תוכן עניינים:
- הם מאמינים שגופים שווה לחגוג
- הם לא מאמינים שאתה יכול "להרוס" את גופך
- הם לא חושבים שאתה צריך להסתיר את גופך
- הם יודעים שאתה האדם היחיד שצריך לקבל החלטות לגבי גופך
- הם מלמדים את ילדיהם שלא להסתיר את מי שהם לטובת אנשים אחרים בנוח
- הם מאמינים בחשיבותה של אהבה עצמית
- לא אכפת להם מתווי היופי המסורתיים
- הם מעודדים ביטוי עצמי
- הם לא שופטים אדם אחר לפי מה שהם בוחרים לעשות עם גופם
- הם מלמדים את ילדיהם להיות גאים במי שהם
רוב ההורים (אני מקווה) רואים בהוראת חיוביות הגוף לילדיהם כאחת המטרות העיקריות שלהם. כהורים, אנו רוצים שילדינו יראו את עצמם כפי שאנו רואים אותם: יפים ומושלמים וראויים לאהבה חסרת גבולות, גם מעצמם וגם מאחרים. בין אם זה מדקלם מנטרות חיוביות לגוף או הגדרת דוגמא חיובית לגוף בעצמנו, ההורים רוצים שהילדים שלהם יאהבו את מי שהם ואת הגוף בו הם נמצאים.
אמהות מקועקעות אינן שונות כמובן.
למען האמת, הייתי טוענת כי קיום קעקועים מלמד את ילדיכם להיות חיוביים בגוף ואוהבים את העור בו הם נמצאים. לרוע המזל, אמהות מקועקעות עדיין מתביישות על כך שבחרו לצבוע את גופן, ושומעות הערות שיפוטיות על קעקועים ועל הבחירה שלהן לקבל אותם על בסיס קבוע מדי. אך בעוד שהחברה עדיין נאבקת להשיל את הסטיגמה סביב הורים מקועקעים, אמהות מקועקעות עסוקות בללמד את ילדיהם אהבה עצמית, קבלה עצמית וחשיבות הביטוי העצמי הבריא.
קעקועים הם חגיגה לא מתנצלת של הגוף, וזה לא ישים לב לילדה של אמא מקועקעת. ילדיה יראו אותה משחקת בגאווה את הדיו שלה, ויבינו שיש יופי בביטחון ויש כוח לא רק לקבל את מי שאתה, אלא להתגאות במי שאתה ולהדגיש בצורה צבעונית את מי שאתה. אמהות מקועקעות הציגו דוגמה יפה לחיוביות בגוף עבור ילדיהן שכל ההורים יכולים להרוויח ממנה ללמוד.
אז הנה 10 סיבות לכך שאמהות עם קעקועים הן חיוביות יותר לגופם עבור ילדיהם, מכיוון שלכולנו יש מטרה אחת: ללמד את הילדים שלנו לאהוב את עצמם כמו שאנחנו אוהבים. ואמהות מקועקעות תמיד עיניהן מטרה זו.
הם מאמינים שגופים שווה לחגוג
אם מקועקעת לא מתכוונת ללמד את ילדיה שגופם הוא משהו שיש להתבייש בו או להסתיר אותו. בדיוק כמו שהיא גאה בקעקועים שלה, היא תלמד את הילד שלה להיות גאה בגופם; כל פגם יפהפה ומסורבל והבדל שמבדיל אותם מכולם. אם מקועקעת יודעת שצריך לחגוג גופות ולא להתעלם, וילדיה ילמדו שדרך חגיגת הקעקועים שלה.
הם לא מאמינים שאתה יכול "להרוס" את גופך
אין דבר כזה "להרוס" את גופך. לא משנה אם יש לך קעקוע או פירסינג או צלקת או (ובעיקר) אם וכשאת מקיימת יחסי מין. לעתים קרובות מדי אומרים לאנשים שישנן דרכים רבות בהן אתה יכול "להרוס" את גופך, על ידי שינויו או צבעו לצמיתות או שימוש בו באופן שאחרים לא חושבים שצריך. אם מקועקעת יודעת טוב יותר, ולא תעביר את דרך החשיבה הפיקטיבית ההיא על ילדיה.
הם לא חושבים שאתה צריך להסתיר את גופך
אם מקועקעת שלא מסתירה את הקעקועים שלה מלמדת את ילדיה שאסור להסתיר את גופך. אין שום סיבה שתתביישי בעור שלך, בגודל שלך או בצורתך. במקום זאת, עליכם לאהוב את גופכם ולהיות גאים להשוויץ בגופכם, בכל דרך שתבחרו, בין אם מדובר בקעקוע ובין אם תלבשו את התלבושת האחת שתגרום לכם להרגיש בטוחים ובטוחים.
הם יודעים שאתה האדם היחיד שצריך לקבל החלטות לגבי גופך
אם מקועקעת הולכת לדאוג שילדיה יידעו שאיש (ואנחנו מתכוונים לאף אחד) לא צריך לקבל החלטה לגבי גוף פרט לאדם שחי בגוף הזה. אמא עם קעקועים קיבלה את ההחלטה לקבל קעקוע, וזה (כנראה) לא משנה מה מישהו אחר חשב. זו הייתה גופה, וזו הייתה החלטתה. ילדיה ילמדו כי כשמדובר בגופם, אף אחד אחר לא יכול לקבל עבורם החלטות.
הם מלמדים את ילדיהם שלא להסתיר את מי שהם לטובת אנשים אחרים בנוח
מכיוון שקעקוע הוא ייצוג או ביטוי של מי שאתה כאדם, אם מקועקעת מלמדת את ילדיה לא להסתיר את מי שהם כיחידים. אמא עם דיו לובשת, פשוטו כמשמעו, את מי שהיא על שרווליה (או את הקרסול או את שורש כף היד או בכל מקום שבו הטאטות / ים שלה) וילדיה ילמדו שהביטוי העצמי הוא 100% תקין ובריא ואסור להחניק אף פעם, רק בגלל שאנשים אחרים אל תסכים איתך.
הם מאמינים בחשיבותה של אהבה עצמית
איזו דרך טובה יותר לאהוב את עצמכם ואת גופכם מאשר לחגוג אותו עם תמונה קבועה על העור, נכון? רוב האנשים שבוחרים לקבל קעקוע עושים זאת מכיוון שהם אוהבים את גופם ורוצים להבליט אותו. התחלת דיו היא דרך נהדרת לומר, "היי, אני אוהבת אותי ורוצה לחגוג אותי על ידי קבלת משהו שמייצג את אני שאני", וילדים בהחלט יתייחסו לזה.
יתר על כן, קעקוע פירושו שאתה לא מתייחס למיצוי לגבי מי שאתה. ללא קשר לדעות קדומות שאנשים עשויים לחשוב עליהם לגבי אנשים מקועקעים, או הנחות מוטעות לגבי קעקועים באופן כללי, כשאמא יש לה קעקוע, היא אומרת, "זה מי שאני ולא אכפת לי אם אתה לא אוהב את זה. " זה מגניב.
לא אכפת להם מתווי היופי המסורתיים
לאמא מקועקעת לא אכפת לה אם היא עומדת בסטנדרטים של יופי מסורתיים, ובהחלט אינה מודאגת עם מותג האטרקטיביות של החברה. אמהות מקועקעות אוהבות את המראה שלהן, ללא קשר לשאלה אם זה מתאים ל"אידיאל "ספציפי, וילדיה יבינו שישנם סוגים רבים של יופי, המודגשים במספר דרכים. אין דבר כזה להסתכל על דרך אחת, מושלמת או "רגילה".
הם מעודדים ביטוי עצמי
קעקועים קשורים לביטוי עצמי, ואם לאמא יש קעקוע היא הולכת לעודד את ילדיה להתבטא בדרכים בריאות וטבעיות.
הם לא שופטים אדם אחר לפי מה שהם בוחרים לעשות עם גופם
אם מקועקעת (לעזאזל, כל אם) מוכרת ככל הנראה מאוד (אוף, בכאב) עם השיפוט, ולעולם לא תשפוט אדם אחר על מראהו. היא בהחלט הולכת ללמד את ילדיה שלעולם לא בסדר להסתכל על מישהו ולהניח הנחות לגבי החיים שלהם. היא לא אוהבת כשאנשים עושים לה את זה, וילדיה ילמדו שזה לא בסדר לעשות עם מישהו אחר.
הם מלמדים את ילדיהם להיות גאים במי שהם
מכיוון שאם מקועקעת מלמדת את ילדיה לעולם לא להסתיר מי הם, היא תלמד במקביל את ילדיה להיות גאים במי שהם. אה, אתה "שונה?" אז מה, זה מדהים וכדאי לחגוג את זה. אתה לא "מסתדר?" אפילו טוב יותר, מכיוון שגם לרוב האימהות המקועקעות. ילדיה יאהבו את מי שהם, מכיוון שהם רואים את אמם אוהבת את הקעקועים שלה ואת מי שהיא מדי.