תוכן עניינים:
- 1. לדעת שהיא זכאית לחוות דעת.
- 2. לגדול עם נשיא שייאבק למען זכויותיה.
- 3. לפריטים סניטריים שיהיו נגישים לכל.
- 11. בכיבודים שלה / שלהם / דבריו.
- 12. לשבור "חוקים" בסגנון כי באמת אין כאלה.
- 21. שקודי לבוש יפסיקו להיות סקסיסטים כל כך ארורים.
- 22. לדעת שהמנטרה "בנים יהיו בנים" זה בולש * ט.
- 32. ומחלקי קונדומים.
- 33. מכשירי טמפון.
- 39. לדעת שספרים הם דברים נפלאים.
- 40. להיות מסוגלת לדון בבריאות הנפש שלה.
- 41. לאידיאלים של יופי שאפתניים להיכחד.
- 50. לקפוץ בעבודה אם היא צריכה.
- 62. ללמוד לעבוד ולשתף פעולה עם אחרים.
- 63. אבל להיות הבוס בחייה שלה.
- 64. להציב לעצמה יעדים מציאותיים.
- 72. ליהנות מ ליל כל הקדושים, לא משנה בת כמה היא תהיה.
- 73. להיות בעל חוש הומור.
- 74. ולא לקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.
- 83. לדעת שאנשים לעתים רחוקות הם רק "טובים" או "רעים".
- 84. מכיוון ש"צודק "ו"טועה" הם לא תמיד שחור או לבן.
- 91. ללמוד כמה שהיא יכולה על שלה.
- 92. לדעת שלא כולם יאהבו אותה, וזה בסדר.
- 99. לדעת שהיא יכולה לקבל את הכל (החינוך, התפקיד, הזוגיות, הילד / ה, החיים האישיים).
- 100. אבל זה בסדר אם היא לא תעשה זאת. זה בסדר אם היא גם לא רוצה את הכל.
הבת שלי אולי רק בת 11 חודשים, אבל אני כבר מבלה זמן רב בדאגה לעתידה (#momwithanxiety). מעניין אם היא תגדל בחברה המאפשרת לה אוטונומיה מלאה על גופה. אני תוהה אם היא תחווה הטרדה מינית ברגע שהגיל ההתבגרות המינית, בדיוק כמו שעשיתי, או אפילו קודם. אני שואל את עצמי מה אוכל לעשות כדי לוודא שהיא יודעת ששוויו של אדם לעולם לא נקבע על פי קו המותניים שלהם. אני מתפללת שהיא לעולם לא מרגישה אשמה על כך שהיא נהנית מבר ממתקים ארור. שהיא יודעת למצוא את עצמה כשהעולם משתנה תחת רגליה. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לבת שלי, וכל כך הרבה שאני פשוט לא יודע אם יהיה לה.
כשלמדתי מה יהיה המין המוקצה של לונה, מיד הוצפתי ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחתי מאוד. יכולתי להתייחס לבחורה. יכולתי ללמד אותה להתאפר אם היא תגלה עניין, אבל לומר לה שזה בסדר אם היא לא תעשה זאת. יכולתי לדבר איתה על אהבה, סקס והסכמה. ואז זה פגע בי. יש כל כך הרבה לחצים שנשים צעירות נתונות להן. כל כך הרבה הודעות מעורבות שמאכילים אותן, וציפיות מהן מופגזות. יש עדיין כל כך הרבה סכנה שיכולה ללכת בכל שלביהם, וסטיגמה שיכולה לכסות את כל פעולותיהם. הכל יכול להיות כל כך קשה לעזאזל.
מבחינת האדם שהבת שלי הופכת להיות, אני בסופו של דבר מקווה שהיא בן אנוש מעוגל, אינטליגנטי ואכפתי. אני מקווה שהיא לא תירש את החרדה של הוריה, ושהיא יותר נוחה בעורה ממה שהייתי במשך שני עשורים מחיי. בכל זאת, יש עוד הרבה דברים שאני רוצה בשבילה. דברים שאולי לא ידעתי, ציפיתי או שיש להם גישה אליהם כשגדלתי. דברים שאני רוצה שהיא תדע, תצפה, ותגלה שם בעולם מעבר לזרועות הוריה.
1. לדעת שהיא זכאית לחוות דעת.
2. לגדול עם נשיא שייאבק למען זכויותיה.
3. לפריטים סניטריים שיהיו נגישים לכל.
11. בכיבודים שלה / שלהם / דבריו.
12. לשבור "חוקים" בסגנון כי באמת אין כאלה.
21. שקודי לבוש יפסיקו להיות סקסיסטים כל כך ארורים.
22. לדעת שהמנטרה "בנים יהיו בנים" זה בולש * ט.
32. ומחלקי קונדומים.
33. מכשירי טמפון.
39. לדעת שספרים הם דברים נפלאים.
40. להיות מסוגלת לדון בבריאות הנפש שלה.
41. לאידיאלים של יופי שאפתניים להיכחד.
50. לקפוץ בעבודה אם היא צריכה.
62. ללמוד לעבוד ולשתף פעולה עם אחרים.
63. אבל להיות הבוס בחייה שלה.
64. להציב לעצמה יעדים מציאותיים.
72. ליהנות מ ליל כל הקדושים, לא משנה בת כמה היא תהיה.
73. להיות בעל חוש הומור.
74. ולא לקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.
83. לדעת שאנשים לעתים רחוקות הם רק "טובים" או "רעים".
84. מכיוון ש"צודק "ו"טועה" הם לא תמיד שחור או לבן.
91. ללמוד כמה שהיא יכולה על שלה.
92. לדעת שלא כולם יאהבו אותה, וזה בסדר.
99. לדעת שהיא יכולה לקבל את הכל (החינוך, התפקיד, הזוגיות, הילד / ה, החיים האישיים).
100. אבל זה בסדר אם היא לא תעשה זאת. זה בסדר אם היא גם לא רוצה את הכל.
ג'יפי
