6 סיבות שנאבקות בגוף שלך אחרי לידה אינן הופכות אותך לפמיניסטית רעה

השבועות והחודשים (ואולי גם שנים, אם אתה אני) בעקבות לידתו של תינוקך יכולים להיות מאתגרים ומבלבלים בכל הקשור לדימוי גוף. נותנים לנו הודעות מעורבות כאלה, לא? היה גאה בגופך לאחר לידת תינוק, ומה הוא נוצר! תאהבי את עצמך ואת כל פסי הנמר שלך! אבל גם? תראו את כל המפורסמים שנראים אפילו יותר טובים מכפי שנראו לפני שנכנסו להיריון, שישה שבועות לאחר לידה בלבד! מספיק לשגע את אמא החדשה.

כשלושה חודשים לאחר שילדתי ​​את ילדתי ​​השנייה, הייתי בחוץ איפשהו עם מכר שלא היו לה ילדים משלה. היא החמיאה לי עד כמה הבטן שטוחה כבר והרגשתי שאני רוצה להצער אותה. אני בטוח שהיא לא התכוונה לזה לשום דבר שלילי, ורק ניסתה למצוא דרך להתייחס אלי בנושא שהיא בבירור לא מנוסה, אבל זה הדהד את הפמיניסטיות שלי. מדוע אכפת לי שהבטן שלי תתכווץ לגודלה המקורי, ולמה אנשים אחרים מרגישים צורך להגיב עליה?

כמובן שכשנפלתי בדיכאון אחרי לידה והתחלתי לעשות אכילה רגשית רצינית, ההערכה העצמית שלי ודימוי הגוף שלי בסופו של דבר הגיעו למרכז הבמה. אני נכנס בקצרה לבגדי שלפני ההיריון ואז עולה הרבה ממשקל ההריון שלי ושונא את עצמי בגלל זה. ואוכלים יותר כדי להתמודד עם התיעוב העצמי ההוא. זה היה … דבר שלם. ומעל לכל הרגשות הלא נעימים האחרים שעסקתי באותה תקופה, הגיע הספק העצמי הפמיניסטי: כפמיניסטית, האם אני לא אמורה להיות רחוקה מעבר לכך שהניתוק הזה יראה איך הגוף שלי נראה?

העניין הוא שגם כשאנחנו רוצים לאהוב את הגוף שלנו ולהעריך, לאחר שילדתם, זה יכול להיות ממש קשה לשנות את דרך החשיבה שלנו. אבל זה לא אומר שאנחנו לא פמיניסטיות. וזה לא אומר שאנחנו לא הולכים ללמד את ילדינו לאהוב ולכבד את גופם שלהם.

להיות פמיניסטית לא אומר שאתה צריך לאהוב כל דבר בגוף שלך

דימוי גוף הוא דבר מורכב, וללא קשר לכמה קשה אנו משתדלים לא לתת למקורות חיצוניים להשפיע על תחושתנו כלפי עצמנו, השינויים העצומים שגופך עובר במהלך ההיריון ואחריו עלולים לגרום הרס לתחושת העצמי שלך.

כולנו עובדים בעיצומה

אני כרגע הכי כבד שהייתי אי פעם בכל פעם שלא גידלתי בתוכי תינוק. אני רואה המון נשים מהממות שגדולות ממני, ואשמח להיראות כמון, אבל אני לא מרוצה מהראות שאני נראה. בכל אופן אני מנסה לאהוב את עצמי, ואני באמת מאמין שהניסיון הוא מה שחשוב כרגע.

הזהות שלנו קשורה באופן מהותי עם דימוי הגוף שלנו

הקשיבו, בין אם תרצו ובין אם לא, בין אם אתם מרגישים מועצמים על ידי גופכם או לא, מי אנחנו כנשים מורכבת ממספר פנים, כולל האופן בו אנו מרגישים לגבי גופנו. כאשר גופך משתנה, עליך לקחת זמן כדי להבין כיצד להתמודד עם זה.

אבל בסופו של דבר הגוף שלי לא מגדיר אותי

זו אמונה פמיניסטית מהותית למדי שאסור לתת לגופנו להגדיר את מי שאנחנו כאנשים. יש לכלול בכך את הרגשתנו לגבי גופנו בכל זמן נתון, מכיוון שברור שרגשות אלו משתנים עם הזמן ומשתנים בהתאם למה שעובר עלינו.

לידה של תינוק זה שינוי בחיים עצום, ולהיות פמיניסטית אין פירושו שאי אפשר להחמיא את חיי כאשר הגוף והגוף שלי מתהפכים.

שמע, זה שינוי מונומנטאלי שעברתי זה עתה, והמאבק עם הגוף שלי אחרי לידה לא נוגע לבושה בגוף. המאבק קשור יותר להחזרת שיווי המשקל שלי אחרי כל אותם שינויים, וזה לא תמיד תהליך חלק וקל.

הגוף שלי פשוט הועבר הרבה, הכל לצורך הלידה

העובדה שאני לא מרגישה בנוח עם ההשפעות על גופי נובעת בחלקה מכיוון שאני פמיניסטית, וקשה לי ליישב את העובדה שכל זה קרה שהגוף שלי ישרת תפקיד שקשור לתפיסות קונבנציונליות ומעיקות של אימהות. ובעצם, אני די בטוח שהפמיניזם שלי מקשה עלי להתמודד עם הגוף שלי אחרי לידה. אז יש את זה. יש הרבה מה לעבד ולקבל ולקבל ולהדביק מתי - בזמן שהייתם עסוקים בהכנות לקראת בואו של אדם חדש וחייו - פתאום כל גופכם שונה. זה אומר לכל הרוחות יותר מלהיצמד או לא לדבוק באידיאלים של גוף חברתי, וזה לא אומר כלום על מצב הזהות הפמיניסטית שלי.