תוכן עניינים:
לעולם לא אשכח את הרגע שהחזקתי את בני בפעם הראשונה. הייתי מותשת ומבועתת ומוצפת וכל כך מאוהבת. חלק ממני לא יכול היה להאמין שהוא באמת בזרועותיי, ואילו החלק השני בי הרגשתי שהכרתי אותו כל חיי. לעולם לא אשכח את הרגע בו צפיתי בבן זוגי אוחז בבנו בפעם הראשונה, ואוכל רק לדמיין איך זה הרגיש לו. לכן, במקום לדמיין, ביקשתי מאבות לתאר איך זה להחזיק את התינוק שלהם בפעם הראשונה, כדי שאוכל להשיג פרספקטיבה. אחרי הכל, יכול להיות שהייתי בחדר ויכולתי להיות זה שילד, אבל אין לי מושג איך זה להחזיק את התינוק שלך אחרי שרק הסתכלת על בן זוגך מביא אותם לעולם.
הייתי האדם הראשון שהחזיק את בני, וסליחה לא סליחה, בצדק. אחרי הכל, הייתי זה שנמצא בצירים במשך 24 שעות, לדחוף למעלה משלוש שעות ולסיים הריון ארוך ומפרך זו הדרך הדרמטית ביותר, התובענית ביותר שיכולתי לדמיין. עם זאת, לאחר שהחזיק את בני (ואחרי שהנשימה שלו התייצבה ונבדק על ידי רופאי ה- NICU) בן הזוג שלי הצליח להחזיק אותו ובכן, המבט בעיניו אמר לי שקסם קורה. ידעתי מה הרגשתי, אבל ידעתי גם שעבור בן זוגי - רגשותיו לא יהיו זהים לשלי. שנינו היינו הורים עכשיו ושנינו התכוונו לגדל את התינוק הזה ביחד, אבל עמדנו לקבל נקודות מבט שונות וכתוצאה מכך, חוויות שונות. זה ללא ספק החלק הטוב והגרוע ביותר בגידול תינוק עם מישהו; אתם ביחד, אבל שניכם לא בדיוק אותם דברים תמיד יהיו שונים במקצת לשניכם.
שאלתי את בן זוגי איך זה מרגיש להחזיק את בננו בפעם הראשונה והמילה האחת שהוא אמר שוב ושוב הייתה הקלה. הוא כל כך שמח שהבן שלנו היה איתנו, בריא ושלם, והייתי בריא והצלחתי את זה דרך צירים ומסירה. מסתבר שהוא גם לא לבד בתחושה הזו. להלן רק כמה רגשות שהיו לאבות חדשים כאשר החזיקו את התינוק בפעם הראשונה:
יהושע, 34
"כמו להחזיק כביסה חמה."
ג'ד, 33
"אני לא חושב שזכיתי לחוות את הרגשות ה'רגילים 'שרוב האבות עושים. לא היה הרגע הכי מרומם. הייתי אסיר תודה על כך שהיה כאן והוא היה יפה ובריא. הייתי אסיר תודה על כך שבן זוגי היה בטוח ובריא. זה היה משקל עצום מהכתפיים שלנו."
שון, 30
"ובכן, לקחתי את עצמי בתור השקטה החזקה בחדר. ברור שהייתי עושה הרבה פחות רעש. היה לנו במרכז הלידה אז זו הייתה לידת מים. אני זוכר שהמיילדת אמרה, " אוקיי תתכונני כאן היא מגיע. "חשבתי שיהיה יותר זמן שייקח הרבה יותר זמן מהרגע שראיתי את ראשה וכשהיא תהיה בחוץ, אז אני מכניס את ידי כלאחר יד ל"מצב מוכן" כביכול. מתי היא ירתה החוצה, אחרי שכתפיה עברו וגופה הסתובב הרגשתי שאני תופס כדורגל מגושם. ממש ממש איבדתי אותה. אסיר תודה על כך שהיא נולדה במים כי הכבידה איטית יותר והצלחתי לתפוס בפועל אותה!
ברגע שהוצאתי אותה לאט לאט מהמים הייתי כל כך מבולבל! דמיינתי את עצמי אומר את כל הדברים האלה על כמה שאני גאה בהם. לא הצלחנו להוציא מילה! ברגע שהתחלתי לבכות התחלתי לבכות. פשוט הוצאתי אותה ישר לכמה רגעים ופשוט הוצאתי את עיניי החוצה. הביא אותה עד שאוכל סוף סוף לדבר שוב. כשאני מסתכל אחורה, נראה שהם היו רק רגעים בזמן, אבל אני יודע שהיה יותר אני פשוט לא יכול לזכור שום דבר הרבה יותר מזה. זו הייתה לידה יפה, אני שמח שהייתי שם, אני שמח שתפסתי אותה, ואני שמח שחוויתי את כל זה. גרם לי לכבד את אשתי יותר ואני מרגיש שזה עזר ליצור קשר איתו, שאצל אבות קשה בהתחלה מכיוון שלא גידלנו את התינוק בבטן שלנו במשך 9 החודשים האחרונים."
כלב
"ובכן, הייתי מותש מלהיות ער כל כך הרבה זמן כי לא רציתי לעזוב את מותה של אשתי היפה, שכן היא זו שעושה את ההרמה הכבדה ורציתי להיות מעורב ככל האפשר, לעודד אותה ולנחם אותה., כשהתינוק הגיע לראשונה אני שם לב לא רק לתינוק ולאמא, אלא לרופא כדי לקבל רמזים לגבי בריאות התינוק ואז לאחר שהרופא מודיע שיש לנו תינוק בריא, אני שמחה יתר על המידה שזה בסדר ו פה.
תורי להחזיק אותה, ואני רוצה להחזיק אותה כל כך חזק אבל אני לא רוצה לפגוע במלאך הקטן והשברירי אז אני מנסה למצוא איזון בין לסחוט אותה ופשוט להחזיק אותה ואני מריח אותה ופשוט בוהה בה לנצח. פשוט ישבתי שם ואמרתי לה כמה אני אוהבת אותה ואיך אני אף פעם לא רוצה לשחרר אותה ונישקתי אותה. בכיתי קצת, משתדל לא לעשות סצנה אבל הייתי מוצף לגמרי באהבה אליה, ושמחה ושלווה."
סטפן, 28
"הדרך הטובה ביותר לתאר את זה היא שהרגשתי שהכל מחזיק בפעם הראשונה. פחדתי לפגוע בה ופחדתי ממה שהעתיד צופן וביטחונה לנצח, אבל אני זוכה לאהבה ותקווה קיצונית שמעולם לא חוויתי. כועס על מי שהייתי בעברי. מקווה שאוכל להיות הכי טוב שלי לעתיד שלה. פשוטו כמשמעו כל רגש ומחשבה שליליים וחיוביים כולם נעטפים באחד תוך כמה שניות."
קולין, 27
"אני באמת לא יכול להסביר את זה. זה סוג של קלישאה לומר אהבה ממבט ראשון, אבל זה אפילו לא מתחיל לכסות את זה. בכנות פחדתי אפילו להישבר. בכיתי שאני אפילו לא רוצה להחזיק אותה לא רציתי לפגוע בה. אבל בשניה שעשיתי, לא רציתי לשחרר אותה. נכנסתי למצב סופר. בכל פעם שהיא בכתה הייתי קם בלי לשים לב. לעולם לא אשכח את תראה שהיא נתנה לי. אדם יכול להמשיך ולהמשיך, אבל בכל מציאות כנה אתה באמת לא יכול להסביר את זה."
פון
"אתה מכיר את התחושה הזו כשאהבה פוגעת בך? להחזיק את חמש בנותיי בפעם הראשונה זה ככה, פעמיים שתיים … מינוס פחד בלתי ניתן לתיאור ובל יתואר."
