תוכן עניינים:
לפני ילדים, הזיכרון שלי היה כמעט חסר טעם. יכולתי להיזכר ברשימות מכולת, בכל שיחת ילדות אחרונה (טוב, כמעט), ומדוע נכנסתי לחדר בכל זמן נתון. עכשיו? כן, עכשיו אני לא זוכר מה אכלתי לארוחת הבוקר. בעשר שנות הורותי עשיתי כמה דברים נעדרים אופקים, הודות לאמא-מוח וכתוצאה מכך אני מאמין אמיתי בצורך של הגוף להיפטר מכל מה שהוא נראה "לא חשוב", כמו ה- PIN שלך מספר, כדי לפנות מקום לדברים כמו לדאוג שילדיכם, אתם יודעים, יישארו בחיים.
שכחה זו יכולה להיגרם ממספר דברים, ובמקרה שלי, זה תמיד היה הצורך הרגיל שלי לבצע ריבוי משימות. חסך בשינה, חוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה, חרדה ולחץ יכולים ממש למחוק דברים מדעתכם - לפחות באופן זמני. כשהילדים שלי היו תינוקות והמוח של אמא היה במלואם, היו פעמים שלא יכולתי לזכור איפה שמתי בפעם האחרונה את המפתחות (אני עדיין עושה את זה), או את הטלפון שלי. בסופו של דבר שכחתי את שמות האנשים שאני מכיר היטב, הזכרתי זיכרונות מאירועים מההיסטוריה האחרונה, והייתי צריך לבדוק ולבדוק אם שילמתי חשבונות מסוימים, נעלתי את הדלת או כיבתי את מחליק שיער.
אמנם זה היה גרוע יותר במהלך ההיריון ומיד לאחר הלידה, אני עדיין סובל מאשמה מוחית ואשמה באופן קבוע. עם לוחות הזמנים של שילוב הילדים שלנו, העבודה והצורך של המוח שלי, אתה יודע, לשמור על הילדים בחיים, אין לי מקום לזכור הרבה מכל דבר אחר. למרבה המזל, אני יודע שאני לא לבד.
פטי
"שכחתי להאכיל את הפעוט שלי. להגנתי, הוא נרדם כשעה לפני ארוחת הצהריים וישן עד שלוש אחר הצהריים. כשהוא התעורר, לא הצלחתי להבין למה הוא צורח רצח עקוב מדם. זה לקח". אותי כשעה נוספת לזכור שהוא מעולם לא אכל ארוחת צהריים."
טרישה
"הפעם הראשונה שהייתי תשושה ולא ישנתי הרבה בכמה ימים. הייתי כנראה בת כמה שבועות והייתי בחדר שלה נדנדה אותה לישון. בשלב מסוים נרדמתי וכשהתעוררתי היא ישנה על הרצפה."
מישל
"חיפשתי את הילד הצעיר ביותר שלי ושאלתי אנשים איפה הוא היה. הם אמרו לי 'אתה מחזיק אותו!'"
דנה
"כשבני היה תינוק בן 4 חודשים, לקחנו אותו לטיול שאפתני לקהילה חקלאית מקומית. הוא לבש ג'ינס זעיר בפעם הראשונה, והייתי כל כך מוסחת מהגמישה שהשארתי את כרטיס האשראי שלי בחנות במשך שלושה ימים, וגם אז הבנתי שזה נעלם מכיוון שהבעלים איתר אותי דרך האינטרנט כדי ליידע אותי היכן הוא נמצא."
שרה
"הרגע הכי נעדר שהיה לי היה כשהייתי בערך 7 וחצי חודשים בהריון ועדיין עבדתי כשרת במסעדה מקומית. זה היה תחילת נובמבר, ומכיוון שאני גר בפלורידה, זה אומר שזה היה העסוק עונה עם ציפורי שלג ותיירים המציפים את מדינתנו שטופת השמש. היה לי סולו שולחן ענק בחדר האחורי שהיה מיועד למסיבות גדולות, והזנתי את כל 20 ההזמנות של++ בכרטיס אחד מאז שהיה אירוע עסקי והם רק רצו אחת לבדוק.
דקות נקלטו והסועדים הפכו לנמלים. הלכתי לגב לשאול את צוות המטבח מה לוקח כל כך הרבה זמן. זה היה ברגע שעבודה לעבודה ניגשה אלי ושאלה, "האם ידעת שההוראות של 63 עדיין על המסך ?!" מסתבר שמעולם לא שלחתי את זה וכולם קיבלו קינוחים בחינם באדיבות מוחי של אמא."
ברוק
"שלחתי פעם את הילד שלי לבית ספר בגרבי Build-A-Bear."
בעילום שם
"לילה אחד כשהייתי מותש, הלכתי לתפוס את בקבוק התינוק מהמקרר, ולא טרחתי לבדוק שוב מה זה הרגיש כל כך כבד. כשישבתי להאכיל את התינוק, הבנתי שזה לא בקבוק נוסחה שחשבתי שתפסתי. זו הייתה בירה."
