בימינו, נראה שכל אחד יכול לדבר על זה דונלד טראמפ, נשיאנו. כן, אלה החיים האמיתיים. והגראמי לא היו שונים. הנה כל הבדיחות של טראמפ במהלך גרמי 2017, מכיוון שאיש לא יכול לדבר על שום דבר אחר בימינו זה נראה. בגלובוס הזהב, למשל, הלילה התחיל בהמון בדיחות טראמפ, ואף הסתיים בנאום יפהפה של מריל סטריפ על הסיבה מדוע כל כך חשוב להישאר מעורב פוליטית, לתמוך באומנויות ולתמוך במגוון והכלה ביום זה ו גיל. טראמפ עצם צפוי את נשימתו, כידרגל את רגליו, וכינה בסטריפ את סטריפ "מוגזם" בטוויטר. אבל זה כמעט ולא הפריע לאף אחד להתבדח על חשבונו בגראמי.
הראשונה הגיעה בצורת שמלה "Make America Great Again" שלבשה ג'וי וילה. היא התעקשה שהשמלה באה על אהבה, אבל קצת לא ברור אם היא ניסתה להיות אירונית או לא. ג'יימס קורדון, שאירח את האירוע, סיים את מונולוג / ראפ הפתיחה שלו בביטוי "הנשיא טראמפ, אנחנו לא יודעים מה יבוא הלאה", אליו העולם בכלל צוחק / בכה כשנה. קורדון היה מעט קל על בדיחות טראמפ, עד הקטע הקצר שהראה ציוצים על המופע על המסך, שרבים מהם כינו את קורדון המארח הגרוע בהיסטוריה. "ציוצים שליליים שאתה רואה הם ציוצים מזויפים!" הוא קרא, קריאה ברורה לטראמפ, שכינה את כל הדברים השליליים שדווחו עליו "חדשות מזויפות" או "סקרים מזויפים".
אם להיות כנים, בשלב זה, ללעוג לטראמפ זה סוג של קלילות קלות. קשה לכולנו להאמין שהוא בעצם נשיא בגלל כל מה שהוא עשה, לא רק במהלך מערכת הבחירות, אלא מאז שהוא הפך לנשיא. אם אתה לא מסתכל יותר מדי על עד כמה זה מפחיד, זה די מצחיק. איך אתה לא יכול לצחוק מטראמפ? כלומר, אם לא היינו צוחקים, היינו בוכים.
כל הדברים הנחשבים, הגראמי השנה היו די קלים על בדיחות טראמפ. קורדון הכניס כמה זינגרים, זה נכון, אבל הם לא היו חזקים כמו למשל ההופעה של קייטי פרי. היא ענדה להקת זרוע שקראה "פרסיסט" וסיימה בעמידה מול דימוי ענק של החוקה. המסר די ברור. אלה הם החיים האמיתיים, ועלינו להתחיל להתייחס לזה ברצינות ולנקוט בפעולה.
