תוכן עניינים:
- לא היה אכפת לה מאיך שהיא "נראתה"
- היא הייתה "עניינית של עובדה" לאורך כל הדיון
- היא לא נרתעה בגלל ההמונים
- היא הייתה כנה ביחס לטעויות שלה
- היא הרחקה את עצמה בצורה עדינה מסנדרס
- היא ידעה מתי לומר "לא"
- טוויטר חושבת שהילרי קלינטון זכתה
עונת הראשונות לנשיאות 2016 באמת מתחילה להתחמם. ביום חמישי בערב, הסנאטור של ורמונט ברני סנדרס ומזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון התכוונו לדיון בשאיפותיהם הנשיאותיות במהלך דיון המועמדים הדמוקרטים של MSNBC, בו התארחו רחל מדאו וצ'אק טוד. הכפפות לא דרשו זמן רב, והיה ברור מההתחלה כי הילרי קלינטון ניצחה את הדיון הדמוקרטי.
בניגוד לוויכוחים הקודמים, קלינטון נראתה איתנה באמונותיה הפמיניסטיות העמוקות, ובמקביל סירבה לבצע פיגועים אישיים עם גב אחורי נגד יריבתה העממית. (מועמדי ה- GOP, אום, האם אתה שם לב? אנא תגיד שאתה שם לב.) מהצהרת הפתיחה שלה לתקופה האחרונה בסיום סיומה, קלינטון מיהרה להדגיש את ההיבטים הפמיניסטיים במצע הנשיאות שלה; יצירת ויכוחים רציניים לעיתים בעוצמה גבוהה שהבהירו שלא משנה למי אתה מצביע; סנדרס וקלינטון מתלבטים זה עם זה הופכים את שניהם למועמדים לנשיאות טובים יותר.
קלינטון פתחה את הערב כשדיברה על קבוצות של אנשים ששוליים היסטורית.
אבל יש גם את האתגרים המתמשכים של גזענות, של סקסיזם, של אפליה כנגד קהילת הלהט"בים, של האופן בו אנו מתייחסים לאנשים לעומת האופן בו אנו רוצים שיתייחסו אלינו.
קלינטון הייתה הראשונה שדיברה על גזענות, סקסיזם או כל סוג אחר של אפליה - בעיה רצינית שמטרידה את המדינה וכזו שנבדקה באופן ידוע בדיונים קודמים, גם דמוקרטיים וגם GOP. בשעת ערב מוקדמת הצהירה קלינטון כי היא "נלחמת למען אנשים שלא יכולים לחכות לשינויים האלה", וכי היא לא "מבטיחה הבטחות שנשמרות", תוך שהיא רומזת בעדינות לכך שההבטחות של סנדרס - אף שהן מפוארות ומתקדמות - לא היו אפשריות ליישם או לקרן. לקלינטון הייתה אמירת פתיחה חזקה יותר ומכילה יותר; מעיד על דעותיה הפמיניסטיות.
הצהרת הפתיחה של קלינטון קבעה גם את הקצב להמשך הערב, בו הייתה לעיתים קרובות בהתקפה, בעצם "קוראת" לסנדרס בנושאים המפרידים בין שני המועמדים. סנדרס הוא כמובן לא מרושע, והיה לו חלק נכבד מרגעי הניצחון גם בדיון. החל מהצביעת הצבעה של קלינטון למלחמה בעירק ועד קבלתה לתרומות הקמפיין של וול סטריט וחברות התרופות, סנדרס ביטה את סערת קלינטון כשהפלטפורמה והאידיאולוגיה הפוליטית הקיצונית שלו התוארה בעינה.
עם זאת, זו הייתה זכייה ברורה עבור קלינטון, שהייתה זקוקה למפולת שקע בכדי להזיז את המחט לטובתה בניו המפשייר, לפני הגמר הראשי הקרוב ביום שלישי הבא.
הנה למה:
לא היה אכפת לה מאיך שהיא "נראתה"
לעתים קרובות מדי נשים נבזות על "הרמת קולה" או "לא מחייכות" או מחליפות את שערותיהן או את בגדיהן או איזו מפלס פנים אחר, אינדיקטור רדוד שלא קשור למחשבות או ליכולות שלהן. קלינטון יודעת - טוב מדי בשלב זה, אני בטוחה - שבניגוד לחבריה הגברים משני צידי המעבר, היא ותמיד תיבדק על הופעתה. למרבה המזל, נראה שלקלינטון לא היה אכפת. כאילו, בכלל. היו זמנים במהלך הוויכוח שקלינטון נראתה מוטרדת באמת, מפוטרת מאוד ולא חסרת פולוגיות בנימת קולה כמו גם בהיקפה. לעתים קרובות היא הרימה את קולה כדי שתוכל להמשיך לדבר, בדרישה לאותה כבוד וזמן שקיבל בן זוגה המתלבט.
היה מרענן לראות, מה גם שהיא לא ספגה ביקורת על התנהגותה בזמן כלשהו במהלך הדיון. (טראמפ, תרשום הערות.)
היא הייתה "עניינית של עובדה" לאורך כל הדיון
אין ספק שאחד הרגעים המנצחים של קלינטון היה כאשר היא התעמתה עם סנדרס על כמה מההתקפות שנקראו בו והקמפיין שלו ביצע, באומרו,
התקפות על ידי רמיזה אינן ראויות לך. מספיק זה מספיק. אם יש לך מה לומר, תגיד זאת ישירות, אך לא תגלה שאי פעם שיניתי השקפה או הצבעה בגלל תרומה שקיבלתי.
טיפת מיקרופון.
היא לא נרתעה בגלל ההמונים
קלינטון "בוזה" למעשה במהלך הוויכוח, לאחר שהציעה לסנדרס לנהל נגדה קמפיין מעוצב, עדין ועם זאת "מלאכת יד מלאכותית".
עם זאת, ללא קשר לבוז, זו הייתה נקודת שיא בוויכוח עבור קלינטון, שיצאה חזקה ו"הוגנת "באמצע שיחה סוערת שנראתה יותר כמו ניסיון להצניע את שני המועמדים זה מול זה, במקום ומאפשר להם לדבר על הנושאים ועל עמדתם האישית, הפוליטית.
היא הייתה כנה ביחס לטעויות שלה
כמובן שמלחמת עירק הובאה לשולחן הוויכוח, והעניקה לסנדרס את היכולת להדגיש את העובדה שהוא לא הצביע לצאת למלחמה בשנת 2002, ואילו קלינטון עשה זאת. ההבדל הקטן, אך חשוב זה, בין שני המועמדים עלול להוכיח ככואב עבור קלינטון. עם זאת, תגובתה לתיק ההצבעה שלה הייתה במקום וחשוב. כמו שקלינטון אמר במהלך הדיון, "כולם עושים טעויות".
היא הרחקה את עצמה בצורה עדינה מסנדרס
כעת, כשנותרו רק שני מועמדים לנשיאות דמוקרטית, היה ברור מוקדם כי היבט חשוב של שתי הקמפיינים, קדימה, יהיה להדגיש את ההבדלים בין קלינטון לסנדרס. נראה כי קלינטון נקטה באסטרטגיית הקמפיין הזו על פי שלטונה, והפכה את הנקודה להדגיש מדוע היא תהיה נשיאה אחרת מאשר סנדרס. היא הסבירה,
אני לא מתכוון להבטיח הבטחות שלא אוכל לעמוד בהן. אני לא מתכוון לדבר על רעיונות גדולים ואז לא לרמה עם אנשים על כמה זה יעלה. אני לא מתכוון לומר לאנשים שאעלה את ההכנסה שלך ולא את המסים שלך, ולא מתכוון לזה; מכיוון שאני לא רוצה לראות את סוג המאבק שעובר מעמד הביניים, שמדגים את ההבטחות הללו שיעלו מיסים ויקשו על הרבה אמריקאים רבים להתקדם ולהישאר קדימה. זו לא סדר היום שלי.
היא ידעה מתי לומר "לא"
כשהעלו אותם מיילים ארורים ובנגאזי במהלך הדיון, ומזכיר המדינה לשעבר נשאל אם היא רוצה לקחת חמש דקות לדבר על הנושא, היא פשוט ענתה "לא".
כן. אני אומר כן לא.
טוויטר חושבת שהילרי קלינטון זכתה
בואו נודה בזה, זה 2016 והאינדיקטור האמיתי לכל זוכה בוויכוח הוא האינטרנט. טוויטר ומשתמשיה חושבים שהילרי קלינטון ניצחה את הוויכוח, כן, הילרי קלינטון ניצחה את הדיון.