ביום שלישי בערב, הנשיא דונלד טראמפ נשא נאום בישיבה משותפת של הקונגרס - לא ממש "מדינת האיחוד", אלא בעיקרון מדינת האיחוד. כמובן שהוא עשה זאת בדרכו, עם התגובות הרגילות והסימנים המסחריים שלו. ובעוד שממשל קנטאקי לשעבר סטיב בשאר מסר את תגובתו הרשמית של המפלגה הדמוקרטית לדבריו של טראמפ, רבים ציפו שיהיו כמה מילות מרווה גם מהמועמדת לנשיאות לשעבר ומזכירת המדינה, הילרי קלינטון, להתכוון למשך הלילה. הסאסים, הביקורות והמילים של קלינטון על ממשל טראמפ מאז הבחירות מתרבים בדרכם שלהם. למרות שהיא עדיין נמדדת, ברור שהיא לא התאפקה, אבל הריפוסט האחרון שלה - או ליתר דיוק, היעדרו - היה יוצא דופן חשוב: כן, תגובתה של הילרי קלינטון למדינת האיחוד של טראמפ הייתה שתיקה, אבל זה היה עדיין סוג של מה שצריך אמריקה, בצורה הטובה ביותר.
למרות שבמהלך מחזור הבחירות בפועל, הציוצים של קלינטון בהחלט הגישו את פצצות הסאס והאמת שלהם ("מחק את החשבון שלך" מישהו?), מכיוון שההפסד ההרסני של מכללת האלקטורלים לטראמפ בבחירות הכלליות, ככל הנראה היו לקלינטון פחות כישורים בנוגע ל נותנת לקולה שלה להישמע באמצעות טוויטר. וכנות, הערכה הנכונה שלה על ההתרחשויות הפוליטיות במדינתנו זוכה להערכה רבה.
אולם באופן מפתיע, קלינטון טרם מסרה תגובה לכתובתו של טראמפ ביום שלישי בערב, ובכנות, היא מתאימה לחלוטין לתקופות הסוערות בהן נראה כי אנו חיים: בסירובה להתבטא, קלינטון עשתה את הכביש המהיר, נראה לאפשר לטראמפ קצת מקום לעיתונות נייטרלית וקצת שבחים במקום שהצדיק אותו, כפי שטענו כמה. וגם אם היא לא הסכימה עם תוכנו של נאומו המדוד, אך עם זאת, המחלק, היא ידעה שהגיע הזמן לגרור אותו על הגחלים.
מאז הבחירות הפכה קלינטון לסמל של תקווה פמיניסטית ודמוקרטית במידה מסוימת, כמו גם דיוקן מצער למה שקורה כאשר חלוקות משיגות את הטוב ביותר מאיתנו. הודעת השקט שלה , מאירה באמת אור על אותה תקווה שנראה שהמפלגה הדמוקרטית נחושה לפעול למען - אחדות והבנה פוליטית - ומשמשת דחיפה מבורכת למורל. בעוד שרבים העריכו את נאומו של טראמפ ביום שלישי בערב כמופע הראשון בו הוא משמש כנשיאות, היו עדיין כמה נושאים עם דבריו, ושקטתו של קלינטון מהדהדת את אותה רגש, בעוד שהם עדיין נראים להעיר על הצורך בוויתור פוליטי לבבי במקום בו הדבר מוצדק.
קלינטון לא התביישה בהתנגדותה לכאורה נגד רוב מדיניותו של טראמפ בימים האחרונים - שלא לדבר על טראמפ עצמו, במיוחד ביחס לאיסור המסע שלו והמספר ההולך וגובר של פשעי שנאה לכאורה שהתרחשו מאז חנוכת ג'אן. 20. לקלינטון יש דרך משלה עם מילים, תוך איזון בין הדמות האימהית החזקה והיציבה, לבין הפמיניסטית הנלהבת והדוגלת שבוחריה מכירים ואוהבים, והיא כבר הבהירה מאוד שהיא לא מאשרת את הממשל הזה, למרות נוכחותה בחנוכת טראמפ.
הציוץ הפופולרי ביותר של קלינטון מאז שטראמפ החל את כהונתו היה פשוט, קצר ולעניין. לאחר שבית המשפט לערעורים במעגל התשיעי הכחיש את המקרה של טראמפ בבקשה להחזיר את איסור הנסיעה שלו, תגובתו של קלינטון "3-0" הייתה נוקבת לחלוטין. היא כמובן התייחסה לשלושת השופטים שהצביעו את העתירה, ובעוד שהיא הייתה קצת יותר נוחה מההודעות האחרות שלה, היא עדיין הצליחה לעשות את שלה במונחים של לתת את הטון למה שרבים הרגישו באותו הרגע, סוג טופס: הוסר, אך לא רחוק. מעורפל, אך ברור לחלוטין. ההפך הגמור ממאגר הטוויטר של טראמפ עצמו.
חוסר התגובה של קלינטון לכתובתו של טראמפ בערב שלישי עצמו דיבר כרכים. טראמפ אולי לכאורה זכה לדעות רבות בנאומו, אך אישור או ביקורת גלויים היו מיותרים; הנאום שלו היה אולי הטוב ביותר שלו מאז הכריז על מועמדותו, אך אין להוריד את הסטנדרטים שלנו למה שהוא "נשיאותי" ומקובל על סמך התנהגותו בעבר. ההחלטה של קלינטון אז לשתוק, לחכות למה שיביא מחר - בין אם זה יהיה איסור טיול נוסף, או הפשטת זכויות לסטודנטים טרנסג'נדרים - שניהם חינניים בגלל היעדר ביקורת פוליטית קשה, נדיבים בכך שהיא מאפשרת לטראמפ קצת חדר נשימה, ומשמעותי במורכבותו.
