יומיים בלבד לאחר הידיעה כי בואי ברגדל יעמוד בפני בית משפט כללי בפני הצבא, הפרק השני הצפוי מאוד של הפודקאסט הסידורי שוחרר ברשת בתחילת יום חמישי. המאזינים נותרו עם מצוק גיהנום אחד בסוף הפרק הראשון של העונה השנייה של סריאלי בתפקיד המארחת שרה קניג הקניט: "זו אני, קוראת לטאליבן." אז איך בדיוק שרה קניג דיברה עם הטליבאן? הפודקאסט השבוע בהחלט לא אכזב ונמנע ממש בגרסת האירועים של הטליבאן.
כפי שתואר בפרק הראשון, קניג משתף פעולה עם הקולנוען מארק בואל בעונה השנייה של סדרתיות כמו גם חברת המדיה עמוד 1. שיתוף פעולה זה מעניק לקניג גישה למאות שעות של ראיונות מוקלטים שאותה ביים בובל עם ברגדל, כמו גם לפרטים נוספים מחקר ומקורות. בפרק השני קניג מפרטת בדיוק כיצד השיגה לעצמה שיחת טלפון עם הטליבאן: באמצעות סמי יוספזאי, עיתונאי יליד אפגניסטן שכותב בעיתון " ניוזוויק". יוספזאי נשכר על ידי עמוד 1 כדי לראיין כל מי וכל מי שיכול ולדווח על ממצאיו. למרבה הפלא, יוספזאי הצליח ליצור קשר ולנהל ראיונות עם כחצי תריסר אנשים שהיו מעורבים בלכידתו של ברגדל.
אחד האנשים האלה היה מוג'אהיד רחמן (לא שמו האמיתי), לוחם טליבאן שהיה מעורב מקרוב בלכידתו של ברגדל. באמצעות קשריו ומקורותיו של יוספזאי, קניג מדבר אל רחמן באמצעות מתורגמן. אבל לדבר עם חבר בטאליבן זה לא כל כך פשוט. קניג מתקשר לרחמן בטלפון המבערה שלו כשהוא יושב במכונית נעה בחלק בטוח משכונתו באפגניסטן.
רחמן מסר את דיווחו על כך שלוחמי טאליבן מודעים לראשונה לאמריקני בודד זה שנמצא בשטח פתוח. למרות הסכנה האמיתית מאוד שברגדאל התמודד איתה להיהרג בכל רגע, פשוטו כמשמעו, אמר רחמן, ברגדל היה נחשב כ"אורח "של הלוחמים לעומת התייחסות מוחלטת לאסיר. יתכן שאירוח פשטון הציל את חייו. בתרבות הפשטון מטפלים באורחים בכבוד ובכבוד ניכר. על ידי הפרק, כיוון שכינה את ברגדל אל האורח שלו, הבהיר רחמן בפני פקודיו כי יש לטפל בברגדל באנושות ולא להכות או להיהרג כתוצאה מכך.
שאר הפרק צולל לעומק גרסת הטליבאן לאירועים כמו גם קנה המידה חסר התקדים של פעולות החיפוש וההחלמה שנכנסו לתוקף שעות ספורות לאחר שדווח כי ברגדל היה נעדר. זה האזנה מרתקת ולעתים מבלבלת - האורך המושלם לנסיעה הבוקר של יום חמישי שלכם.
