סטיב באנון, האסטרטג והיועץ הבכיר החדש של הנשיא דונלד טראמפ, היועץ הבכיר, אינו זר למחלוקת. בימים האחרונים, המודאגים מהשפעתו הגוברת של באנון התייחסו אליו כאלומני לבן כביכול, כביכול מוטעה, אנטישמי ועוד. כעת, אדם נוסף מוסיף את קולו למקהלת המבקרים: על פי CNN ביום שני, האוורד דין טען כי סטיב באנון הוא "נאצי", במהלך ראיון ל- CTV News בקנדה.
דין, מושל ורמונט לשעבר והמועמד הנוכחי לראשות מקום הוועדה הדמוקרטית הלאומית, דיבר על השקפותיו ביחס למינויים של טראמפ. של טראמפ אמר, "הוא בחור מסובך. הוא ממנה אדם סביר … כרמטכ"ל ואז היועץ הבכיר שלו הוא נאצי."
כאשר המראיין דחק לאחור השימוש במונח "נאצי", הגן על זה באומרו,
הוא אנטישמי, הוא אנטי-שחור והוא אנטי-נשים. זו מילה גדולה, ולרוב אני לא משתמש בה אלא אם כן מישהו באמת אנטישמי, ממש לא-אדישן וממש אנטי-שחור.
חלקם עשויים לשקול את כהונתו של דין לבנון, ראש לשעבר של ברייטברט ניוז, חזק מדי, אך הרטוריקה של דין לא יוצאת משום מקום. מאז הבחירות שמחו לאומנים לבנים על מינויו של באנון, והיו מעורבים במקהלת שנאתם. (נציגי באנון לא השיבו מייד לבקשתו של רומפר להתייחסות.)
" ניו יורק טיימס" דיווח בסוף השבוע כי בכינוס הימין הקבוע שנערך בבניין פדרלי בסמוך לבית הלבן, ציטט מנהיג הימין הקיצוני ריצ'רד ספנסר תעמולה נאצית, שאל אם היהודים והתקשורת הם בני אדם ואמרו כי אמריקה הייתה שייכת לאנשים לבנים. החדר התגייס בצדיעה נאצית וצעק, "הייל את העם! הניצחון הייל!"
זה מפחיד, אבל האם זה הוגן לגבש את באנון עם הדעות האלה? ובכן, קודם כל, ייתכן בהחלט שבנון באופן אישי משתף לפחות בכמה מהרגשות האנטישמיים האלה. אשתו לשעבר העידה בשבועה כי באנון אמר שלכאורה לא רצה שילדיו ילכו לבית ספר עם יהודים, בין היתר הערות אנטישמיות.
אבל גם אם באנון לא ממש מחזיק בדעות אלו בעצמו, הוא מרוויח מהן. הוא הפך את ברייטברט למקלט לשמאל הימין (או, לחסל את "המיתוג מחדש המהנה", הלאומנים הלבנים), והעניק למי שהאמין למחשבות שנאה כל כך במה. הוא עשוי לטעון כי היה לו "אפס סובלנות" לגזענות ואנטישמיות כלפי ברייטברט, אך לכאורה לא עשה דבר בכדי לעצור את עלייתם של סנטימנטים כאלה באתר. הוא קפץ על רכבת טראמפ, האכיל אותה בשנאה ורכב עליה לשלטון.
הוא לא מצליח להלהיב את להבות הלאומיות הלבנה ואז מתממש כעת בתמימות. דין אולי עבר את הגבול בקריאה של באנון נאצי, אך הביקורת שלו היא רק האחרונה במה שעשוי להיות שורה ארוכה של פרשנות מכוערת, אם הדברים ימשיכו באותה דרך.