תוכן עניינים:
- 1. 'שמי לא פליט' מאת קייט מילנר
- 2. 'המסע' מאת פרנצ'סקה סנה
- 3. 'צ'י-קי: פנדה בארץ הדוב' מאת סוג'אן רים
- 4. 'כוס תה' מאת רבקה יאנג
- 5. 'שמי יון' מאת הלן רקורביץ
- 6. 'הנה אני' של פאטי קים
- 7. 'המתנה הגדולה שלהם: אומץ, הקרבה ותקווה בארץ חדשה' מאת ג'ון קוי
- 8. 'הילדה בפיד' מאת רוברט שרנוב
- 9. 'הליכה ארוכה למים' מאת לינדה סו פארק
- 10. 'הדרך היחידה' מאת אלכסנדרה דיאז
אתה בקושי יכול להפעיל את החדשות בימינו בלי לשמוע על עלייה ועל החומה, או על סוריה ופליטיה המבקשים מקלט. בין אם ילדכם שם לב לחדשות ובין אם לא, ייתכן שהוא שומע קטעי מידע מבלבלים. מכיוון שאלו נושאים חשובים, אתה רוצה לדבר איתם, אך אתה עלול למצוא את עצמך נאבק להכניס את זה לעבודות שהם מבינים. כאן נכנסים לשחק ספרי ילדים על הגירה ופליטים, מכיוון שהם יכולים להסביר את כל מה שקורה בחדשות, תוך לימוד ילדיכם חמלה ופרספקטיבה.
החיים למשפחות ברחבי העולם אינם תמיד קלים; לפעמים משפחות לא מרגישות בטוחות או כאילו הן משתלבות. ספרים אלה עשויים לעזור לילדים להבין טוב יותר את שכניהם, שהתרבויות שלהם שונות משלם. הספרים יאפשרו להם לחיות בנעליהם של אנשים אחרים, וללמוד חמלה. הם יעזרו לילדים לחגוג את החוויות התרבותיות המגוונות להפליא שאנשים חיים באמריקה ומחוצה לה. הם יבינו שכל האנשים רוצים את אותו הדבר: להיות בטוחים, להיות עם משפחותיהם, לקבל הזדמנויות ולהיות עצמם. כל הספרים האלה נותנים לך נקודת קפיצה לנהל שיחות עם הילדים שלך ולחמש אותם בביטחון להיות חלק מהעולם.
1. 'שמי לא פליט' מאת קייט מילנר
שמי אינו פליט הוא המתחיל המושלם על איך נראים החיים כפליט. זה לא מפחיד, אבל זה מבקש מהקורא בעדינות לדמיין שהם צריכים לחיות עם רק מה שהם יכולים לשאת בתיק גב, או לא לדעת איפה אתה הולך לישון, או שאולי תיאלץ להיפרד מכל מי שאתה מכיר.
לחץ כאן לקנייה.
2. 'המסע' מאת פרנצ'סקה סנה
המסע הוא ספר תמונות יפהפה העוסק בפירוט מעט יותר של הסיבה שאולי עקורים של אנשים. בסיפור זה על אם ושני ילדים קטנים לברוח מארצם כאשר המלחמה תורד. לאורך מסעם הם חייבים להתמודד עם מעברי גבול ועתיד בלתי ניתן להכרה.
לחץ כאן לקנייה.
3. 'צ'י-קי: פנדה בארץ הדוב' מאת סוג'אן רים
כדי להציג את הרעיון של להיות במקום חדש ושונה מהאנשים שגרים שם, הרם את צ'י-קי. בארלנד הוא מקום נפלא ומקבל, אך פנדה צ'י-קי מבחינה עד כמה הוא שונה מהדובים. הוא נאבק בתרבותו ובזהותו עד שהוא מבין שגם לו יש כישורים שהוא יכול לתרום למדינת בארלנד.
לחץ כאן לקנייה.
4. 'כוס תה' מאת רבקה יאנג
ספל תה הוא ספר תמונות שקט ופיוטי על ילד שעוזב את ביתו למסע לבית חדש. המסע שלו לפעמים שליו ובזמנים אחרים קשה מאוד, אבל סיפור זה חדור תקווה ותוהה.
לחץ כאן לקנייה.
5. 'שמי יון' מאת הלן רקורביץ
השם שלי הוא יון הוא על ילדה קטנה שאוהבת את שמה הקוריאני, אבל לא בטוח שהיא רוצה להשתמש בזה בבית הספר כי זה גורם לה להרגיש שונה מחבריה לכיתה. המורה שלה מציע לה להתאמן בכתיבת שמה, אך במקום זאת, יון מנסה מילים שונות כמו "ציפור" ו"חתול "כשם. זהו המחשה יפה לניסיון לשמור על חלקי הזהות הקוריאנית שלה, תוך רצון להשתלב עם התרבות החדשה שלה.
לחץ כאן לקנייה.
6. 'הנה אני' של פאטי קים
מה שהופך את כאן אני כל כך למיוחד הוא שזה מסופר לגמרי בתמונות כדי לגרום לקורא להבין עד כמה זה מבלבל ומבלבל להגיע למקום חדש. הילד הקטן בסיפור הזה מתחיל את חייו בעיר ניו יורק ושונא אותם. הצלילים, השפה, הנופים, הכל מטריד. אבל הילד סוף סוף חוקר את העיר בכוחות עצמו ולומד שיש יופי ותקווה במקום החדש הזה.
לחץ כאן לקנייה.
7. 'המתנה הגדולה שלהם: אומץ, הקרבה ותקווה בארץ חדשה' מאת ג'ון קוי
מתנתם הגדולה, מלאה בתמונות של משפחות עולים, מפרטת את הקשיים וההקרבה שההורים מפגינים כאשר הם עוברים למדינה חדשה כך שלילדים שלהם יהיו הזדמנויות.
לחץ כאן לקנייה.
8. 'הילדה בפיד' מאת רוברט שרנוב
כששרה מגיעה לאי אליס בראשית המאה העשרים, היא מרגישה שהיא סוף סוף בטוחה. אבל כשאמה נפטרת, היא עומדת בפני גירוש. היא יוצאת בסדרת הרפתקאות כדי להישאר ולהתפרנס בעיר ניו יורק. הנערה בפיד הוא סיפור הרפתקאות שמתרכז סביב פסל החירות וכל מה שהיא מייצגת לאנשים המחפשים חיים טובים יותר.
לחץ כאן לקנייה.
9. 'הליכה ארוכה למים' מאת לינדה סו פארק
הליכה ארוכה למים מספרת את סיפורו של סלבה, שחי את סלבה בשנת 1985, בהתאמה. סיפורו של סלבה מבוסס על תיאור ממשי של אחד מ"נעריו האבודים "של סודן וכיצד נסע ברגל לקניה ולאתיופיה בבקשת מקלט כאשר הוא נעקר על ידי מורדים אכזריים. לסיפור של סלבה יש סוף טוב כאשר הוא מקבל בית בטוח עם משפחה באמריקה, אם כי הוא ממשיך לעזור לאנשי סודן, כולל ניה, ילדה שמבלה את ימיה בהליכה לבריכה וממנה כדי להשיג מים למשפחתה.
לחץ כאן לקנייה.
10. 'הדרך היחידה' מאת אלכסנדרה דיאז
החיים בכפר גואטמלה בן ה -12 של ג'יימה נשלטים על ידי אלימות כנופיה. כשבן דודו נהרג והוא מוזמן להצטרף לחבורה, הדרך היחידה לביטחון היא לברוח לארצות הברית. אין זמן או כסף לעבור לשם באופן חוקי, אז חיימה חייבת לאמץ את המסע הבוגדני במקסיקו וחוצה את הנהר לאמריקה. הדרך היחידה היא דוגמא לקטינים ללא ליווי עליהם אנו שומעים בחדשות.
לחץ כאן לקנייה.