תוכן עניינים:
- כאשר בן הזוג שלך נלחם איתך מול ילדיך
- כשאתה לא מרוצה כל הזמן
- כשהילדים שלך חוזרים על דברים ששמעו ממך או מהבן זוג שלך
- כשאתה בעצם כבר הורה יחיד
- כאשר ילדיכם שמים לב כמה אתם לא מאושרים
- כשהילדים שלך לא מאושרים
- כאשר בן זוגך אינו הורה טוב
- כאשר בן הזוג שלך אינו אחראי לכסף
- כשאת נפרדת והדברים הרבה יותר קלים
- כאשר בן זוגך אלים
חונכתי להאמין שנישואין הם לנצח וגירושין הם דבר שרק אנשים "אחרים" עשו. זה מצחיק שהאמנתי בכך, מכיוון שיש לי המון קרובי משפחה וחברים שעברו גירושין. אני מניח שתמיד הנחתי שיש משהו לא בסדר באופן דרסטי בנישואיהם, במיוחד כשהיו להם ילדים, כי חשבתי ש"שהייה משותפת לילדים "זה הדבר ה"נכון" לעשות. טעיתי כל כך.
נשארתי נשואה לבעלי הראשון למעלה מעשור, למרות שהוא רימה, שיקר, גנב ממני ומהמשפחה שלנו, וגרוע מכך, היה פוגעני רגשית ופיזית. הסיבות לכך שנשארתי איתו הן עצומות ומורכבות, אך סיבה אחת מסוימת נותרה בראש ובמרכזי בכל עת: הילדים שלנו. לאורך הקריירה שלי הייתי עד למגע ראשון עם האתגרים שעומדות בפני אימהות חד הוריות בחברה שלנו. קראתי נתונים סטטיסטיים על "בתים שבורים" וילדים שגדלו על ידי אמהות חד הוריות. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון בלהישאר. שוב טעיתי כל כך.
כשעזבתי הבנתי שלהיות הורה יציב ומאושר לילדיי זה הרבה יותר קל כהורה יחידני מאשר כשהייתי נשוי. מערכת היחסים שלי עם ילדיי התחזקה כשחופשתי לגדל אותם בבית בטוח, רגוע ואוהב. כששגשגתי הם שגשגו. בדיעבד, הלוואי שעזבתי מוקדם יותר ודרך לפני שהדברים נהיה כל כך גרועים. הלוואי והבחנתי בסיבות לעזיבה שהציגו את עצמם בכל כך הרבה רגעים, כי "להישאר יחד לילדים" היה כל כך לא שווה את זה. לכל אחד.
כאשר בן הזוג שלך נלחם איתך מול ילדיך
כל הזוגות נלחמים, אבל כשאתה מוצא את עצמך נלחם בתדירות גבוהה כל כך שאתה עושה את זה מול ילדיך, זה באמת יכול לפגוע בהם. זה לא יכול להשפיע רק על הבנתם במערכות יחסים ונישואין, אלא שללחץ העדים בסכסוך יכול להיות השפעה מתמשכת על פסיכיהם ועל שלומם.
כשאתה לא מרוצה כל הזמן
מגיע לך להיות מאושר. כלומר החיים הם קצרים מדי. מה שכן, לילדים שלכם מגיע להורה מאושר. להתגרש זה לא הופך אותך לאמא רעה, במיוחד אם זה יהפוך אותך לאמא שמחה.
כשהילדים שלך חוזרים על דברים ששמעו ממך או מהבן זוג שלך
לעולם לא אשכח את בתי (בזמנו) בת השלוש ושאלה אותי מה פירוש המילה "כלבה". ברצינות.
כשאתה בעצם כבר הורה יחיד
לכל דבר ועניין, הרבה לפני שבעלי אז ונפרדנו הייתי כמעט כבר הורה יחיד. בעלי היה לעיתים רחוקות בבית, וכשהוא היה, ביליתי את זמני בניקיון אחריו, בישול בשבילו ונלחם איתו על הכל. הוא בילה את זמנו "איתנו" בצפייה בטלוויזיה, משחק משחקי וידאו והתרגז כשביקשתי עזרה. אני יודע שזו קלישאה, אבל זה היה לגמרי כמו להביא ילד נוסף לטפל במקום להורה משותף.
כאשר ילדיכם שמים לב כמה אתם לא מאושרים
לעולם לא אשכח את בתי (אז) בת השנתיים נותנת לי חיבוק ושואלת "אמא עצובה?" אחרי קטטה לא טובה. החזקתי אותה קרוב ולא יכולתי לעצור את הדמעות.
כשהילדים שלך לא מאושרים
ידעתי שמשהו צריך להשתנות כשבתי תתחיל להיאבק. היא הייתה בת 4 וסבלה מנדודי שינה, הליכה בשינה, אימה בלילה, התפרצויות זעם תכופות והיתה כועסת או עצובה רוב הזמן. היה כל כך קשה ליצור את הקשר שלא הייתה התנהגות נורמלית עבור ילד בן 4.
כאשר בן זוגך אינו הורה טוב
תמיד ניסיתי להיות הורה שליו. אביו הביולוגי של ילדי היה מתעצבן כל כך שהוא פיזר את המשמעת לגיל הרך שלנו. זה היה מפסק דילים בשבילי. לא רציתי שהילדים שלי יגדלו ללמוד לציית מתוך פחד. רציתי שיתנהגו כי לימדו אותם איך, באהבה ובסבלנות.
כאשר בן הזוג שלך אינו אחראי לכסף
GIPHYכאשר האקס שלי גנב כסף מהחסכונות שלנו עבור אחת מהרבות של "להתעשר במהירות" שמעולם לא עזר לו "להתעשר", הוא גנב גם מרשת הביטחון והעתיד של ילדינו.
כשאת נפרדת והדברים הרבה יותר קלים
כל כך פחדתי להיות הורה יחיד, שנתתי לדברים להסלים עד שהם יצאו משליטה. עם זאת, מה שלא ידעתי היה שלהיות הורה יחיד - אפילו הורה יחיד, עייף, נאבק, קשה כל כך הרבה מלהישאר נשוי לו. אחרי שעזבתי נעשיתי יותר בטוחים, והרגשתי מדהים להיות אחראים רק על עצמי ועל ילדיי ולא על האקס שלי יותר.
כאשר בן זוגך אלים
ג'יפיכמו כל הניצולים, הסיבות הרבות שלי להישאר במקום ולבסוף לעזוב את מערכת היחסים הפוגענית שלי היו מורכבות וקשות להבנה לאחר מעשה או מחוץ ליחסינו. לא רציתי שהילדים שלי יגדלו ב"בית שבור ", אבל כשהאקס שלי נעשה אלים, הבנתי שהבית שלנו כבר שבור. לילדים שלי הגיע יותר טוב. זכיתי לקבל עבודה טובה, מקום ללכת אליו ומשפחה תומכת. התחלתי את חיי מחדש ולא הסתכלתי לאחור.
אני לא שופט אנשים אחרים בגלל שהם נשארים במערכות יחסים פוגעות או סתם רעים, מכיוון שאני יודע כמה קשה לעזוב (פיזית, כלכלית ורגשית), אבל אני רוצה שהורים אחרים יידעו שהחיים הפכו כל כך טובים אחרי שאני עזב, בשבילי ועבור ילדיי.