תוכן עניינים:
ביום שישי האחרון הבן שלי ספיק חום של 103.1. הוא התעורר למחרת עם שיעול נורא ועיניים אדומות מודלקות. כמה ימים לאחר מכן הוא בדק חיובית לשפעת. הוא היה חולה כבר שבוע בדיוק, ולמען האמת לגמרי, זה היה די מלחיץ וטרחני סביב החלקים האלה. מתשע השנים האחרונות כהורה, נודע לי שהישרדות בימי המחלה של ילדיך דורשת המון סבלנות, אספקה הגונה של תרופות ופינוקים. כן, המון המון פינוקים. הילדים שלי חולים והלאה מאז ספטמבר. היו להם כינים, הצטננות, דלקות אוזניים, דלקות בסינוסים, שפעת, באגי בטן והרעלת מזון. כל זאת תוך חמישה חודשים בלבד. אז תאמינו כשאני אומר, אני יודע על מה אני מדבר. יש לי ניסיון, קורא יקר.
אני הורה עובד במשרה מלאה. אני עוזב את הבית בשעה 6:00 בבוקר ואני לא חוזר הביתה עד השעה 16:00, ואז אני ממשיך לעבוד מהבית. העבודה שלי מציעה רק חמישה ימי חופשה בתשלום, כך שלקחת יום חופש בכל פעם שיש לאחד מילדי נזלת אינה אפשרות. וכשילדיי אכן חולים מאוד, הימים והלילות נראים בלתי ניתנים לניהול. אני כל הזמן דואגת לגביהם בזמן שאני בעבודה, ובסופו של דבר אני נשארת ערה רוב הלילות איתם כשאני בבית. החרדה שלי ומחלתם בדרך כלל לא מאפשרים לי לישון, מה שמאפשר ליום מתיש מאוד בעבודה. ההישרדות שלי מורכבת ממערכת תמיכה חזקה ובכן, יין. כמו כן, אני אוהב לישון בסופי שבוע, אם הילדים לא חולים בסוף השבוע, כמובן.
כשאני מצליחה לקחת ימי חופש מהעבודה כדי להישאר בבית עם ילדיי, אני שורדת בכך שאפשר לילדים בעצם לשכב על הספה כל היום ולרקב את מוחם בצפייה בטלוויזיה. אה, והיצע קבוע של סוכריות. בהחלט סוכריות. במילים אחרות, כשילדי חולים אני מרפה את הכללים בבית שלנו ומניחה להם להכתיב כיצד הם מבלים את זמנם במהלך היום. למדתי לפני זמן רב לא להתווכח עם פעוט חולה, וכי עדיף לכל המעורבים פשוט ללכת עם כל מה שהילד החולה זקוק או רוצה. בכל מקרה זה עובד עבורנו.
אולם השבוע היה קשה במיוחד. הייתי מודאגת במיוחד מכיוון שילד שלי בן 3 חלה בשפעת, ואתה יודע, השפעת סופר מסוכנת השנה. אבל חיסנתי את ילדיי, כך שפעת בני הייתה למרבה המזל מתונה מכפי שיכולה להיות. עם זאת, הייתי אימא מודאגת כל השבוע, ולכן החלטתי לשאול אמהות אחרות איך הן מתמודדות גם עם ימי מחלה. הנה מה שהיה להם לומר:
אלכסיס
ג'יפי"אני נותן לילדים שלי לראות כמות בלתי מוגבלת של טלוויזיה. אני בדרך כלל די מחמיר בזמן הטלוויזיה, אבל כשהילדים חולים אני נותן להם לצפות כל היום. זה יותר טוב מגיל טרום חינוך מגניב."
מלאני
"זמני תנומה ממושכת הנגרמת על ידי תרופות. אני צוחק. או שאני?"
לורה
"אני מנמנמת כשהבן שלי מתמוטט. בדרך כלל התנומות ארוכות יותר כשהוא חולה אז אני מנצלת את זה וגם ישנה."
קורטני
ג'יפי"משום מה הילדים שלי אוהבים לבנות מבצרים כשהם חולים, אז אנחנו בונים מבצר ומבלים שם די הרבה כל היום. בתי מביאה את הבובות שלה לשם והבן שלי מביא את המכוניות שלו. אנחנו אוכלים ארוחת צהריים מתחת לשמיכות צפה באייפד."
קיננה
"אם אני זקוק להפסקה, אני יכול להתקשר לאמא שלי והיא תבוא בייביסיטר לכמה שעות כדי שאוכל להירגע מעט. בדרך כלל אני בסופו של דבר מריץ שליחויות או מכבסת, אבל זו עזרה עצומה כשהיא באה. לפעמים אני אפילו יכול לסחוט מניקור רק כדי לעשות משהו למען עצמי."
דנה
"זה נשמע כנראה מטורף, אבל אני אוהב כשהילדים שלי מתכרבלים איתי כשהם חולים. הם אף פעם לא רוצים להתכרבל כשהם בריאים, לכן המפתח לשרוד ימי מחלה עבורי הוא לנצל את הרצון שלהם להתכרבל איתי. היי, אם הם מוציאים את זה, אני הולך לקחת את זה."
כריסטינה
ג'יפי"אני לא משתמש ברקמות לבני, הם נגמרים והם משפשפים את אפו. אנו משתמשים בשמיכה מקבלת במשך כמה שעות ואני שוטף אותם בסוף היום. מציל את האף המסכן שלהם מכאב נוסף של משתפשפים גולמיים כשזה פועל כמו ברז."
קורטני
"אם הילדים שלי חולים, אבל אין להם חום, אני לוקח אותם לנהל איתי סידורים. אני מסיים דברים והם צריכים להישאר בבית מבית הספר. זה win-win."
ארין
ג'יפי"ספה, מתכרבל, הזעות, סרטים, תה חם."
סנדי
"יש מכשירי אדים הכי טובים. יש לי חדר בכל חדר. כשהילדים שלי מקבלים שיעול רע, אני מדליק את אלה והם מייד עוזרים. גם אמבטיות חמות והרבה אהבה."
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.
