10 סיבות אימהות עצלניות עומדות לחיות את שארכם

כשגיליתי שאני בהריון, נעשיתי פרואקטיבית בכל הנוגע למסע ההורי הממתין שלי ככל האפשר, בתקווה להיות מסוג האישה שבעטה אימהות בתחת ביום וכבשה את הבישול הטבעוני בלילה. כעת, כשאני שלוש שנים לתפקיד הזה, יש לי להודות על ציפיות ה"על-על ", והסתדרתי יפה עם תפקידי כאמא עצלנית שהוכרזה על עצמה. להיות אמא עצלה זו ממש הקלה, ואני מרגיש שאמהות עצלות הולכות לחיות את שאר הורי העולם, פשוט מכיוון שאנו מבלים פחות זמן בדאגה ויותר זמן לחיות.

אני סובל מקצת חרדה, כך שאפשר היה לחשוב שלשמור על חיי היומיום של משפחתי להתנהל בצורה חלקה כמו מכונה מכוונת דקה, אבל זה פשוט לא המקרה. אמנם כן, אני כן רוצה לשמור על היבטים מסוימים בחיינו, אך החרדה שלי היא הסיבה שלמדתי לשחרר את השלטונות ופשוט לתת לחיים להתפתח בכוחות עצמם. לנסות "לעשות הכל" ו"יהיה הכל "זה מתיש וכך, כל כך מלחיץ. כשהפסקתי לנסות להיות ההורה המושלם, הרגשתי גל של הקלה שטף אותי וזה לקח איתי קצת מהחרדה המטטרונית שלי.

כמובן, אני עדיין נלחץ, כמו כל ההורים, אבל לרוב היותי אמא עצלה השפיעה חיובית ביותר על המנטליות הכללית של משפחתי. יש דברים שאמהות עצלות פשוט לא דואגות לגביהם, ואני משוכנע שחלק מהדברים האלה מוסיף שנים לחייהן של אימהות עצלות בעולם. לכן, אם אתם מוכנים לזרוק את המגבת הכבושה והקופלת בצורה מושלמת ולהצטרף לאמהות עצלות מצידנו של הגדר, קחו בחשבון את הסיבות הבאות לכך שאמהות עצלות בהחלט עומדות לחיות את כולם:

אנו לא דואגים ליצור ארוחות מפוארות

אני עושה כמיטב יכולתי להאכיל את אוכלי הבררנים שלי ממגוון של אלטרנטיבות בריאות למאכלים האהובים עליהם, אבל אני לא מאבד שינה בלילה בגלל נאגטי עוף. כל עוד ילדי מנסים אוכלים חדשים, וצמחו ושיגשגו כמו שהם אמורים, אמשיך ללכת בגישה הנינוחה הזו לזמן הארוחות. אני פשוט לא מודאג כל כך להכין ארוחה גדולה ומפנקת שלוקח שעות להכין כשאני יודע שיש אפשרות חזקה שהילדים שלי הולכים להרים את האף שלהם ולדרוש משהו שאוכל להכין בעשרים דקות. אלה שעות שאפשר יותר להקדיש אותן לנטפליקס או, אתם יודעים, הילדים שלי.

אנחנו לא מתמוססים כשהילדים שלנו מתמוססים

הייתי מעז לנחש שאין הורה יחיד בכל העולם הזה שמצפה להילחם בהתפרצויות זעם ציבוריות, אבל הם קורים. התפרצויות זעם הן רק חלק מהחיים כאשר יש לך ילדים, והעבודה עליהם אינה משיגה דבר אחר מלבד להגדיל את לחץ הדם של האדם ולהוסיף פוטנציאל להמסת עצמו.

אם הילדים שלי מתהפכים כי הספל שלהם אדום במקום כחול, אני שומר על קור רוח. אין לי קרח שזורם לו בעורקים או משהו, ואני לא סובל מתרופות כבדות; אני פשוט לא רואה את הטעם להתמוסס לצד הילדים שלי.

אנו נותנים לילדים שלנו להיות ילדים

אני מנסה לשמור על סדר הבית שלנו, כי דברים מסוימים מעוררים את החרדה שלי, אבל לרוב אני נותנת לילדים להפוך את זה לגן המשחקים שלהם. הם עושים בלאגן, בטוח, אבל אף אחד מהם לא כל כך מונומנטלי שאני צריך חליפת חזמת כדי לנקות אותם. הם משחקים עם כוסות וכפיות וקערות בזמן שאני מבשל, והם אוהבים לקפוץ בשלוליות ולרוץ דרך ממטרות בזמן שאני מנסה להעמיס אותם לרכב. הם עושים בלגן. זה סוג של מה שהילדים עושים. אין שום טעם לעבוד על זה.

אנחנו מאטים

אני הודה כי לוח הזמנים של משפחתי היה מלא באירועים ופעילויות לפני שנולדנו בננו השני. היינו מתזמנים לעיתים קרובות ארוחות ערב עם משפחתנו ותאריכי משחק עם חברינו שהיו להם גם ילדים; היה לנו טאקו בלילה ובליל משחק והרבה דברים אחרים שקורים, אבל לחיות את חיינו בלוח זמנים מכוונן היטב לא הותירו מקום לספונטניות.

לפעמים נחמד פשוט להתגלגל עם האגרופים ולתת לחיים להתפתח בכוחות עצמם. קשה להיות נוכח ברגע ולהנות באמת מהמשפחה שלך כשאתה חושש לעקוב אחר לוח הזמנים הצפוף.

אנחנו לא מאבדים שינה בלילה בגלל דברים או פעילויות במוניין

הייתי שמח לגדל כמה גאונים לתינוקות, אבל אני מרגיש שהרבה מזה יוצא לי מהידיים. הילדים שלי לא לומדים שיעורי שפת סימנים או שיעורי מוזיקת ​​תינוקות; הם צופים ברחוב סומסום ובמיקי מאוס, אך נראה שלמדו הרבה מזמן המסך שלהם. הילד שלי בן השלוש יודע שאוקטגון הוא, אז יש את זה.

אם הם יגדלו לזכות בפרסי נובל, ברור שזה יהיה מדהים, אבל אני בספק ששיעור מוזיקת ​​תינוקות ישפיע על עתידם בכל דרך מהותית וארוכת טווח. אם אנחנו לא קוראים ספר כל יום, אני לא נבהל, ואם אנחנו לא מבצעים פעילויות חושיות כל יום, ובכן, אני גם לא נבהל.

אנחנו לא אורזים את לוחות הזמנים שלנו מלאים בלימודים נוספים

הילדים שלי עדיין לא מספיקים לעסוק בספורט, אבל כשהם בגיל מתאים לדברים האלה, אני לא מתכוון לדחוף עליהם יותר מדי פעילויות. גדלתי לשחק ספורט כל השנה ומאוד אהבתי את זה, אבל אם זה לא מה שהילדים שלי רוצים לעשות, אני לא מתכוון לכפות את זה עליהם. אנו נשתמש בזמן הפנוי הנוסף לטיולים משפחתיים או משהו אחר שעשוי לעניין אותם. אני אוהב אותם אם הם יזכו בסופרבול או לא.

אנחנו לא מרגישים אשמה לגבי פניית זמן לעצמנו

הורים, בעיקר אמהות, זקוקים לזמן קצת לעצמם. אני שמח לספק את כל הצרכים של ילדיי, אבל אני גם לא חסין מההכרח שהוא טיפול עצמי. כשאני יודע שאני צריך להתמקד בעצמי, אני לא מרגיש אשם בזה כי מגיע לי זמן ארור לעצמי.

אנחנו לא חוששים לבקש עזרה

אני לא נהנה במיוחד לבקש עזרה, אבל אני מבקש זאת כל הזמן. האמירה על גידול ילדים הנוהגים בכפר מדויקת במאה אחוז. הפסקתי לנסות להיות גיבור-על מזמן, ואני לא חושש לבקש עזרה כשאני צריך את זה, וזה המון. דחפתי את עצמי אל הסף פעמים רבות מדי בכדי לרצות אי פעם לעשות את זה שוב, כך שבמקום לדחוף את עצמי כל כך רחוק ששפיותי תוטל בספק, אני מזמין כמה מגייסים יש לנו לסיוע כלשהו.

אנחנו לא מרגישים שיש לנו משהו להוכיח

יש לי אינטרס אפס לנסות להוכיח משהו לעמי ההורים (או לכל אחד אחר, לצורך העניין). הילדים שלי חיים וקיימים; הם ניזונים היטב ומאושרים רוב הזמן; הם משגשגים ואני לא סובל בגלל זה. זה כל מה שחשוב לי באמת, לא להיות איזו אמא סופר שמנסה להשיג יתר על המידה בכל תחומי החיים. הבריאות והאושר של ילדיי צריכים להיות מספיק הוכחה לכך שאני לא כישלון מוחלט, והם די אובססיביים בי ולכן אני בטח עושה משהו נכון.

אנחנו לא מגדירים את עצמנו על ידי אמהות לבד

רוב הזמן אני אוהבת להיות אמא, אך לפעמים אני רוצה להורות יותר. האימהות היא קשה, ואם הייתי מבסס את כל קיומי על תפקידי כאמא, כנראה הייתי מרגיש קצת אבוד. אני אמא, בטח, אבל אני כל כך הרבה יותר מזה. אני מאהב וחבר וכותב ובת. אני אוהבת את הילדים שלי, אבל גם אני אוהבת את עצמי, ואני לא חושבת שלזהות מחוצה להם זה דבר רע. אני חושב שזה בריא, ואם יותר נשים היו לוקחות זמן לעצמן, עושות את הדברים שמשמחות אותן, במקום לסובב כל הזמן את גלגליהן למשפחותיהן, "אמהות" ו"יין "לא היו נחשבות כה נרדפות.

ביליתי זמן במסע ההורי הזה בניסיון להיות הורה מושלם, אבל זה די מצץ. אני הורה ממוצע בהרבה יותר טוב, וכל משפחתי מאושרת בכללותה כשאני לא מנסה להיות סופר-אם.