תוכן עניינים:
- אני רוצה שהם יכבדו נשים
- אני רוצה שתחשיב את כולם כשווים
- הם צריכים לתמוך במאמצים של נשים
- העולם לא צריך יותר דונלד טראמפ
- כולנו נראים אחרת וזה בסדר
- אני רוצה שהם יהיו שותפים טובים ויהיו חברים מדהימים
- אני לא רוצה שהם יאוהדו על ידי נשים חזקות
- זה בסדר להביע רגשות
- Misogyny הוא מושג עייף
- זה לא בסדר להתייחס לנשים כאל אובייקטים
מעולם לא הבנתי שאני פמיניסטית עד שהמהומה החברתית נגד אי-השוויון החלה (מחדש, לדור שלי; ברור שזה קורה הרבה מאוד זמן לפני שנודע לי לזה). למרות שגדלתי כל חיי במחשבה שאני פשוט לא כמו הרבה בנות, זה מעולם לא היווה עבורי מקור לחרדה. מעולם לא לבשתי ורוד, ושגרת האיפור שלי כמעט ולא הייתה קיימת. הייתי מודאג יותר מהאינטלקט שלי מאשר מכנסי הג'ינס החופשיים שלי, ולימדתי מגיל מאוד צעיר איך לטפל בעצמי. כן, הייתי שונה אבל זה היה משהו שהייתי גאה בו.
כשגיליתי שאני בהריון עם בנים (בשתי הפעמים), הוקל לי. חינכתי לרוב על ידי אבי לאחר שאמי נפטרה, וגם לפני כן לא הייתי בדיוק מה שהייתי מכנה "ילדותית". כן, להתקשר למישהו בחורה, או לא להתייחס אליה ככזו, עלול להעליב אנשים מסוימים, אבל זה מעולם לא הפריע לי. בכנות, זה עדיין לא בגלל שאני מבין שהסרטים והקשתות לא הפכו אותי לאישה. מה שהופך אותי לאישה זה כוחי ואינדיבידואליות שלי; זה הכבוד שלי גם לעצמי וגם לאחרים; זה הרצון שלי להיות מוכר בזכות האידיאלים והכישרונות שלי ולא על המראה שלי.
מעולם לא נבהלתי על ידי גברים או הרגשתי פחות שווים מהסובבים אותי עד כדי כך שזה גרם לי לכעוס או לטראומה עמוקה, והייתי ברי מזל בזה. וכך, כל כך הרבה נשים לא היו ברות המזל, כמוני, פשוט היו הקורבן של הסקסיזם היומיומי המזדמן, שלמרות שהוא אפילו לא מקובל מרחוק, נפוץ כל כך בנקודה זו עד שרבים מאיתנו בקושי מרגישים את זה. זה מרגיז אותי ברמה אחרת לגמרי: להיות כל כך רגיל לתנאים ולחשיבה המדעית ומצמצמת ופוגעת בנשים שאנחנו אפילו לא שמים לב אליהן זו דרך טובה לעזאזל להבטיח שהן ימשיכו.
מכל הסיבות הללו, חשוב להפליא שאגדל את בני להיות גם פמיניסטיות.
למען הנשים העתידיות בהן פוגשים בני לאורך חייהם, אני מתכוון להוות דוגמא פמיניסטית עבורם. הן צריכות לדעת שנשים הן חלק לא פחות חשוב מהחברה, ולהבין שההתייחסות אליהן כאל תועיל לא רק להן, אלא לכולם.
אני רוצה שהם יכבדו נשים
נשים ראויות לאותה כבוד כמו גברים בכל תחומי החיים. אני רוצה שהם יכבדו את גופם, את מטרותיהם ושאיפותיהם ואת דעותיהם. חשוב שהם יכבדו את כולם, אבל אני רוצה במיוחד שהם יבינו עד כמה חשוב לא להגדיר את הרעיונות והציפיות שלהם מאחרים על בסיס מגדר בלבד.
אני רוצה שתחשיב את כולם כשווים
פמיניזם לא נוגע רק לשוויון לנשים. זה קשור לשוויון לכולם, ועל ידי לימוד בני זה אני מקווה לסייע, בחלקם הקטן, בתיקון התנאים הגרועים ביותר בחברה שלנו שההיסטוריה שלנו יצרה. הם יגדלו בידיעה שלא משנה מאיזה גזע, אתניות ומין מישהו זה מכיוון שלכל בני האדם מגיע הזדמנות שווה וטיפול. להיוולד עם זהויות מסוימות - מין, גזע, סוג גוף, יכולת גופנית - אינו מציב איכשהו מישהו על הדום, ויש להתייחס לכולם בצורה שווה עד שהם הוכיחו שהם לא ראויים לזה.
הם צריכים לתמוך במאמצים של נשים
בין אם זה החבר הכי טוב שלהם, בן משפחה או בן זוגם, הנשים בבני חיי מגיעות לתמיכה ללא תנאי בכל מאמציהם. ראוי שייראו ויטופלו בבני אדם מלאים, שנשמע מובן מאליו, אך הוא בהחלט לא כמו הדברים כרגע. (אנחנו יותר כמו 78% מבני אדם מלאים כרגע.)
אני רוצה שזו תהיה האמת האוטומטית והבלתי מעורערת בבני, שנשים יכולות להיות מנכ"ליות וקברניטות צבאיות וספורטאים וקבלנים מקצועיים, ונשים יכולות לנהוג במכוניות מירוץ ולרוץ לנשיאות אם הן יבחרו בכך. נשים יכולות להיות גם אחיות או אימהות להישאר בבית, וזה לא הופך אותן ל"רכות "או" פמיניסטיות רעות "- בעיקרון, נשים הן אנשים והן יכולות לעשות הכל. זה לא כל כך מסובך. השאיפות שלהם ראויות לכבוד ומטרותיהן ראויות לתמיכה.
העולם לא צריך יותר דונלד טראמפ
כולנו נראים אחרת וזה בסדר
אני מקווה שבני יעריכו גופים אנושיים בכל הווריאציות שלהם ובדרכי המבט והתפקוד השונים. גופים מאוד מגניבים, ומשונים, ודי ברוטיים, ומעניינים בלי סוף. אני מקווה שהילדים שלי יכבדו את האנטומיה של האישה בגלל כוחה ויכולותיה. אני מקווה שהם מבינים ששני אנשים לא נראים זהים לחלוטין, וכי התייחסות למישהו אחר בהתבסס על מבטם בלבד אינה דבר מקובל אף פעם. יש כל כך הרבה דרכים שונות להגדיר יופי, ואני מקווה שהם ילמדו את כולם.
אני רוצה שהם יהיו שותפים טובים ויהיו חברים מדהימים
גברים ונשים מסוגלים להיות חברים בלי לקיים קשר רומנטי או מיני. אני מקווה שהם יתייחסו אל הנשים שהן חברות שלהן באותה כבוד וערכה כמו אצל בנות זוגן.
אני לא רוצה שהם יאוהדו על ידי נשים חזקות
אני לא רוצה שהבנים שלי יופחדו על ידי נשים חזקות כמו שהרבה גברים (ונשים) כאלה. אני לא רוצה שהבנים שלי יחשבו שנשים שמצליחות להגיע לעמדות כוח עשו זאת על סמך איך הם נראים או עם מי הם שכבו. אני רק מקווה שהדור שאני עוזר לגדל יהיה טוב מזה. אני מקווה שהם יכירו שנשים עם כוח עבדו קשה באותה מידה, אם לא קשה יותר, מכל גבר כדי להשיג את זה.
זה בסדר להביע רגשות
פמיניזם לא נוגע רק לחוסן ולקידוםן של נשים. זה קשור להבנה נוספת וכבוד של כולם. מדובר בפירוק התפיסות "מה בנות עושות" ו"מה בנים עושות ", ותוך כדי כך לפתוח את כולם למגוון רחב של דרכים להיות מי שהם אותנטיים, מבלי שנכבוד על ידי הגבלת רעיונות מוגדרים מראש. מי הם צריכים להיות ולעשות ואוהבים. האמירה ש"נערים לא בוכים "היא כל כך עייפה ואבסורד. כמובן שבנים בוכים. גם גברים בוכים. כולם בוכים לפעמים וזה בסדר. היכולת לבטא את רגשותיו היא כוח, לא חולשה.
Misogyny הוא מושג עייף
לא אכפת לי איך ומדוע הרעיון הזה בכלל התפתח, אבל התפקיד שלי לוודא שהבנים שלי ילמדו על כך רק מספרי ההיסטוריה.
זה לא בסדר להתייחס לנשים כאל אובייקטים
נשים לא הועלו על האדמה הזו לשם הבידור והשימוש הפשוט של גברים. זה לא בסדר להתנגד לצורה הנשית, ולהתייחס לגוף האישה כאילו מדובר במאפיין - אפילו בהקשרים שבהם אישה מעניקה לך גישה לגופה אתה שוכר; אתה אף פעם לא בבעלותך - אף פעם לא מקובל.
נשים הן בעלות הבעלות היחידה על גופן ובני צריכים לכבד זאת. כשמגיע הזמן לחקירה מינית, אני רק רוצה שיזכרו כי יחסי מין הם דבר בהסכמה, ויש לראות את הגבולות הפיזיים והרגשיים של שני המשתתפים כראוי.