תוכן עניינים:
כשהייתי ילדה קטנה הייתי מתרגש ממש מההזדמנות ללוות את אמי וסבתי בקניות. עכשיו, כעבור 30 שנה, ילדי משועשעים באופן דומה בסידורים וכתוצאה מכך יש להם כמה חנויות אהובות: הם מעריצים גדולים של Target, CVS, מוצרי בית (הבת שלי חופרת את מעבר המחמד, למרות שאנחנו אין חיות מחמד), וכמובן, אלדי. יש סימנים שילדיכם הם גם ילדים אלדי, אבל באמת, אתם בטח כבר יודעים את זה בלבכם.
למען האמת, זהו עניין של התפוח לא נופל רחוק מהעץ. לא הרבה השתנה מאז שהייתי ילד ואני עדיין אוהב קניות, אפילו את הקניות המשעממות, ההכרחיות, השגרתיות, כמו למשל מצרכים או פיתרון ליצירת קשר. אני חושב, אפוא, שמצב רוחי חייב להיות מדבק. ואולי זה גנטי. או שאולי גם הילדים שלי כמוני פשוט מוזרים ומשעשעים בקלות.
אבל היי, קח את הניצחונות שלך איפה שאתה יכול להשיג אותם, אנשים! כי אם הילדים שלכם הם ילדים של אלדי אתם בטח שם לא מעט, ואם אתם הם לא מעט זה עוזר שיהיו איתכם משתתפים מוכנים? (האם יש גיהינום עלי אדמות מעונה יותר מילד בכיין בשגגה שבועית נחוצה?) הנה כמה סימנים לכך שזה לא יהיה עניין כשאתם יוצאים לטיול השבועי באלי:
הם אוהבים להשיג את העגלה
