תוכן עניינים:
- "אין לי שום דבר משותף לאף אחד מכם"
- "אנחנו שוב בתיכון"
- "גבירותיי היחיד שגורם לי להיות שפוי"
- "ברוך השם אני לא לבד"
- "אם אני שומע שאמא שלי מתפארת בתינוק שלה מדבר בעוד שלושה חודשים פעם נוספת, אני אביד את זה"
- "מדוע התינוק שלי לא זוחל / יושב / ישן במהלך הלילה כמו שאר התינוקות האלה?"
- "אני מרגיש כל כך נשפט כרגע"
- "אני מרגיש כל כך נתמך כרגע"
- "זו הייתה קבוצה נהדרת כל כך אם זה לא היה בשביל אותה אמא אחת"
- "זה לוקח כפר ארור ואני כל כך שמח שמצאתי את שלי"
כשאת אמא חדשה, קל להרגיש מבודד. רוב הסיכויים כי אין הרבה אינטראקציה בין מבוגרים שמתרחשת בין השעות 8 בבוקר ל 18 בערב בשבילך, כך שההצטרפות לקבוצת אמא הוצעה ככל הנראה מוקדם על ידי חברים או משפחה. אלא אם כן אתה מוקף בחברים שילדו תינוקות באותו זמן בדיוק, אתה צריך להיכנס לעיוור אל עולם קבוצות האם. הדברים שכל אמא חדשה חושבת על קבוצות אימהות, אך לא אומרת בקול רם, יכולים להשתנות, תלוי בסוג הקבוצה בה אמא נמצאת ובסוג הקשר או הסולידריות שהיא מחפשת.
קבוצות האימהות הרעות הן תריסר מטבעות, אם תשאלו אותי. להרכיב קבוצה של אנשים אקראיים שכל המשותף היחיד שלהם עם זה שזה עתה נולד להם תינוק, זה יכול להיות מתכון לאסון, מבחינת קונפליקטים אישיותיים. עם זאת, קבוצה של נשים לא כל כך אקראיות, כאלה שיש להן לפחות דבר מרכזי אחד משותף (מלבד שילדה) יכולות ליצור קבוצת אימהות מדהימה באמת, המטפחת חברויות שיימשכו תקופות חיים. זה היה המקרה עבורי, כאשר השוויתי את קבוצת האם בשכונה שלי (איפה שלא הייתי באותה סוגר כלכלי כמו שאר האמהות) לקבוצת התמיכה ב- PPD שמצאתי והצטרפתי, שם הדיכאון שלנו אחרי לידה היה זה שקושר אותנו.
קבוצות אימהות יכולות להיות דבר נפלא כשאתה מוצא את הנכון, ואני מקווה שכל אמא שם בחוץ תמצא את התמיכה שהיא צריכה כדי לעבור את החלקים הקשים של האימהות. להלן 10 דברים שכל אמא חדשה חושבת על קבוצות אימא, אבל לא אומרת בקול רם, כי ממש כמו ההורות עצמה, אתה צריך לקחת את הטוב עם הרע.
"אין לי שום דבר משותף לאף אחד מכם"
אין דבר גרוע יותר מאשר להסתובב עם חבורה של אנשים שיש להם רק תינוקות משותפים. לפחות זו הייתה החוויה שלי. הייתי בהתחלה בקבוצת פעילויות לתינוקות, ולמעשה כל אישה שם הביאה איתה את המטפלת שלה או נעלמה במשך שבועות בכל פעם ל"נופש בקריביים ". בינתיים, בקושי יכולתי להרשות לעצמי שכר דירה על שני- בונגלו חדרי שינה. למותר לציין שלא יצרתי חברים.
"אנחנו שוב בתיכון"
יש לי מעט מאוד סבלנות לאנשים שמשחקים משחקים, ואני שונא להגיד את זה, אבל לפעמים קטנוניות ושיקול דעת מנצחים את התמיכה שקיווית למצוא בקבוצה של אמא. הייתי עד לאיזה רכילות אכזרית בין אמהות, על אמהות אחרות, וזה גורם לי לרצות לנער את הנשים האלה ולשאול, "איננו כאן כדי להרים אחת את השנייה?" זה כמו ילדות מרושעות שוב.
"גבירותיי היחיד שגורם לי להיות שפוי"
מצד שני, כשיש לך קבוצה טובה של אמהות, זה יכול להיות הכל. הכיתה שלי לפני הלידה הצליחה להכות אותה עד שבסופו של דבר נפגשנו באופן קבוע, לאורך כל השנים הראשונות בחיי ילדינו. היו לנו גם מיילים שעברו הלוך ושוב, והשוונו הערות בין אותם ביקורים, ולפעמים הם היו הדברים היחידים שהמשיכו אותי להמשיך.
"ברוך השם אני לא לבד"
קבוצות האמהות הגדולות הן אלה בהן אתם חולקים את הרגעים הנוראיים, ולא רק את הטובים, מכיוון שככל הנראה כל אמא חוותה את אותם הדברים בשלב זה או אחר. לשמוע שמה שעובר עלייך זה לא כזה יוצא דופן יכול לעזור יותר ממה שאתה יכול לדמיין. קבוצת התמיכה שלי ב- PPD הייתה כה חשובה, בדיוק מאותה סיבה.
"אם אני שומע שאמא שלי מתפארת בתינוק שלה מדבר בעוד שלושה חודשים פעם נוספת, אני אביד את זה"
תמיד יש התרברבות בשום קבוצה, וקבוצות אמא לא נכללות. אני בעצם די בטוח שזאת הייתי אני בפעם הראשונה, כך לכל החברות שלי באמא שנאלצו להקשיב לי לדבר על כך שהבת שלי כל כך חכמה או כל מה שאני מתרברב עליו: אני כל כך מצטערת.
"מדוע התינוק שלי לא זוחל / יושב / ישן במהלך הלילה כמו שאר התינוקות האלה?"
אין כמו לצפות בתינוקות אחרים פוגעים באבני הדרך שלהם בזמן, או אפילו מוקדם, ותוהים מדוע התינוק שלך עדיין לא שם. עובדה, יש טווח של גילאים שרוב התינוקות יגיעו לאבני הדרך העיקריות, ובעוד אתם אולי יודעים זאת באופן הגיוני, כשרואים את כל התינוקות האחרים עוברים הלאה קשה לא להיכנס לפאניקה.
"אני מרגיש כל כך נשפט כרגע"
אין כמו חדר מלא אמהות שלא עושה את מה שאתה עושה, כדי לגרום לך להרגיש כאילו נשפטים אותך (בין שזה באמת קורה או לא). אני עדיין זוכר שתהיתי מה האמהות האחרות חשבו עלי לשלוף מגן לפטמה כדי לינוק, כשהייתי בפגישה הראשונה שלי בליגת La Leche.
"אני מרגיש כל כך נתמך כרגע"
אין כמו חדר מלא אמהות שמקבלות את מה שאתה עובר, ומוכנות לעזור בכל דרך שתוכל. אם אתה לא מקבל את זה מקבוצת האם הנוכחית שלך, אני מציע לחפש אחר, כי הם שם בחוץ. תבטח בי.
"זו הייתה קבוצה נהדרת כל כך אם זה לא היה בשביל אותה אמא אחת"
אפילו בקבוצת האמהות התומכות ביותר יש לעיתים קרובות "אותה אמא", שמצאה את דרכה שם ומשבשת את מה שתהיה חוויה נעימה אחרת. די בטוח שזה כמו סוג של חוק מספרים או מדע או משהו כזה. עכשיו אני יכול לומר את זה, כי אני די בטוח שאני "אותה אמא", בכל הקבוצות שלי. אתם לא יכולים להרחיק אותנו, אתם. מצטער.
"זה לוקח כפר ארור ואני כל כך שמח שמצאתי את שלי"
קבוצת האמהות המדהימה והתומכת, שבה אתה מכיר חברים שנמשכים כל החיים אינו חד קרן. אני מבטיח. אני מחשיב את עצמי כל כך בר מזל שפגשתי את הנשים מאותן קבוצות שאני ממשיך להיות חברות איתן, למרות שעברתי מחוץ לעיר. אני מקווה שלכל אם חד הורית תהיה אותה חוויה, כי הכפר האמא הזה הוא הכל, במיוחד בימים הקשים ההם.
