תוכן עניינים:
גברים לא יודעים כמה מזל יש להם את זה. בכל הנוגע להולדה, תרומתם לייצור תינוקות היא די לא מהנה ומהנה. ברגע שהדברים מתחילים לבשל, האם לעתיד משתלטת על 40 (פחות או יותר) שבועות ומוותרת על הרבה תענוג יומיומי ופעילויות רגילות בתהליך. תלוי למי אתה מקשיב, יתכן שתצטרך לשנות את כל עולמך בכדי להכיל את הנוסע החדש שלך. בניגוד לאמונה הרווחת, ישנם יותר מכמה דברים שלא תצטרכו להקריב במהלך ההריון.
כמובן שרוב ההורים פשוט רוצים תינוק בריא והרבה אישה בהריון יותר משמחים לוותר על כמה מותרות (או אפילו צרכים) אם זה אומר שהתינוק שלהם יהיה בריא ושלם. ובכל זאת, האם זה לא יהיה נהדר אם לא היית באמת צריך להקריב את הקרבנות האלה בכלל? או, לכל הפחות, לא עד כמה שאתה חושב ו / או נאמר לך שעליך לעשות? (#ProTip: התשובה היא כן.) במובנים רבים עקבתי אחר עצת ההיריון הסטנדרטית למכתב. לדוגמה, טיפת אלכוהול לא העבירה את שפתי מרגע ההתעברות עד שהפסקתי להניק באופן בלעדי. עם זאת, כעת, כשנראה שמחקר כלשהו מציע כי לשתייה מתונה אין השפעה על גידול תינוקות, אני תוהה אם הייתי מגביל שלא לצורך.
כך או כך, יש כמה דברים שמומלץ לאמהות להימנע מההחלטה שהם לא צריכים להקריב. כדאי לזכור שבעוד רמה מסוימת של הקרבה עצמית נחוצה כשאתה גדל ומגדל בן אנוש אחר, אינך צריך לאבד כל חלק מעצמך (או את הדברים שאתה אוהב, צריך או אוהב) בו להזמין להיות אמא נהדרת.
קפה
כשאמרתי לאמא שלי שאנחנו הולכים לקמפינג כשהייתי בחצי שנה להריון היא נחרדה. לישון באוהל, לבשל בחוץ, לא היה שירותים רחצה ולהיות רחוק מציוויליזציה נראה לה כמו רעיון רע באמת.
אבל אני ובן זוגי אוהבים לצאת לקמפינג ובאמצעות פשוט לארוז כמה תוספות - כמו עוד כריות לגב, בגדים מהודקים במיוחד, ולוודא שיש לנו כיסוי לתאים - הצלחנו ליהנות בבטחה בחוץ הגדול.
כשאישה בהריון היא מגדלת בן אדם בערך 3/4 של השנה. לכן, בכנות, זה לא סביר או מציאותי לצפות מהם לנטוש את כל הפעילויות, המזונות והמצבים שהופכים את החיים למהנים. מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לחפש איזון; לשמור על עצמנו ועל תינוקותינו בטוחים ועדיין נהנים מהחיים, תוך תקופת שינוי, צמיחה והשתנות.
