תוכן עניינים:
- על בריונות
- בהסכמה
- על מגדר ומגייה
- על חלקי גוף
- על סקס ומיניות
- על פמיניזם ושוויון
- על צדק חברתי
- על גבריות רעילה
- על כיבוד בחירה
- על המוות
- על חסד
כאמא לבן צעיר, אני יודעת שיש לי הרבה רגעים מהנים ושיחות מורכבות לפני. כאמא פמיניסטית שמתרגשת מהשיחות הללו, אני מודעת היטב לכך שלצד אותם לבבות מורכבים מגיעה חובה להיות פתוחה וכנה ומכילה. אני לא אתעלם מ"המצב הקשה "או במילים אחרות מהדיונים שהיו מעוררים פחד בלב ההורים בכל מקום.
לדוגמה, אני כבר מתחיל לדבר עם ילדתי על הסכמה, אם כי נכון לעכשיו זה ברמה מאוד בסיסית. עם זאת, אני יודע שזה רק קצה הקרחון. כהורה פמיניסטי, יש שלל דברים כמעט מוחץ שאצטרך לשבת ולהסביר לבני (כנראה לא פעם) דברים שאני יודע שלעולם לא יגיד לבני (כי אני לא רוצה שהוא יחזור על עצמו אותם או קליטת המסרים השליליים), ודברים שאצטרך ללמד אותו ברציפות דרך מעשי וגישותיי. למרות שאני יודע שגם החברה הפטריארכלית שלנו אינה נחמדה במיוחד לגברים (כלומר אומר להם שהם לא יכולים להיות בעלים או לבטא את רגשותיהם), היא בהחלט לא חביבה עם נשים, ומכיוון שיש לי בן, אני מרגישה אינטנסיבית תחושת המחויבות לוודא שבני לא יוסיף לאי-נוחות זו, אלא במקום זאת הוא עובד לצד ועם נשים כדי למגר אותה.
במילים אחרות, זה אף פעם לא מוקדם להתחיל להכין את עצמך לנהל את 11 השיחות החשובות האלה עם בנך.
על בריונות
כנער צעיר הייתי הקורבן של הטלטלות האלה הידועות אחרת כבריונים. המילים הפוגעות ששמעתי כל כך הרבה פעמים נזרקו לי באותם ימים יותר ממה שנדמה לי שאמי מימשה. הייתי רוצה לשבת את בני, לפני שהוא יתחיל ללמוד ולהודיע לו שלמרות שזה לא תמיד המצב, מילים יכולות להזיק ולגרום נזק רב. אני רוצה שהוא יבין את משקל דבריו, ויהיה גאה בדברים שהוא אומר, ולא יצטער. זה סוג השיחה שאולי אצטרך לקיים שוב ושוב אם אני צריך לחשוד שהילד שלי הוא בריון.
בנוסף, אני רוצה שהוא יבין שאם מישהו אי פעם ינסה להציק לו בריונות, שהוא תמיד יכול לדבר איתי על זה ונמצא יחד פיתרון. הדבר האחרון שהייתי רוצה אי פעם זה שהילד שלי יסבול בשקט. אני רוצה שהוא יידע שהאנשים שאומרים דברים מתכוונים לעיתים קרובות עושים זאת מכיוון שהם ראו את ההתנהגויות הללו בבתיהם שלהם, שלעתים קרובות זה סימן לחוסר הביטחון שלהם, והם לעיתים קרובות לא מודעים לכמה שהם יכולים לפגוע (אם כי זה בהחלט לא מתרץ מהתנהגות).
בהסכמה
כמו שאמרתי קודם, אני כבר מתחיל לנהל מיני שיחות עם הבן שלי על הסכמה, כמו למשל לחזור עליו שהוא צריך לכבד אנשים ולהפסיק התנהגות כשנשאל, ושאנחנו מכבדים את גופו ורצונותיו (מתוך סיבה, אני מתכוון, הוא פעוט כרגע והיה קופץ בשמחה לראש המדרגות בלי שום גבולות או דאגה לביטחונו האישי). אני גם יודע שנצטרך לנהל עוד שיחות על הסכמה בעתיד, כמו כשהוא יתחיל ללמוד, כשהוא יעבור לבית של חבר, לפני השינה הראשונה שלו, ולפני שהוא יוצא לדייט ראשון. נדבר על סוגים שונים של הסכמה, וכמה חשוב להגיע להסכמה נלהבת במצבים מסוימים, וכמה חיוני להפסיק כל התנהגות אם אי פעם תיסוג הסכמה.
על מגדר ומגייה
למרות שבני ואני לא דנו רבות ובגינויים, אני יודע שבקרוב נוכל לעשות זאת, מה גם שרוב הגן לא ינסה להשתמש בשפה כלולה. אני כבר מנסה להסביר שבנות ובנים לא כולם נראים בצורה מסוימת, ושיש חלקי גוף מסוימים לא אומר שאתה מין מסוים. בסופו של דבר אני ארצה לדון בזה בהמשך, ולהסביר שזה בסדר להבין אחר כך שאתה לא המין שהוקצה לך, ושאנשים רבים לא מרגישים שהם אחד משני המגדרים הנפוצים ביותר (גבר או שאנחנו צריכים תמיד לכבד אנשים על ידי שימוש בכינויים המתאימים להם.
על חלקי גוף
מכיוון שאני אמא פמיניסטית, אני כבר מתחילה את השיחות האלה עם בני פשוט על ידי מעבר על חלקי גופו ומשתמש בשמות הנכונים עבורם. אחת הסיבות שעשיתי זאת היא מכיוון שהוכח שהיא מעצימה ילדים מפני התעללות. השיחות שלנו על גופים יכללו דיון על אופן פעולתם של גופנו, ולהסביר לו מה נוגע ללב ולא תקין (במיוחד בגיל צעיר). קיום שיחות מסוג זה עשוי לעזור לו לא להרגיש את סוג הבושה שאני יודע שחשתי בגופי שלי כשגדלתי.
על סקס ומיניות
הרחבה מאוחרת יותר של שיחות חלקי הגוף תימשך לכלול שיחות על סקס ומיניות. התקווה שלי היא לגדל בן שהוא חיובי למין, שאינו מרביץ בושה (ולא מאפשר לאחרים להזדיין אותו), ומי יודע להישאר בטוח. אני רוצה להיות זה (או אחד מהדברים) שיסביר לו סקס כמו גם רבייה (ולהסביר שרוב הסקס אינו מיועד להתרבות, אלא להנאה ו / או להרגיש מחוברים). אני רוצה לתת לו את כל הכלים הדרושים לו בכדי לקיים יחסי מין בטוחים בכדי להימנע מטיפול במחלות מין או הריון לא רצוי, ואני יודע שהשיחות הללו יסייעו לו בכל האמור לעיל. אני גם אשב אתו, לפחות כמה פעמים אני בטוח, לדון במיניות: איך כולנו שונים ומרגישים צורות משיכה שונות ואיך שאף אחד מהם לא טועה כל עוד הם לא פוגעים באיש, וזה הוא תמיד יכול להיפתח אליי אם הוא יבין שהוא הומו, ביסקסואלי או פסקסואלי או כל מיני מיני שהוא יכול לדמיין.
על פמיניזם ושוויון
אני רוצה שבני יידע (כבר מההתחלה) שכל האנשים שווים, ללא קשר למין, מין, גזע, גיל, נטייה מינית, מעמד סוציו-אקונומי, או כל דבר אחר שמשמש לחלוקת אנשים. אני מתכנן לדון איתו בשוויון ולהסביר שלמרות שיש להתייחס אלינו כשווים, אנו לעיתים קרובות מאוד אינם, וכי באמת לא היינו לאורך ההיסטוריה. אני גם רוצה לדון איתו שזה בדיוק מה שהפמיניזם הוא וכי אם הוא באמת מאמין בשוויון, הוא לא צריך לפחד לקרוא לעצמו פמיניסט. אני אתן לו ספרים לקריאה (או, בימינו, אולי כמה קישורים וסרטוני יוטיוב עשויים להיות התחלה טובה) כך שהוא מבין שבעוד שרבים מאיתנו לרוב שוליים וזה נחשב ל"נורמה ", אנחנו חייבים תמיד לשאוף ליחס שוויוני.
על צדק חברתי
למרות שלעולם לא הייתי דורש זאת ממנו, אני מקווה לנהל שיחות עם בני על חשיבותן של תנועות צדק חברתי ואקטיביזם (בעבר ובהווה, ובהכרח בעתיד). אני רוצה לדבר איתו על האנשים שקורבנותיהם ועבודתם הקשה אפשרו למיעוטים לזכות בחירות, לעבוד, להתחתן וכו '. הייתי רוצה גם לדון איתו בדרכים בהן הוא יכול לתרום שיפור החברה.
על גבריות רעילה
גבריות רעילה (הרעיון שהנערים לומדים מגיל צעיר "להיות גבר" על ידי מניעה של רגשות ומתנהג) היא בעיה קשה שאני לא רוצה להכביד או להשפיע לרעה על הבן שלי. אמנם הודעות כאלה אינן מועברות אליו על ידי על ידי או על אביו, אך מובטח שחברים, תרבות הפופ ומבוגרים אחרים בחייו עלולים להשפיע עליו בצורה שלילית ופוגעת. בגלל זה אני מתכנן לנהל שיחות על הדברים שאנחנו רואים ושומעים (במיוחד כשהמסרים של גבריות רעילה קיימים) ולהסביר מדוע זה מזיק ומיותר ופשוט הכי שקרי.
על כיבוד בחירה
אני יוצא לטיולים תכופים עם בני במהלכם אני מקשיב לפודקאסטים שלעתים קרובות דנים בהפלות. התחלתי את זה ממש בזמן ההפלה שלי והרגשתי שחשוב שהוא יבין שזה דבר נורמלי לחלוטין. אני מתכנן לחכות שבני ישאל אותי עוד על כך בעתיד, ואשב איתו ויסביר מדוע הבחירה חשובה ותענה על כל שאלה שעשויה להיות לו בנוגע להליך כך שהוא אמור להסתיים אי פעם בתרחיש הריון לא רצוי., הוא יכול לבוא אלי לייעוץ ועזרה.
על המוות
למרות שאולי לא תחשוב על כך שהמוות הוא נושא פמיניסטי, במציאות, זה נושא לכולם, מכיוון שזה הדבר היחיד שמובטח בחיים. אמנם אני לא רוצה להפחיד את בני הצעיר על הבלתי נמנע של התמותה שלנו, אבל אני גם לא רוצה שהוא יקרא איזה ספר שאומר לו אם הוא לא ילך לכנסייה הנכונה, הוא הולך לשרוף בכמה בור לוהט. במקום זאת, כשמגיע הזמן לדון, אני רוצה להסביר את זה במונחים שהוא יבין: שאנחנו פשוט לא יודעים מה קורה, רק שאנחנו פשוט מפסיקים להיות. אני איידע אותו במה אחרים מאמינים, וניתן לו גישה לכל החומרים הדרושים לו בנושא. והכי חשוב, אני אסביר לו כמה חשוב יותר להתמקד באופן שאנחנו חיים בזמן שאנחנו חיים.
על חסד
יותר מכל, אני רוצה שלבן שלי יהיה לב טוב לב. אני רוצה שיהיה לו חמלה כלפי חבריו החיים. אני רוצה שהוא יהיה חבר טוב, ותלמיד טוב, ושכן טוב, ובסופו של דבר אולי גם בן זוג טוב. אני רוצה שהוא ירגיש את התחושה האמיתית והנחמדה שאתה מקבל כשאתה עושה משהו טוב למישהו אחר. נקיים המון דיונים על איך הוא יכול להיות טוב לב לאחרים, כיצד הוא יכול לעשות משהו נחמד עבור חבר, להיות שם בשביל מישהו שזקוק לו, להחזיר לקהילה שלו ולחשוב על אחרים ולא רק לחשוב על עצמו. אין בספר שום דבר יותר פמיניסטי מאשר פשוט להיות טוב לב.