11 מחשבות מגוחכות ומצחיקות שיש לכל אמא חדשה לפני שילדה

הריון יכול לתת לך המון זמן לחשוב, ובכן, אפשר לטעון שגם דבר טוב וגם דבר רע. עם הורמונים משתוללים, גופכם מתפתח ללא הרף ושינוי חיים מתקרב אשר ייקח פחות את המונומנטליות, ישנן כמה מחשבות מגוחכות ומצחיקות שיש לכל אמא לפני שילדה תינוק. בטח, הם חסרי פשרות וסוג של מעורר חרדה אבל הם גם מצחיקים, כוונתי, לקרוא לזה שטיפה?

אני, מצד אחד, לא יכולתי לכבות את דעתי כשהייתי בהריון. חשבתי על הכל, דאגתי להכל, בדקתי כל תרחיש או תרחיש אפשרי או תרחיש בלתי אפשרי, שבטח יקרה כי היי, אתה אף פעם לא יודע ואני צריך להיות מוכן כי אני עומד להיות אמא. והמחשבות האלה התגברו רק כשהמים שלי נשברו ועשיתי את דרכי לבית החולים כדי לנסות ולדחוף אדם אחר מגופי. היו לי כל כך הרבה שאלות ודאגות ספציפיות שנראו לי הכי הגיוניות, אבל כשאמרתי אותן בקול רם לבן זוגי או לאחות או לרופא או לחבר הכי טוב שלי, היו ברור הכי לא שפויות. אבל אתה יודע, מה שלא יהיה, הבאתי אדם לעולם כך שנתן לי לעבור לחשוב דברים מגוחכים.

אז אם היית או כמוני והריון ולידה ולידה הביאו כמה מחשבות מצחיקות-אך-סוג-של-משוגעות, אל תפחד אתה לא לבד ואתה לא מגוחך כמו שאתה עשוי לחשוב שאתה עצמך. אם כבר, 11 המחשבות המגוחכות והמצחיקות האלה שיש לכל אמא לפני שנולדה תינוק, רק מוכיחות שאתה אמא ​​נורמאלית, חייבת להיות פנטסטית חדשה.

"אני הולך להיות בהריון לנצח"

בטח, זה יתריס נגד המדע שזה בלתי אפשרי מבחינה גופנית, אבל לקראת סוף הריון אתה לא יכול שלא להרגיש כאילו זה לעולם לא ייגמר. כשאתה מחכה שהתינוק שלך יבוא במועדו, המוח שלך יתחיל לחשוב שאתה תהיה האישה הראשונה בתולדות העולם בהריון כל החיים. אתה מתחיל להרהר ביכולת שלך לחיות ללא אלכוהול או סושי, חושב "טוב, אולי זה לא יהיה נורא."

"התינוק הזה הולך להרוס את הנרתיק שלי"

וכמובן, כולנו דואגים מה הכניסה של התינוק או התינוקות שלנו תעשה לאזורים התחתונים שלנו. קו החשיבה הזה מעומעם בבורות לגבי הגוף הנשי, אני יודע, ואני מבורך ראשית מעט להודות שאני בהחלט דואג מהנרתיק שלי ומהיכולת שלו "לחזור אחורה" מלידה. אבל אני אתן לכולכם על סוד קטן: גוף האישה מדהים, הנרתיק הוא שריר והוא בנוי להתרחב ולהתכווץ וללידה של בני אדם (אם אישה מסוגלת ו / או בוחרת לעשות זאת). לכן, בעוד שהתרבות שלנו זורקת מילים כמו "רופף" או "הרוס" בכל מה שקשור ללידה ואיברי הרבייה שלנו, אני יכולה להבטיח לך, הוואג'אי שלך ישרוד כמו האלוף שהוא.

"אני אף פעם לא מקיים יחסי מין"

כנראה חשבתי זאת לפחות 122, 472, 048 פעמים לקראת סוף ההיריון, ובעיקר במהלך הלידה והלידה. כלומר, פגיעה בכיעורים זה הכל כיף ומשחקים עד שאתה לא נוח ועצוב ובכאב ודוחף מישהו מגופך.

כמובן שהמחשבה הזו היא כל דבר פרט לאמיתי. קיימתי שוב יחסי מין, ואני בטוח שגם את תעשי (כשאת מוכנה ומוכנה, כמובן).

"הם הולכים להבין שאני לא מוסמך, ולא נותנים לי לקחת את התינוק הזה הביתה"

אני זוכר בבהירות שנכנסתי לבית החולים, את המים השבורים שלי בכל מכנסי הזיעה שלי כשבדקתי צירים ולידה, משוכנעים שהאחיות והרופאים יבינו שאני לא כשיר להיות אמא של מישהו, ולכן לא מרשה לי לצאת עם בני פעם שהוא נולד. זה היה מגוחך, ליתר ביטחון, אבל הרגשתי כל כך לא מוכנה ולא בטוחה ומפוחדת. כל הדברים המטומטמים שעשיתי כילד ומבוגר צעיר (ובכנות) בפועל, הציפו את דעתי. מה אם הם יגלו על אותה פעם אחת שעשיתי את הדבר האחד המטופש הזה באמת? זה מצחיק מה האימהות הממשמשת ובאה יכולה לעשות לך.

כמובן שנתנו לי לקחת את הילד שלי הביתה. אבל האדם הייתי משוכנע שזו תהיה שיחה קרובה.

"האם הם מגישים אלכוהול בבית החולים / במרכז הלידה?"

עברתם 40+ שבועות של אלכוהול ואתם עומדים לדחוף ו / או להוציא תינוק מגופכם. אני לא יודע מה איתך, אבל אני רואה בזה תעלומה לעזאזל שאין להם אלכוהול לחולים בבתי חולים. (אוקיי, זה באמת הגיוני לחלוטין, אבל תגיד לי שלא היית מעריך קוקטייל חזק אחרי ההריון, הלידה והלידה שלך. אה, רק אני? טוב, אז בסדר.)

"אין לנו מספיק בגדי תינוקות"

כן, כן. אתה תארח את המוח שלך עם כל הדברים שאתה חושב שאתה צריך, אבל תאמין לי, יש לך מספיק בגדים, חיתולים וצעצועים וכל דבר אחר שחבילת שמחה יקרה יכולה להיות זקוקה לו. את מצליחה, אמא. אתה מוכן.

"זה כל התקלה של בן זוגי"

בסדר, זה פשוט הגיוני. הכל באשמתם, אתם שומעים אותי ?! את כל. שלהם. אשמה.

"עשיתי טעות. אני משנה את דעתי. אני לוקח את זה בחזרה."

אני זוכר היטב את הנדנדה למכונית שלנו, בן זוגי הנרגש רץ לפניי עם תיקים, וחשבתי, "לא. לא. לא. כל זה, אני משנה את דעתי. אני לא יכול לעשות את זה. אני לוקח את זה בחזרה. " נורא נורא שאמא שתתקרב תחוש מפחדת ומלאת ספק כשהיא עומדת להביא תינוק לעולם. אתה מופגז בכל כך הרבה רגשות סוחפים, וזה יכול לגרום לך לחשוב שהבחירה להפוך לאמא הייתה נוראית. זה לא הופך אותך לאמא רעה או לא מוכנה או לא, או בכנות, לכל דבר אחר מאשר אנושי. כלומר, לפחות לא שאלת את הרופא אם אתה יכול פשוט להכניס את התינוק למשך זמן מה, עד שאתה מוכן (כי כן, ולא אהבתי את התשובה שקיבלתי.)

"מה אם אוולד את הזר הראשון שידוע לאדם?"

זה נורמלי לחלום שאתה מוליד חתול, כלב או חייזר, וזה נורמלי להתחיל לחשוב שהחלום שלך הוא תחושה מוקדמת שאתה לא יכול לשנות. עם זאת אני יכול להבטיח לך שבלי קשר לאיך שנראה הקטן שלך ישירות אחרי שהם נכנסו לעולם (לבני היקר היה ראש חרוט, אז הוא בהחלט נראה כאילו הוא מעולם אחר), הם לא חייזר. לא, הם פשוט חלק חשוב ממך לנצח.

"חיי לא ישתנו כל כך הרבה"

חה חה. ח.א. ח.א. אה, זה כל כך מקסים ומצחיק וכל כך מאוד לא נכון. נכנסתי לעבודה וללידה במחשבה שזה יהיה רגע מונומנטלי שלמען האמת לא ימנע ממני לפגוש את החברים שלי לשעה טובה כל שבוע, או למנוע ממני להתקלח בזמן רגיל בכל יום. אוי וואו, טעיתי. לידה של חיי התינוק אני משתנה, כולנו יודעים זאת, אך ניתן להבין את האופן בו החיים משתנים, רק לאחר שתחווה זאת.

"אני יודע מה זו אהבה ללא תנאי"

כן, אתה לא. כלומר, אני בטוח שאהבת בעבר ללא תנאי, אבל האהבה שאתה מרגיש כלפי בנך או בתך קיימת בגלקסיה אחרת לגמרי של רגש. אתם עוברים מעבר לכל רמה של הבנה שהאמנתם בעבר שהיה לכם, וזה באמת קסום ומטלטל ליבה. אין דרך להיערך לזה, אין דרך להשפיל את עצמך מספיק כדי להבין שאתה לא יודע דבר, אבל כמו ג'ון סנואו, בסופו של דבר תצליח וזה יהיה מדהים.