11 דרכים קטנות שהחברה תנסה ללמד את ילדיכם לחוש בושה בקשר למין

הורים רבים, במיוחד אמהות פמיניסטיות המלמדות את ילדיהם על יחסי מין, שומעים על לימוד ילדיהם כי מעשים מיניים אינם למעשה דבר רע או מביש. הורים רבים רוצים ללמד את ילדיהם על חיוביות למין, כך שילדיהם לא עוברים את החיים משוכנעים שחלק טבעי מאוד מהיותם אנושיים הוא למעשה חלק רע מהיותם אנושיים. הורים מודעים לדברים החיוביים למין שהם יכולים לומר לילדיהם, כך שילדים לא שונאים את גופם אלא במקום זאת, ללמוד כיצד לחגוג אותם בצורה בריאה מאוד.

למרבה הצער, החברה יכולה לבטל במהירות את כל העבודות הללו באמצעות מסר עדין או שיפוט לחש. התרבות שלנו היא עדיין כזו שמאמינה במידה רבה כי יחסי המין הם רעים מטבעם (או, לפחות, סקס מחוץ להגדרה צרה מאוד של מין "טוב" הוא "רע"), ומלמדת כל הזמן ילדים שצריך להחניק את המיניות במקום לחקור אותה.

אנו כהורים יכולים לנסות להגן על ילדינו כמיטב יכולתנו. אנו יכולים ליצור בסביבתנו סביבה חיובית מאוד למין, בריאה ופתוחה, המעניקה לילדים שלנו את החופש ללמוד על מיניות וחיוביות הגוף ואהבה עצמית. אך בסופו של דבר, ילדינו יעזבו את ביתנו. הם ילכו לבית הספר או לבית של חבר או בכל מקום אחר, ואנחנו לא תמיד יכולים להיות שם. איננו יכולים לעמוד לצידם כל שעה בכל יום ולתקן את מפולת המידע השגוי, שלעתים, כל הזמן, מפציץ את ילדינו.

הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא להבין מול מה ילדינו מתמודדים, ולעבוד לחמש אותם במידע עובדתי. אז עם זה בחשבון, הנה 11 דרכים קטנות שהחברה תנסה ללמד ילדים להרגיש בושה כלפי סקס. כי ההגנה הטובה ביותר היא עבירה טובה.

התייחסות לחינוך מיני היא כאל חובה מביכה

החל משיעורי חינוך מיני בחינוך בבית הספר ועד לדיונים שקיימים הורים עם ילדיהם, בדרך כלל מתייחסים לדבר על מין כאל חובה מביכה שאנו "מבוגרים" רק רוצים לשים מאחורינו. ילדים הם אינטואיטיביים במיוחד, ולכן הם מגלים עד כמה מבוגרים מסורבלים ולא נוחים כאשר הם מדברים על סקס, בריאות מינית, הסכמה וכל מה שקשור למיניות. חבל, מכיוון שאנחנו מלמדים את ילדינו שסקס זה משהו שהם מרגישים מוזרים בו.

אוננות היא "מביכה"

בדרך כלל בתכניות טלוויזיה או בסרטים, האוננות מתוארת לעתים קרובות כמעשה מביך שנעשה רק על ידי "מפסידים" שאינם יכולים למצוא פרטנרים. במקום להציג אוננות כמעשה מאוד בריא וטבעי במיוחד של מיניות ואהבה עצמית, אנו מלמדים ילדים שנגיעה בעצמם אינה נכונה ואהבת עצמם היא פתטית וכי עליהם להתבייש בגופם ובצרכים שלהם.

נשים מיניות נשפטות

בכל פעם שמישהו קורא לאישה מינית באופן גלוי "שרמוטה" או "זונה", אתה מלמד ילדים שמיניות היא מגעילה, וכך גם האנשים שחוגגים את זה באופן לא-אפולוגי. בכל פעם שמישהו נשפט על קיום יחסי מין או קיום יחסי מין, אנו אומרים לילדינו שחלק מאוד טבעי, הכרחי מאוד מהאנושות, הוא גס.

לחש מין, לא נדון בפתיחות

אם מבוגרים עדיין מסורבלים ולא נוחים כשמדובר בדיון על סקס, אין פלא שילדינו גדלים במחשבה שמיניותם מבישה. גברים ונשים מבוגרים, לרוב, לא מצליחים לדבר באופן שגרתי על דבר טבעי מאוד, שהוא מגוחך כמו שזה פשוט עצוב. אנו נכשלים את ילדינו אם לא נוכל להילחם נגד מבנה חברתי מיושן.

בתי ספר לבגדי נשים צעירות

למה? כלומר, רק … למה? כשאנחנו אומרים לסטודנט צעיר שעצם הצווארון מסיחה את הדעת מדי או שכתפיה מפיות מדי לגברים הצעירים בכיתתה, אנו אומרים לה שגופה הוא בעיה שיש להסדיר ולבקרה, ויתרה מזאת איך אנשים אחרים מרגישים על גופה זו אחריותה.

בובות לעולם אינן נכונות מבחינה אנטומית

האם תהית אי פעם מדוע הבובות של ילדינו אינן נכונות מבחינה אנטומית? אני מתכוון, מדוע זה פשוט מוחלק מעל לבלוטות בהן צריך להיות פות או איבר מין? מהצעיר בגילאים אנו אומרים לילדינו שישנם חלקים מסוימים בגופם שהם "רעים" ויש חלקים ספציפיים בגופם שעליהם להסתיר או להתבייש בהם.

ביקורות גלויות על גופות נשים

כאשר אנו מבקרים באופן גלוי את גופה של אישה (או של גבר), אנו יכולים באותה מידה לבקר את ילדינו. כשאנחנו מצביעים על בן אנוש ספציפי ואומרים שזה לא בסדר איתם או שזה לא בסדר איתם, אנו אומרים לילדינו שישנם "סוגיות" מרובות שיכולות להיות להם בגוף שלהם. זה כמו "הנה לך, ילדים! הנה כל הדרכים שגוף יכול להיכשל. בדוק אילו" בעיות "ו"פגמים" גופניים אלה דומים ביותר לגופך, ותתחיל לשנוא את עצמך! בבקשה המשך לעשות אז לשארית חייך. אל תדאג, יש לנו המון דברים שתוכל לקנות כדי לתקן את הבעיות האלה, כך שזה לא חסר סיכוי לחלוטין."

אנו לוחשים עד כה בעדינות אל תוך המודע הקולקטיבי של ילדינו שלא רק שהמראה של גופם יכול להיות "לא בסדר", אלא שהגופים האלה יכולים לעשות יכול להיות "לא בסדר". זה מסר מסוכן שיש לשלוח.

מיניות משמשת למכירת מוצרים

סקס מוכר. גם אם אתה לא מפרסם, שמעת את האמרה הזו בעבר, ולעיתים קרובות יותר מאשר לא חווית את האמת שמאחוריה. בין אם מדובר בשני שדיים המשמשים למכירת צ'יזבורגר או חשק מיני המשמש למכירת ניחוח; מתפרסם כל העת סקס. למרבה הצער, יחד עם יצירת סטנדרטים של יופי לא מציאותיים, הבנק הזה על התעלומה, הטאבו וההיבטים האסורים באופן מוחשי של סקס על מנת להפוך את המוצר או המוצרים למפתים יותר. זה לא רק סקס שהם מוכרים - זה הבושה שסקס נושא.

פורנוגרפיה היא טאבו

עכשיו, כנראה שאצטרך להבהיר דבר אחד לפני שאני מתחיל לדבר על פורנוגרפיה וילדים: בשום אופן אני לא דוגל או מציע שילדים צריכים לצפות בתוכן מאוד למבוגרים באופן קבוע. ברור שמידת הבגרות והבגרות של מבוגר צעיר חשובים כשמציגים משהו כמו פורנו. אז אל תחשוב שאני אומר להורים שעליהם להתחיל להחליף את רחוב סומסום על ידי קטע פורנו.

עם זאת, הדרך בה החברה מתייחסת לפורנוגרפיה, באופן כללי, מבצרת את הרעיון הרווח שכבר הסקס (והאנשים שיש להם) הוא רע מטבעו. אמנם אין להכחיש כי חלק מהפורנוגרפיה משדרגת למטה, ולמעשה דוגלת באונס או אלימות כלפי נשים, אך רוב הפורנוגרפיה לא כן. האם זה מציאותי לחלוטין? לא. אבל האם זה חוגג מיניות? הייתי טוענת שכאשר זה נעשה נכון, כן. איך שהחברה שלנו מתייחסת לכוכבי פורנו ופורנו, היא השתקפות ישירה של עד כמה התשוקה שלנו מביישת את המיניות.

יחסי מין מתייחסים אליהם כאל יחסי סוף

בשירים, בתוכניות טלוויזיה ובסרטים, יחסי מין נחשבים ל"סוף-הכל-להיות-כולם "של כל קשר רומנטי פוטנציאלי או כדאי. סקס מזדמן, בהסכמה, אינו מודגש בקושי, אם בכלל, ואם הוא מוצג, הוא נשפט או מבויש לעתים קרובות. החברה מתייחסת למין כמו צעד בזוגיות; כזה שצריך לקחת קרוב אחרון (בדרך כלל לאחר הנישואין) וכזה שמשמעותו רמה מסוימת של מחויבות הושגה בין שני אנשים. זה, בתורו, גורם לבוגרים צעירים להתבייש ברצונות המיניים שלהם, במיוחד אם הם חווים אותם כאשר הם לא במערכת יחסים.

אל תטעו: נישואין אינם מרכיב הכרחי במיניות בריאה. מיניות קיימת ללא קשר למצב היחסים של מישהו. רווק, נשוי, גרוש או משהו ביניהם … זה יותר מסתם להיות ישות מינית עם צרכים מיניים.

כל המיניות לא מיוצגות באופן נרחב

בדרך כלל, רק מערכות יחסים הטרוסקסואליות מודגשות על ידי אמצעי התקשורת המיינסטרים אלא אם כן "נישואים הומואים" הנושא העומד על הפרק; יש מעט מאוד ייצוג סתמי של שותפויות הטרוסקסואליות שאינן ממונות מין. המשמעות היא שלילד שמזדהה כהומוסקסואל או דו-מיני, כבר נאמר להם שהוא לא "נורמלי", או שהם מתקשים מאוד לראות את עצמם (ואנשים כמוהם) בעולם סביבם.