11 שאלות שיש לי לכל אמא שבאופן קסם היא לא תשתף אותה

אני רואה אותה בכל מקום. למעשה, כולנו ראינו אותה. היא האמא שהופיעה חמש דקות מוקדם לאיסוף מעונות יום בחליפה המושלמת שלה, רעננה מהעבודה. היא האמא עם השיער שלה מושלם ובגדיה לחוצים בצורה מושלמת. היא האמא עם לוח הזמנים שנקבע שתמיד מתכנן ותמיד מכין ולעולם לא שוכח דבר אחד בודד. היא בהחלט לא אני. יש לי כמה שאלות לכל אמא שבאופן קסם היא לא תעבור אותה, כיוון שאני רואה אותה בכל מקום, אני כל כך רחוקה ממנה. מעולם לא הייתי אחד שהייתי בזמן או לא שוכח את הצעצוע המיוחד הזה שהילד שלי פשוט לא יכול לחיות בלעדיו. אני בקושי יכול לתכנן ארוחת ערב שלא לדבר על מסיבה אקסטרווגנטית או שלל פעילויות מחוץ לבית הספר. אז אני צריך כמה תשובות.

אני יודע שקל להסתכל על מישהו שאני לא מכיר, ועל פני השטח, להניח שיש לה את החיים האלה ללא מאמץ, נטולי כאבים וקלים להתנהלות. זה קל במיוחד כשאתה בלגן חם כמוני, ואינך יכול לגייס מספיק אנרגיה כדי אפילו להעמיד פנים שדברים לא נמצאים שתי שניות מלפגוע במאוורר הפתגם על בסיס תכוף מביך. אני יכול לומר לעצמי שבאופן ריאלי, כולנו עושים כמיטב יכולתנו וטועים ונאבקים. עם זאת, כשיש לי יום שנראה קשה יותר מרוב והספק העצמי שלי משתלט, הסיבה הולכת ישר לפח (יחד עם ארוחת הערב שרפתי בטעות. שוב.).

זו הסיבה שאשמח לעצור את אותה אמא ​​בגן המשחקים עם כל החטיפים הביתיים והמגבונים הנוספים שהיא כל כך באהבה מחלקת לאמהות לא מוכנות כמוני, ולשאול אותה איך לעזאזל היא עושה את זה. אחרי הכל, אם אנחנו באמת "כל זה ביחד", אני חושב שלחלוק קצת ידע שהרוויח קשה זה הכי פחות שהאמהות שיש להם את זה לא יכולות לעשות.

"מתי אתה מוצא את הזמן להתייבש? לא, ברצינות."

יש לך איזשהו מייבש שיער נייד שאתה משתמש בו במהלך הנסיעה לעבודה? האם שלטת באומנות הנהיגה תוך כדי ייבוש? או שאתה מייבש את השיער שלך תוך כדי שינה? אני מתכוון, בכנות, למי לעזאזל יש את הזמן להקפיץ יבש ולהסתלסל ו / או ליישר או לעשות כל מה שאתה נראה למצוא את הזמן לעשות לראש השיער העגום והמושלם שלך?

תן לי רק לשים קצת יותר מרווח בינך לבין הלחמנייה המבולגנת שיש לי על הראש שלא התקלחתי בארבעה ימים. עדיף להערכתי העצמית אם לא נעמוד קרוב זה לזה.

"כמה זמן לקח להגדיר, לצלם, לערוך ולפרסם את התמונה הזו?"

אין מצב שתמונה זו צולמה רק "באופן אקראי". לא. פריקין. דרך.

האם שוחד את ילדך בצעצוע או בטיפול? האם יש פילטר כלשהו שמוחק התקפי זעם ודמעות כך שכל תמונה שאתה מצלם של ילדך מושלמת? האם שילמת עבור המסנן הזה באיזה אפליקציה במחיר מופרז מכיוון שבשלב זה הייתי ממליץ על סכום כסף מגוחך כדי שהילד שלי יצלם לפחות תמונה הגונה אחת.

"למי מכרת את הנשמה שלך?"

אלים ההורות? רופא הילדים שלך? שטן? תעזור לי כאן, אמא עמיתה. עשית עסקה עם השטן, לא? חיים שלמים של הורות נוחה אם אתה מבלה את הנצח במעגל השביעי של הגיהנום (שכולנו יודעים, זו זעזוע פעוטות ללא הפסקה שאתה לא יכול להפסיק)?

"שתית שיקוי קסמים שעוזר לך לחיות על שינה אפסית?"

אני גוסס כאן, ואתה מנהל ישיבות PTA ואתה הראשון שהופיע באימוני כדורגל ואתה עושה יוגה בבקרים לפני שהילד שלך אפילו יתעורר. זה לא נורמלי. כאילו, הגוף שלך צריך לנוח בפועל ואני די חיובי שאתה לא עושה דבר מזה. האם יש לך גדיל DNA נוסף שהקהילה המדעית טרם גילתה?

"אתה אפילו אמיתי?"

לא, אבל באמת. כאילו, אתה בן אנוש אמיתי או שאתה מהווה דמיון לדמיוני, המובא על ידי תשישות ועייפות? בשלב זה, אני בטוח שזה יכול ללכת לכל כיוון.

"כמה אנשים אתה משלם כדי לעזור לך?"

כן, זה אני הכי שיפוט שלי. אסור לי להניח שיש לך עוזרים בתשלום רק בגלל שאתה מרכיב ועושה את כל הדברים ולכאורה שמח כשאת עושה אותם. נשים מדהימות, וברור שגם אתה. אני בטוח שאין לך צוות של טבחים ומטפלות ומי עוד שתצטרך לשמור על הבית שלך נקי ובריא על השולחן והילדים שלך כולם שמחים וכאלה.

אבל, כוונתי, יש לך עזרה, נכון? (שוב, אז סליחה.)

"האם לקחת 'כיתת אמא', ואם כן, האם היו להם פתחים כלשהם?"

האם התגעגעתי לשיעור חשוב במכללה? רגע, האם הייתה שיעור לידה נוסף שעוזר לך להבין את הדברים ברגע שאתה פופץ את הילד שלך? קראתי את כל ספרי התינוקות והפורומים המקוונים ושאלתי את ההורים כל כך הרבה שאלות אבל עדיין יש ניתוק בין מה שאני יודע למה שאני צריך לדעת (כנראה). לקחת איזה שיעור מתקדם, לא? שפוך את השעועית, גברת. אה, ותחסוך לי מושב.

"למה אתה עושה את האמא הזו יותר טובה ממני?"

לפחות נראה שאנחנו עושים את אותם הדברים. כלומר, אתה עובד ואני עובד. יש לך פעוט ויש לי פעוט. יש לך בן זוג ויש לי בן זוג. אז למה לעזאזל נראה שאתה עושה את הדבר האמא הזה כל כך ללא מאמץ, ואני מאחר לעבוד כל יום עם החולצה שלי מבפנים החוצה וכתם במכנסיים ופעוט נסער בבית, צורח ובוכה וזורק עוד התאמה כי אמא צריכה לעזוב?

אנחנו לא כל כך שונים, נכון? (אל תענה על זה.)

"אתה יכול ללמד אותי את הדרכים שלך? בבקשה?"

אני ארשום הערות ולא אתערב ואגיע תמיד לשיעור בזמן ואני אהיה התלמיד הארור הכי טוב שראית.

"האם תהיה החבר הכי טוב שלי?"

אנא? אני מבטיח שאני לא אשפוט אותך ואני תמיד אעמוד עבורך ואני אהיה הבייביסיטר שלך כשאתה נמצא בכריכה. אני בטוח שהילדים שלנו יאהבו אחד את השני ונוכל להקים תאריכי משחק, ואני אומר לכם, זו יכולה להיות תחילתה של ידידות יפה.

"האם עשית אי פעם טעות יחידה בכל חייך?"

בסדר בסדר. כן, אני כבר יודע את התשובה לשאלה זו כך שהיא רטורית יותר מכל דבר אחר. אחרי הכל, אם ביונסה עושה טעויות כולנו עושים.

עם זאת, לפעמים אני רק צריך להרגיש שאנחנו "ביחד", אתה יודע? זה לא שאני מתענג על סבל של מישהו אחר, כי אני לא. אני מבטיח. פשוט הידיעה שאני לא היחידה שמתעסקת על בסיס קבוע נותנת לי תחושה קהילתית ותמיכה נחוצה. לכן, אם אתה יכול בבקשה לספר לי (בפרטי פרטים, זכור לך) על התקלה האחרונה שלך, אני אוהב אותך לנצח ואחשוב אותך כביונסה של חיי.