תוכן עניינים:
- כאשר הם דורשים חיבה
- כשהם גורמים לילדים "לנקות את הצלחות שלהם"
- כשהם נוגעים בילדים ללא רשות
- כשהם גורמים לילדים להחליף בגדים
- כשילד משנה את דעתו
- כשהם מראים לילד משהו מרגיז
- כשהם לא מפסיקים כששואלים אותם
- כאשר הם לא מכבדים גבולות
- כשהם דורשים שילד מקבל חתך
מעולם לא הייתי טווח חופשי או הורה למסוק. במקום זאת, אני נופל איפשהו באמצע ואני משהו של "רועה ילדים עדין". במקום לנסות לשלוט במה שהילדים שלי עושים, אני יוצר גבולות באהבה ובניתוב מחדש ומלמד אותם איך ולמה אני רוצה שהם יעשו דברים, במקום להגיד "כי אמרתי זאת." לדעתי, אחת הכישורים החשובים ביותר שאני יכול ללמד את ילדיי היא כיצד לבקש ולתת הסכמה, וזה ממש קשה לנהוג כשאנשים מפרים את הסכמת ילדיכם בכל יום.
אני באמת לא חושב שרוב האנשים מנסים במודע לפגוע בילדים שלנו. במקום זאת, אני חושב שהתרבות שלנו לפעמים מלמדת מבוגרים שיש לנו זכות לשלוט על מה שהילדים עושים, ואני לא חושבת שזה בסדר. ילדיי אינם רכושיי וגופם שייך להם, לא אני (או מישהו אחר). אני מאמין שזכותם לאוטונומיה גופנית חשובה הרבה יותר ממה שאני (או כל אחד אחר) רוצה שהם יעשו, אלא אם כן הדבר הוא נטילת תרופות, חגורת חגורת בטיחות או צחצוח שיניים. זה אומר שאני לא גורם להם לתת נשיקה לסבתא, לחתוך שיער ואפילו לא לאכול אוכלים שהם שונאים. אז זה ממש מעצבן אותי שאנשים אחרים מנסים לגרום להם לעשות את הדברים האלה כל יום.
אני רוצה שהילדים שלי יידעו שהם שולטים במה שקורה לגופם ולהבין מושגים כמו הסכמה וגבולות אישיים. המשמעות היא שבביתנו אנו מראים חיבה פיזית רק כאשר הצד השני מסכים לכך. עבורנו, אין משמעות לא, אפילו לא דברים קטנים כמו דגדוג ואיסוף. הייתי מעדיף בכנות אם אנשים פשוט לא היו נוגעים בילדים שלי, נקודה.
כאשר הם דורשים חיבה
הלוואי שאנשים בבקשה יפסיקו לדרוש מהילדים שלי לתת להם חיבוקים ונשיקות. לרוב, אני בסדר עם כמה אנשים (כמו קרובי משפחה) ששואלים, אבל אני לא רוצה שהילדים שלי אפילו יחשבו שהם צריכים לעשות משהו עם הגוף שלהם כדי לרצות אנשים אחרים. זה פשוט לא בסדר.
כשהם גורמים לילדים "לנקות את הצלחות שלהם"
באדיבות סטף מונטגומריאני מנסה לשאול תמיד את הילדים שלי לפני שאני מצלם אותם, ואם הם מבקשים ממני לא לפרסם משהו באינטרנט, אני מכבד לחלוטין את רצונותיהם. אני מצפה שלמעשה כל אדם אחר שיסיים לרצות (או לצלם) תמונה של הילדים שלי, יעשה את אותו הדבר.
כשהם נוגעים בילדים ללא רשות
אנא אל תיגע בילדי אלא אם תשאל קודם, ואם אומר שזה בסדר, אתה עדיין צריך לשאול אותם אם זה בסדר. כשאתה שואל אותם, נסה "אתה רוצה ?, " במקום "אתה יכול?" זה מרמז שיש להם את היכולת לומר "לא", וזה סופר חשוב.
כשהם גורמים לילדים להחליף בגדים
אל תגיד לבת שלי שהיא צריכה לכסות מעט עור (היא ילדה מפחידה) או להגיד לבני שהוא לא יכול ללבוש ורוד כי זה צבע ילדה. כל עוד מזג האוויר מתאים ובטוח, הם יכולים ללבוש כל מה שהם ארורים בבקשה.
כשילד משנה את דעתו
לילדים יש זכות לשנות את דעתם על מה שנוח להם, והם יכולים לבטל את ההסכמה בכל עת. אז זה ממש מפריע לי כאשר אני שומע "אבל אמרת כן, לפני" או "אמרת שרצית חיבוק." לא אומר לא, גם אם זה היה כן.
כשהם מראים לילד משהו מרגיז
ג'יפילעולם לא אשכח את הזמן שבני בן השנתיים התחרפן לחלוטין כשהרגו ובישלו תמנון חי בטופ שף. מי ידע שמופע בישול יהיה כל כך מרגיז? לא עשיתי זאת, אבל זה לא שינה את העובדה שהפרתי את הסכמתה לחלוטין. הלוואי והייתי יכול לחזור אחורה בזמן ולכבות אותו לפני שלמדה שיעור גרפי על מעגל החיים.
כשאתה לא מכבה את משחק הווידיאו האלים שלך או פרק של "המתים המהלכים" כשילד נכנס לחדר, אתה מראה להם משהו שהם אולי לא יבינו ואינם יכולים להתעלם.
כשהם לא מפסיקים כששואלים אותם
אם אתה נוגע בילד שלי, רודף אחריהם בגני המשחק, מדגדג אותם או דוחף אותם למסע העליז, והם מבקשים ממך להפסיק, תפסיק. אנא אל תתמיד לאחר שאמרו עצירה. להגיד מבוגר להפסיק זה ממש קשה לילדים לעשות זאת, אז הראו להם קצת כבוד.
כאשר הם לא מכבדים גבולות
ג'יפיהחל מהיותם פעוטות, אנו מלמדים את ילדינו לומר, "לא תודה, " ולהסתלק אם חבר עושה משהו שהם לא אוהבים. לכן, זה כנראה מבלבל עבור ילד לראות מבוגר מסרב לכבד את גבולותיו. מושגים אלה די קלים לילדים להשיג, כך שאני לא בטוח מדוע מבוגרים חושבים שהם יכולים לגעת בילדים, לשחק עם השיער שלהם, או להמשיך להחזיק אותם כשילדים בדרך כלל די ברורים מה הם אוהבים ולא אוהבים.
כשהם דורשים שילד מקבל חתך
שיער מחובר לגוף של הילד. זה שלהם. אלא אם כן קיים דאגה בריאותית אמיתית, ההחלטות בנוגע לחתוך שיער עדיפות לילד.
אם תספר את שיער ילדיי ללא אישור, כפי שחמותי לשעבר איימה לעשות, אני אחטט אותך ובכן, לא אעשה דבר פרט להסביר את יסודות ההסכמה לך, מכיוון שאני מכבד את האוטונומיה הגופנית שלך, גם.