תוכן עניינים:
זהו סיפור על קקי. זה בעצם חבורה של סיפורים על המון קקי מתועבים במיוחד, כך שאם קקי מגייס אותך פשוט המשך הלאה. אם אתה חושב לעצמך, "אחי, אני אמא. ראיתי כמה דברים פשוטו כמשמעו, " המשך לקרוא, מכיוון שתגחך לדעת שאוהדים. אל תסבלי את זה, אתה בטח עדיין הולך להיות קצת מחוספס, כי אפילו בקרב אמהות אלה הם כמה מהמזלות החיתול הגרועות ביותר שנתקלתי בהן. עם זאת, אלה גם כמה מהסיפורים המפוצצים של החיתול הכי מצחיקים ששמעתי בחיים, כי קקי הוא מצחיק. זה חוק טבע. העולם עגול, השמש זורחת במזרח, ההתחממות הגלובלית היא אמיתית, והקקי מצחיק.
אני כמעט מרגיש כאילו קקי מצחיק זו תכונה אבולוציונית שהתפתחה כדי לעזור להורים להתמודד עם הורות. להלן פירוט מה שיש לילד זה בשנים הראשונות: 30 אחוז מאכילים את תינוקך, 15 אחוז מנסים לשכנע את תינוקך, 15 אחוז מבדרים את תינוקך, ו -40 האחוזים הנותרים מתמודדים עם קקי. זוכר את קשת הצחנה הנצחית ממבוך ? בעיקרון זה המקום בו אתה גר עד כשנה לאחר שילדתך הוכשרה לגמרי. תנועות מעיים גוזלות הרבה מהאנרגיה הפיזית והנפשית שלך. התאם את זה עם חסך שינה וללא חוש הומור היית משתגע חסר תקווה לפני שהתינוק שלך גוזר את השן הראשונה שלהם.
אז כן, חיי ההורים הם, בהכרח, די מרכזיים של קקי. לכל הפחות חיי ההורים עוסקים בקקי יותר מחייו של לא-הורה טיפוסי, ולעיתים אנו זקוקים למוצא לשוחח על נושא הטאבו החברתי הזה. (אגב, רוב האנשים שדיברתי איתם ביקשו להישאר בעילום שם. זה כמעט למרות שאנשים לא רוצים שהשמות שלהם קשורים לסיפורי קקי התינוקות. אני לא יכול לדמיין למה.)
"דלילה"
ג'יפי"כשבתי הייתה פשוט ביישנית מגיל שנה, החלטתי שתהיה נפיחות אם אביא אותה לבדי למכירת אוהלים. התור היה ארוך מאוד להיכנס ובסוף חיכינו כשעה. הרגע שהתחלנו כדי להיכנס הרגשתי רעש על הבטן שלי (פשטתי אותה החוצה).הרעש הזה היה מיד אחריו התחושה הרטובה והחמה מחלחלת דרך חולצתי.
עכשיו אכפת לך שבמכירת האוהל הזו אין שירותים, אין מקום להניח אותה ולשנות אותה, וגם לא היו לי אספקה מכיוון שהם לא מאפשרים שקיות גדולות בתוך האוהל. החום שחשתי במקור במהירות הפך לגסות קרה ואז הריח התחיל לעלות אלי. התרוצצתי במהירות לעבר היציאה כשהרגשתי שהמכה מתחילה לזרום במורד רגליה ומחוצה לה. חזרתי לרכב והחלפתי אותה לבגד חדש ונסעתי הביתה בחזייה ובתחתונים כשהחולצה והמכנסיים הקצרים שלי היו מכוסים בשחור. התפללתי כל 30 הדקות הביתה שלא אעבור ואצטרך להסביר את זה!"
טרי-לין
"לילה אחד הבת שלי המשיכה לבכות ובכתה ובכתה אבל בכל פעם שהלכתי אליה לא היה שום דבר רע ככל שיכולתי לדעת. היא לא הייתה רעבה או רטובה, אבל היא רצתה. לבסוף, אבא שלה אמר, 'רק תן לה לבכות. תראה אם היא חוזרת לישון. ' והיא עשתה. היא ישנה כל שארית הלילה. כשנכנסתי להביא אותה למחרת בבוקר, האני הקטן והנוצץ והחייכן שלה היה מכוסה בקקי מכף רגל ועד ראש, כמו גם חלק בעריסה, כי היא ' ד מרחתי אותו שם כמו הקוף הקטן שהיא הייתה."
"קלודט"
"הגרוע ביותר היה כשלבת שלי היה ממש ממש כמעט נוזל שדלף מהצדדים והחלק האחורי של החיתול שלה. היא ישבה בחיקי כשזה קרה, אז בסופו של דבר הייתי עם קקי בכל רחבי. היא גם הצליחה תביא אותו לכל הכורסה וזה בסופו של דבר יירד … בין המושב למשענת היד לרצפה. זה היה הרבה קקי! "
"אונה"
ג'יפי"כשבני היה כבן 9 חודשים לקחתי אותו לסיבוב (בערך 20 דקות) לבקר את סבתי שגרה בדיור מוגן. איפשהו בדרך הייתה לו מכה קשה. כל הדרך עד צווארו ובכל רחביו כשהגענו לחניון של סבתי, הנחתי אותו במושב האחורי של מכוניתי על שמיכה כדי לנסות לנקות אותו והוא זינק והסתובב ופיזר, פשוט פיזר קקי בכל מקום. הייתי בלגן מטושטש "כל הזמן שסבתא שלי הייתה מעבר לכתפי, מרחפת, כל כך נרגשת לראות את התינוקת שהיא לא הייתה מסתלקת במשך חמש שניות. האהה! זה היה אסון."
מרסי
"כשבתי הייתה כבת 4 חודשים היא הייתה צריכה להגיע איתי לבראנץ 'עסקי (זה לא היה סופר פורמלי, אבל בכל זאת פגישה עסקית). היא ישבה במושב המכונית שלה על השולחן והלקוחה שהייתי פוגשת בה. עם התחלתי לקמט את פניו ואז ריחתי למה. אני מסתכל על פני והיה קקי שיצא מתחת למושב המכונית. מהר מאוד התנצלתי ונשאתי את מושב המכונית לחדר האמבטיה (שנמצא במרחק של כשני מטרים משם השולחן שלנו). אז הבנתי שאין לי מגבונים ואין לי בגדים להחלפה (למזלי היה לי חיתול נוסף).
במשך 20 הדקות הבאות, בזמן שצרחתי בראש ריאותיה, השתמשתי במגבות נייר רטובות כדי לנסות לנקות אותה - התלבושת שלה נכנסה לפח שהיה כל כך נורא. במשך 20 דקות איש לא דפק בדלת השירותים (היה רק אחד במסעדה הצפופה הזו). כשחזרתי לשולחן כשתינוק לבוש רק בחיתול במושב רכב שלא היה לו בטנה, הלקוח שלי היה בתפרים. הוא אמר שהוא המשיך לראות נשים עולות לשירותים ומתחילות לנסות את הידית, נראות מבועתות כששמעו את הצעקות ורצות חזרה לשולחנות שלהן. עכשיו, גם אם אין לי את התינוק שלי איתי, יש לי מגבונים והחלפת בגדים בספרי הכיסים. לעולם לא. שוב."
"מייב"
"אני מניח שאני צריך להודות על כך שהפיצוץ הגרוע ביותר שלנו התרחש כל כך מוקדם. בביקור שלי אחרי לידה שישה שבועות אחרי המדור הג 'שלי. אבל בשום דבר שמלת נייר שלא נסגרת (באמת צריך להיות משהו אחר לאדם מניקות!) וקקי תינוקות בכל רחביו, אני וחדר ההמתנה. איכס, הניקיון הממהר העירום, החלבי והקקי, לפני שמישהו נכנס לחדר! נורא. "
"פרייאנקה"
ג'יפי"הבת שלי נאבקה עם עצירות. כשהיא סוף סוף הלכה, במהלך החלפת חיתול, זה קרה בשני שלבים. קודם יצא יומן עצום וקומפקטי. זה שחרר את כל הקקי הנזלת שרק חיכתה לחופש במשך שבוע זה ירה ממנה והגיע לכל הרגליים, החיתול החדש, השולחן, השטיח והחתול המסכן שלנו שעמד ליד השולחן. היו לנו הרבה מקרים בגב, אבל שום דבר לא עלה בראש אירוע הפקק."
מליסה
"התפוצצות החיתולים הגרועה ביותר של בתי לא כל כך קשורה לחיתול, אלא איפה שהיינו. הייתי לבד עם שלושה ילדים (6 חודשים, 3 ו -8). עצרנו בתחנת דלק כדי להתמלא ולהשתמש לאחר שנכנסנו הלכתי להחליף את התינוקת, וקקי התינוק שהניקו היה בגבה. כמובן שהיו לי רק חיתול ומגבונים, ושום דבר אחר. כמעט התחלתי לבכות. היה 20 מעלות בחוץ אז הייתי צריך פשוט להחזיר אותה לתלבושת. חזרתי החוצה לנסות למצוא בגדים, ופשוט החלפתי אותה במושב האחורי."
אלה
"הטיסה הראשונה שלנו עם התינוק (4 חודשים באותה תקופה) בה … זה קרה בכל רחבי. זו הייתה טיסה סוערת, אז אסור היה לי לקום וללכת לשירותים במשך 45 דקות!"
"אדסילה"
ג'יפי"הילדה שלי בת 3 התמודדה עם בעיות עצירות מרכזיות. אחר צהריים אחד קיפלתי כביסה למטה בזמן שהיא שיחקה למעלה. היא קראה 'אמא?' אבל התעלמתי ממנה כי כמעט סיימתי את הסל והיא לא התקשרה אלי שוב. כמה דקות אחר כך סחבתי את הסל במדרגות. היא ניגשה ואמרה, 'הנה אמא, ניקיתי את אלה בשבילך, "והושיטה לי זוג תחתונים רטובים ספוגים. ואז היא אמרה, 'אבל אני זקוקה לעזרה עם הידיים שלי.' הסתכלתי והישבן והרגליים שלה היו מרוחים לחלוטין בשחיקה, כמו גם הידיים שלה. אבל, אתה יודע, לפחות התינוקות היו נקיים."
"אנסטסיה"
"לקחתי את הבנים שלי לפגוש את גיסתי והאחיינים. היא מאוד אוהבת להחזיק את התינוק מאז שהילדים שלה גדלים. היא החזיקה אותו ויכולתי להריח את הקקי (כי אתה יודע את הריח שלך קקי של ילד) אבל היא הייתה מנומסת מכדי לומר כלום, אז לקחתי אותו לשירותים להחליף אותו ולא היה שום שולחן החלפה (מה ?!) אז הלכתי לדבר הספה הזה, ויניל וחלקלק, במסדרון ליד הכניסה חדרי אמבטיה. לא היה לי כרית מתחלפת, אז הנחתי אותו על הצעיף שלי, ונפתחתי והיה קקי בגבו, החוצה מהצדדים, על המכנסיים שלו, הכל. לא היה לי שום בגד בשבילו, רק חיתול ומגבונים.
ניקיתי אותו באמצעות המגבונים והתחתון והצעיף שלי, זרקתי את כל הבגדים והאביזר הטובים האלה לפח, והיה קקי על ספת הוויניל, אז ניגבתי את זה עם שאר המגבונים שלי. לקח אותו לשירותים, בלי מכנסיים, והייתי צריך להושיב אותו על הרצפה כי הייתי צריך להשתמש בשתי ידיים כדי לשטוף את הקקי מהמכנסיים שלו. ואז ייבשתי את המכנסיים הכי טוב שיכולתי עם מייבש הידיים. הלביש אותו והחזיר אותו מיד לגיסתי ופנה שוב אל הפרויאו שלי. היא אמרה 'אני חושבת שהוא רוצה לשבת בטיולון שלו', בדירה של 30 שניות."
"איזדורה"
"הצעיר ביותר שלי נאבק מעט במעבר לפורמולה והיה זקוק לסיוע בהעברת דברים. היינו עושים רגלי אופניים והידוע (באמה)" אני אוהב אותך עיסוי בטן "עד שיצאו מספיק מהתנועה האיתנה, מה שמאפשר לנו אחד אחר הצהריים הוא נדרש רק למשיכה קלה והוא שוגר החוצה כמו רקטה, טס ממש בערך שישה סנטימטרים משם ואחריו היה שרת דלי בשווי רך. נתתי לו לעבור את מסלולו, הכניס אותה פנימה האמבטיה, ואבא היה מסיר את כל כיסוי השולחן המשתנה וישר לאשפה. "
אלישע
ג'יפי"נסענו ממינסוטה לוויסקונסין ופשוט ממש עצרנו בתחנת מנוחה. חזרנו לרכב ותוך דקות בן דודי, שישב מאחור עם התינוק, אמר, 'אממ. אני חושב שהוא קפץ. ' אז ביציאה הבאה אנחנו יורדים ועוצרים בתחנת דלק, מכיוון שרק החלפתי אותו, תפסתי חיתול והמגבונים מתיק החיתולים, גרפתי את התינוק ורצתי לתחנת הדלק. נכנסתי לשירותים והניח אותו על שולחן ההלבשה, והוא היה מכוסה. צוואר עד אצבע.
קילפתי את המגשר שלו וזרקתי אותו לפח, התחלתי לנגב והבנתי שזה לא הולך להספיק. תקעתי אותו בכיור והתחלתי להיכנס לפאניקה לגבי מה לעשות הלאה. היה לי חיתול, אבל זה היה בגיל העשרה, כך שהחזרתו למכונית עירומה בעיקר לא הייתה אידיאלית. למרבה המזל אישה נחמדה מאוד שאלה אם יש משהו שהיא יכולה לעשות כדי לעזור, אז תיארתי את המכונית שלנו וביקשתי ממנה שתגיד לבעלי שאני צריכה את תיק החיתולים! היא יצאה החוצה ומצאה אותו עומד מחוץ לחדר הנשים. לקח לי כל כך הרבה זמן שהוא דאג. את הסיפור הזה זכה בן דודי לכינוי 'הפעם בה התינוק קפץ את הגרביים'."
ארין
ג'יפי"כשהייתי בת 3 בדיוק חזרנו הביתה. הייתה לה מכה אדירה ולא ידענו איך לפטר ילדה מלוכלכת אז ניתקנו אותה. שינינו אותה וניקיתי את כולם (ואני מאז שהייתי מחזיק אותה במהלך הפיצוץ) את כל הדברים המלוכלכים בשקית. ואז אנו מבינים שהכלב נכנס לתיק הקקי וגרר אותו לכל רחבי הבית."
