תוכן עניינים:
אתמול בישלתי ארוחת ערב והילד שלי בן 7 (שהוא ילד מאוד בהיר, אגב) התחיל ליילל כמו שמעולם לא שמעתי אותו מיילל לפני כן. רצתי למצוא אותו שוכב על הרצפה ומחזיק את עינו. "מה קרה?!" דרשתי שוב ושוב כשהוא צרח. "יריתי לעצמי בעיניים עם אקדח חץ!" הוא ענה. אממ, מה? אמהות הן בדרך כלל אלה הרבות את ילדיהם ברגעי ה- WTF, אך אפילו לא יכולתי לראות את התרחיש הספציפי הזה.
אוקיי, אז אני אשתדל איתך: נורהתי באקדח החץ המסוים הזה. אני לא אכנס לפרטים (זה הבן שלי וההחלטות המפוקפקות שלו, אנשים!), אבל אני יכול להגיד לך שזה כואב … מרחוק. אני רק יכול לדמיין איך מרגיש כמו לירות בעצמך באותו האקדח. למרבה המזל, בני בסופו של דבר נרגע מספיק זמן כדי שאבדוק דם (לא היה אף אחד), לבדוק אם הוא יכול לראות מהעין הפגועה שלו (הוא יכול), להקים אותו עם חבילת קרח ולקבל קצת יותר מידע.
כששאלתי אותו איך ירה בעצמו בעינו, בני אמר שהוא רוצה לראות "כמה מהר זה ייצא". כששאלתי אותו אם הוא עשה זאת, למעשה, יורה בעצמו בכוונה, הוא אמר בנונשלנטיות, "כן." כל שיכולתי לעשות היה לבהות בבני המתוק והמרחרח בשקט מוחלט. ואז, כמובן, הייתי צריך רק לשאול מדוע בעולם הוא היה חושב שיורה לעצמו בעיניים יהיה רעיון טוב. עכשיו אנא זכרו, הילד הוא למעשה מאוד חכם. אבל תגובתו? "זה היה רעיון רע. הייתי צריך להרחיק אותו ממני כדי שהיה לי זמן להתחמק ממנו."
ואז הייתי צריך להתאמץ מאוד מאוד למנוע את עצמי מצחוק.
הבן שלי בסדר, פשוט FYI. תוך מספר דקות הוא הפסיק לבכות, ותוך שעה האדמומיות סביב עינו נעלמה. הכל טוב שנגמר טוב אבל, ברצינות אחי … שם אתה חושב שהתכנית הזו התפרקה? באמת? חוסר היכולת שלך להתחמק מהטרט? לא, אתה יודע, החלק בו ירית לעצמך בעיניים בכוונה? מה האפקט בפועל?
למרבה המזל, האמהות הבאות יודעות שכשמדובר בהתנהגות של ילדים מוזרים באופן בלתי מוסבר, כולנו יחד.
רחל
"אמרתי לבן שלי בן 3 לא לצייר על הקירות עם הטושים שלו ו … הוא לא עשה זאת."
הלן
"הבת שלי חשבה שהיא רוצה דפיקות. אז היא גזרה את שיערה. היא חשבה שהמפץ הסתובב סביב ראשה. בסופו של דבר תיקנו את זה בחיתוך פיקסי!"
לינדזי
"כשנכנסתי לשירותים היא הייתה לבושה, בחדר אחר לגמרי, והנצנצים היו על המדף העליון של הארון. כ 45 שניות אחר כך מצאתי את זה."
הת'ר
"הבת שלי נכנסה למטבח, היא המשיכה לקחת אוכלים, ואני חשבתי שהיא נשנשת. מסתבר שהיא מקיפה את היקף הבית בחטיפים. למה? כי לחיות במדינה פירושו שלפעמים אנחנו מקבלים עכברי שדה ו היא צריכה לקבוע מלכודות. היא מקווה שהם יאכלו את החטיפים שבחוץ ולא ייכנסו למות."
מגי
"התירוץ שלה היה שהיא חשבה שהיא נראית יפה."
ג'סיקה
"היינו במסעדה וילד בן ה -2.5 נכנס למכונת הטפרים וקם שם. לא צילמנו כי חשבנו שנצטרך להתקשר ל 911. בעלי איכשהו הצליח להדריך אותו בחזרה בחוץ. הוא כמעט בן 11 ואנחנו עדיין מציקים לו על זה. במשך שנים הוא עדיין היה מנסה לטפס במכונות. הוא תקע את היד שלו במכונת חטיפים בעבודה שלי."
מריבת
"הבכורה שלי. השארתי אותה לבד בחדר עם צללית נוכחת כחמש דקות."
קלסי
"אמרנו לילד בן ה -4 שהכדורים הלבנים הקטנים באדמה בעציץ הם רעל. אמרנו לו לא לגעת בשום דבר שהוא רעל. אני נכנס לבית להביא כד מים כדי להשקות את הצמחים ברגע שאני נמצא במרחק של כ -10 מטרים אני שומע צעקות. הוא חשב שזה יהיה רעיון טוב להרים את 'כדור הרעל' וללחוץ. זה ירה בעינו. קריאה אחת לבקרת רעל ועין אחת סמוקה בהמשך, אני בטוח שהוא לא יעשה זאת שוב."
בטסי
"אני מרגיש שאני צריך להתחיל לומר שבעלי תמיד עבד לילות וסופי שבוע ותמיד עשיתי רוב טוב על ההורות והפעילויות לבד, ואני לא זר להוציא שלושה ילדים בציבור. אני עכשיו יש שני ילדים בבית הספר ומסיבות יום הולדת כנראה מגיעות כל סוף שבוע עכשיו. רובם יודעים שאם ילד אחד מוזמן למסיבה, הם יקבלו את כל הבנים. המסיבה הזו הייתה במקרה באולם באולינג / ארקייד מקומי והייתה די מתישה להתחיל עם. (22 ילדים נכחו.)
שלושת הבנים שלי (6, 4 ו -2) ניסו כולם לגלגל כדורי באולינג במקביל. אני מנסה להשאיר אותם באותה הסביבה ולגרום להם להסתובב, להשאיר את הראש מחוץ לכדור החוזר (כי כנראה שזה די מגניב לתפוס כדור באולינג על הפנים), ולמנוע מהם לברוח לחלוטין. כל ילד קיבל כרטיס של 5 דולר בארקייד, אז כשהגיע הזמן להיכנס לארקייד הייתי די פסיכית! זה היה אזור סגור, בלי כדורי באולינג, והילד בן השנתיים היה די מרוצה בנהיגה במכוניות בלי להכניס כסף בפועל!
אם הייתם אי פעם בארקייד עם ילדים, הייתם יודעים ש -15 $ בין שלושה ילדים לא מרחיקים לכת, ובהכרח תצטרכו להשיג יותר כסף. אז הלכתי משם בכדי להחזיר כסף לכרטיס הארקייד שלהם, והשאירתי את הילד שלי בן השנתיים במכוניתו. אני חוזר כדקה והוא לא נראה איפה ! לאן בפונקציה הוא יכול היה ללכת ?! אני מסתובב לראות אם הוא הלך אחרי לדלפק, בחזרה למשחקים, מצא את שני האחרים שלי ואף אחד לא ראה אותו. אחרי מה שנראה כמו חיים שלמים, כמה אנשים מצביעים על משחק הכדור הכדור.
"האם הוא שלך?"
לאהבת האל … הוא טיפס פנימה. בפנים. … הגעתי לטיפוס הוותיק ביותר שלי ומושך אותו בקרסוליו, אך לא לפני שצילם אותו. אם אי פעם תרצה להרגיש טוב יותר עם ההורות שלך, או לחשוב שילדיך פרועים, בוא אלי הביתה. תלכו משם ותרגישו טוב יותר עם הכאוס שלכם."
טריש
"כשהייתה בת 4, עוזרת המורה של ילדתי אמרה לי שהיא החמיאה לו על עיניו. 'אני אוהבת את העיניים שלך! אשמח לענוד אותן על שרשרת!' היא באמת התכוונה לזה כמחמאה."
"אילריה"
"כשבני הגדול היה כמעט בן 4 הוא הלך לשירותים. אחרי קצת, בעלי הלך לבדוק אותו והוא כיסה את עצמו בקרם. כשנשאל מה הוא חושב, הוא אמר שהוא רוצה את שיערו מבריק."
ליז
"היינו בדרך למשחק פלייאוף של ברוינס והודיעו לנו הבן שלנו בן ה -10 (הבכור משלושה בנים) שהוא משחק מאנה-חורש ביער עם חבריו (יש לנו קרוב ל -15 דומה בגילאים בנים בשכונה שלנו) והוא לא יכול 'להחזיק את זה'. אז הוא המשיך להשתמש בסל הפסחא שלו כאסלה ולקח מזבלה אדירה ביער, אז ליל הפלייאוף כמעט בוטל בגלל הורים זועמים, אבל נשמנו נשימה עמוקה והארצנו אותו לחצר שלנו בשבועיים הקרובים."
לינדזי אחר
ג'יפי"כשבני היה כבן 4.5, הוא הודיע בעליזות 'עוד שלושה ימים עד שהשמש תתרסק בכדור הארץ!' המסירה העליזה שלו הייתה מאוד מביכה. בעלי ואני שאלנו, 'מה ?!' אבל הוא פשוט אמר 'שום דבר!' ".
חנה
"הבן שלי השתעמם בשעות התנומות, אז הוא התחבא מאחורי ארון הספרים וצבע את פניו, זרועותיו ורגליו באדום עם טוש. הוא אפילו הצמיד את העפעפיים שלו. עד היום אסור לו להחזיק טושים בתנומה."
"אנט"
ג'יפי"כשהבן שלי היה בן 3 לקחנו אותו לרופא לשיעול. כשהיא נכנסה הוא המשיך לצנוח בהתרגשות. היינו כמו 'מה אתה עושה ?!' והוא אמר, 'אמרת שרק אתה וד"ר ר' רואים את איבר המין שלי. ' אמרנו לו חודשים לפני כן להסביר על חלקים פרטיים. כנראה שהוא חיכה להזדמנות שלו … להשוויץ?"
