תוכן עניינים:
- רבקה, 29
- רבקה, בת 33
- שאנה, בת 35
- קייט, 42
- ג'ולי, 41
- ג'יימי, 42
- פרחין, 40
- סוזן, בת 43
- שרה, בת 37
- קימברלי, בת 35
- כריסטי, 35
- קארן, בת 40
- סטפני, 38
- שרה, בת 39
- מריסה, בת 40
- אמילי, 38
- אלכס, 37
כהורים, אנו עומדים לרוב בפני בחירות קשות ביחס לילדינו. בין אם זה הבריאות שלהם או מי דואג להם כשהם בבית הספר, בקייטנה או בלילה בחופש בזמן שהם נשארים בבית עם מושב, אנו כל הזמן מבצעים "בחירות גדולות". ואחת ההחלטות הגדולות שאנו מקבלים היא החלטה שאנו מקווים שלעולם לא תגיע לפועל, ואחת שאיננו אוהבים לחשוב עליה. אז איך הורה בוחר את אפוטרופוס העתיד של ילדו, בדיוק? זו שאלה שמכבידה על מוחו של כל הורה בזמן כזה או אחר, ולכן ביקשתי מכמה אמא לשתף את תהליך המחשבה שלהם.
כמו כל החלטת הורות, בחירה זו שונה עבור הורים שונים, והיא נעשית מסיבות שונות ומגוון גורמים בראש. לדוגמה, ייתכן שהורה יחיד יחשוב על תרחיש פוטנציאלי זה כאשר ההורה השני אינו מעורב. מישהו שמנוכר ממשפחתם הביולוגית אולי ירצה להבטיח שקרובי משפחה לא יתקרבו לנסות להשיג פתאום אפוטרופסות. ובכלל, כדאי רק לדעת שהילדים / ילדים שלך ילכו לבית בטוח אם הגרוע מכל הגרוע יקרה; כזו שבה יאהבו אותם ויטפלו בהם, ושם יגדלו אותם בהתאם לאמונותיך.
זה יכול להיראות מוזר לתת חיים ממש, ואז, פתאום, להתחיל לחשוב על מוות. אבל זו שאלה ששקלה על דעתי לאחרונה, והבנתי שבעוד שאני אוהב את קרובי, אני לא יודע שהייתי רוצה שבני יגדל על ידם. אז שאלתי כמה הורים אחרים איך הם הגיעו לבחירה המונומנטאלית בעליל, והתשובות שלהם היו מעבר להארה.
רבקה, 29
ג'יפי"לבעלי יש ארבעה אחים ויש לי אחד, וכולם לא מוכנים להביא ילדים בזמן הקרוב (אם בכלל). הוריו זקנים מדי ושלי חסרי אחריות. בחרנו את אחת החברות הכי טובות שלי, שיש לה שתיים משלה. דיברנו המון על הורות ואני יודע שאנחנו באותו עמוד. היא בחרה בנו להיות גם האפוטרופוסים החוקיים של הילדים שלה, למרות שלה ולבעלה יש אחים עם ילדים."
רבקה, בת 33
"רק עדכנתי את הניירת שלי. מעולם לא היה בן משפחה. בחרנו במשפחה שיש לה ילדים, עם מי שילדינו מרגישים בנוח ואשר הם חולקים את אמוננו. אנחנו זזים הרבה, אז רצינו להיות בטוחים שזה מישהו שנמשיך לראות איתו ונהיה לנו מערכת יחסים."
שאנה, בת 35
"החלטנו יותר את מי אנחנו לא רוצים לקחת את הילדים שלנו. לאחר מכן, האופציות שלנו היו די מוגבלות. עם זאת לא עשינו שום דבר רשמי."
קייט, 42
ג'יפי"בחרנו באחות של בעלי ובעלה. יש להם בת משלהם, והם אדיבים ואוהבים ויציבים כלכלית. כגיבוי בחרנו את אחי הבכור. אין לו ילדים, אבל בעיקרון הוא מילא את תפקיד אבי (הנעדר) כבר הרבה שנים, אז אני סומך עליו שיעמד את בני כמו שהייתי מוקיר אותם. בנוסף, הוא גם יציב כלכלית."
ג'ולי, 41
"בחרנו באנשים המבוססים על סגנונות הורות דומים, המיקום שלהם (קרוב יותר נראה טוב יותר כדי לא לשבש יותר מדי את חייהם של הילדים שלנו אם יקרה משהו), ועל השאלה אם זה נראה כאילו זה יהיה נטל נוסף מדי להעלות את ילדים בנוסף לשלהם."
ג'יימי, 42
"התלוננתי בפני בן דודי כי אנו מתקשים להבין את מי נבקש להיות אפוטרופוסים, והיא הציעה. בעיניי ההצעה הזו הייתה שווה יותר מכל דבר אחר שיכולתי לנסות למדוד. אני אוהב אותה. יש לה בן אחד באותו הגיל שלי הצעיר ביותר, ואני סומך עליה. לא הייתה תשובה מושלמת עבורנו, מסיבות שונות ומגוונות, וזה היה חשוב לי מאוד שהיא רוצה לעשות את זה."
פרחין, 40
ג'יפי"בחרנו את ההורים שלי. הבת שלנו כבר כל כך קרובה אליהם, אמא שלי היא כמו אמה השנייה. הם נמצאים באמצע שנות ה -60 לחייהם, אך הם צעירים ובריאות טובה. כמו כן, יש לי משפחה גדולה מאוד, וכולם גרים קרוב זה לזה. אם יקרה משהו גם לבעלי וגם לי, ההורים שלי לא היו מגדלים אותה לבד. הם אולי המטפלים העיקריים שלה, אבל אחי, בני דודים, דודות ודודים היו כולם בסביבה, עוזרים ותומכים."
סוזן, בת 43
"למרות שלבעלי יש אחים (אני בן יחיד), לא בחרנו באחד מהם להיות הסנדקים או האפוטרופוסים של הבנים. מבחינה טכנית, אבי הוא האפוטרופוס החוקי שלהם. ההסכם שעשינו עימו היה שהוא יצטרך להיות מסוגל לטפל בהם באמת או שהילדים יטופלו על ידי אחד החברים היקרים ביותר שלי (היא גם הסנדקית שלהם.) חשבנו שהיא תעזור להם להיות ברמה גבוהה, אנשים טובים אם לא היינו בסביבה. יש לה ולבעלה ילדים וכולנו מטיילים יחד ומסתדרים היטב. ידענו שהבנים שלנו ירגישו בנוח עם המשפחה שלהם ויהיו אהובים על אה כל כך."
שרה, בת 37
"אני מבוגר בשבע שנים מהאחי היחיד שחי. בנקודת זמן מסוימת הייתי לי האפוטרופוס המיועד לה. היא עכשיו בת 30, עם כל הברווזים שלה ברצף, ואופציות שלנו היא בעיקר חולקת ערכים דומים לנו."
קימברלי, בת 35
ג'יפי"בעלי ואני שנינו רק ילדים. הוא לא מהמדינה הזאת וההורים שלי זקנים, כך שמשפחה פשוט לא הייתה אפשרות. בחרנו חברים משלנו שאין להם ילדים (לפי בחירה) אבל נהדרים עם ילדים ומגיעים ממשפחות גדולות ואוהבות. הם תמיד דיברו על אימוץ כבחירה היחידה שהם היו מעוניינים לבצע ביחס למשפחתם שלהם. הם גם בעלי יכולת כלכלית לקחת ילד (יש לנו הרבה ביטוח חיים כך שזה לא יהיה בעיה בשני המקרים). כששאלנו אותם, הם לא החמיצו פעימה באמירת כן והזכירו שהם בעצם שומרי דה-פקטו בכל צוואת חבריהם ובני משפחתם לילדיהם. אז מי יודע, אולי הם בסופו של דבר יהיו עם משפחה גדולה."
כריסטי, 35
"נקרענו בין גיסתי להורי. החלטנו על הורים כי אמא שלי היא האדם הכי פעיל בחיי הילדים שלנו. אמי נמצאת בבית שלנו בכל סוף שבוע במשך למעלה משלוש שנים והולכת לפגישות רופאים, פגישות עם צרכים מיוחדים, כל התוכניות והפעילויות, ופגישות IEP. היא הורה שני לילדים שלי והם היו הכי טובים איתה."
קארן, בת 40
"אנחנו קרועים. אני קרוב לאחותי, והילדים שלנו אוהבים את הילדה שלה, אבל לא נאפשר לגדל את ילדינו בשום בית שכולל את בעלה. יכול להיות שזה טעם גרוע להכריז על אפוטרופוס בצוואתי בתנאי שהיא בטח התגרשה, אם כי אני מניח שבכל מקרה הייתי מתה."
סטפני, 38
ג'יפי"בחרנו בתורם הידוע שלנו. לילדים קשר איתו מדהים, למרות שהוא גר בעיר אחרת. הוא אדם מהורהר, אוהב, יציב, נפלא שיודע ומכבד את הערכים שלנו. הוא לא מתכנן להביא ילדים משלו."
שרה, בת 39
"בחרנו באחות של בעלי ובעלה, שיש להם ארבעה ילדים והאמצעים לדאוג לשלנו גם אם יקרה משהו. אם לא היא, החברה הכי טובה שלי, שהיא אותו דבר. לא בחרנו בסבים וסבתות בגלל הגיל ולא בחרנו באף אחד שלא היו ילדים. היה לנו מזל שיש לנו הורים מנוסים כל כך לפנות אליהם."
מריסה, בת 40
"בחרנו את אחי וגיסתי. ידענו שנלך עם אחד מאחינו, מכיוון שיש לנו מערכות יחסים טובות עם כולם ושניהם מגיעים ממשקי בית מאוד משפחתיים. אחי וגיסתי הם הכי יציבים, קוליים מבחינה כלכלית, ויש להם סגנון הורות דומה כמונו. הם גרים גם הם בסביבה ובאותה עיר בה הורי."
אמילי, 38
ג'יפי"זה היה קשה מאוד. בחרנו בחותנים שלי מכיוון שהם צעירים יחסית וגרים מאיתנו מהפינה, מה שיאפשר לילדים להמשיך באותה סביבה. זה היה הגורם הקריטי עבורנו, כדי למנוע תהפוכות נוספות ולוודא שהאינטרסים של הילדים הם ראשונים."
אלכס, 37
"בחרנו בגיסתי וגיסי, מכיוון שיש לנו הפילוסופיה ההורות דומה. היינו בוחרים את ההורים שלי, אבל נראה היה שהילדים שלנו יהיו עם מבוגרים שנקווה להיות יותר זמן. הם יצטרכו לחזור לקליפורניה לגור איתם, אך הרגשנו ששיבוש זה יהיה שווה בידיעה שהם יגודלו כמו שאנחנו רוצים שיגדלו אותם. זו הייתה החלטה קשה לא לבחור אף אחד מהמשפחה הישירה שלי, אבל אחי רווק וזה יהיה שינוי ענק עבורו לנהל את החיים עם ילדים. בכל מקרה, אנו מקווים שלעולם לא נצטרך לדאוג בקשר לזה!"
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.
