בית זהות 17 אמהות חולקות כיצד הן דנות בהסכמה עם ילדיהם
17 אמהות חולקות כיצד הן דנות בהסכמה עם ילדיהם

17 אמהות חולקות כיצד הן דנות בהסכמה עם ילדיהם

תוכן עניינים:

Anonim

איך דנים בהסכמה עם ילדים ובאיזו גיל אתה מתחיל? הורים רבים מוצאים בהסכמה נושא לא נוח ומתנשפים באופן מטאפורי ברעיון לדון בכל מה שקשור מרחוק למין עם ילדיהם הקטנים. אך מה שרוב ההורים לא מבינים הוא שההסכמה אינה קשורה רק למין. במקום זאת, מדובר במתן וקבלת אישור ליצירת קשר עם אדם אחר. לכן, כאשר אמהות חולקות כיצד הן דנות בהסכמה עם ילדיהם, הן אינן מדברות רק על התקדמות מינית, הן מתייחסות למגוון של מגע גופני.

לדברי ג'ואנה שרודר, עורכת וכותבת משותפת של שיחת סקס בריאה: הוראת הסכמה לילדים בגילאי 1-21, זה אף פעם לא מוקדם מדי לדבר על הסכמה עם ילדים. הסכמת הוראה לילדים היא מכריעה, וילדים צריכים לדעת כבר מההתחלה שלאף אחד אסור להפר את אישיותם ולדחוף את גבולותיהם. התחלתי ללמד את ילדי הסכמה מרגע שהבנתי שהם מסוגלים להבין מרחב אישי. חשוב ללמד ילדים להעצים את האוטונומיה של גופם.

אני מתחיל את השיחה שלי עם ילדי כשהם פעוטים באומרם שהם לא מחויבים לחבק או לנשק אף אחד, כולל בני משפחה. אני מקפיד לוודא שאומר לבני משפחתי, מול ילדי, שילדי יחבקו אותם מתי ואם הם ירגישו בנוח לעשות זאת. אני מדגמנת הסכמה בכך שאני מבקש מהם חיבוקים ונשיקות ומראה להם שזה מקובל לחלוטין להגיד לא. אני מזכיר להם לעיתים קרובות שאיש אינו שומר את הזכות לחיבה שלהם וכי אף אחד לא חייב את חיבתם אליהם. אני אומר לילדי לכבד את גופם ואת גופם של אחרים. אני מורה להם לבקש רשות לפני שיטוט עם חבריהם. אני גם מלמד את ילדי את השמות הנכונים של חלקי גופם ואינם משתמשים בשמחות. אני מלמד אותם הסכמה מכיוון שחשוב להתחיל צעירים ולא להתחרט על חוסר הפעילות שלך אחר כך.

אני גם לא לבד. הורים מוצאים את השעה ואת הזמן המיוחד לדבר עם ילדיהם על הסכמה, ובגיל צעיר. אז עם זה בחשבון, הנה האמהות הבאות דנות בנושא עם ילדיהם:

רמזי

ג'יפי

"יש לי שני בנים, בני 4 ו -8. בגיל הגן / הגן, בעיקר מה שאני מדבר עליו עם הילדים שלי זה שיש לך שליטה על הגוף שלך, ואף אחד לא יכול לגעת בזה אלא אם אתה נותן להם אישור. באותה דרך, לא בסדר שתגע במישהו אחר אם יגידו לך לא, ואם אתה משחק עם מישהו והם פתאום אומרים לך 'לא!' זה אומר שאתה צריך להיות בידיים.

הספר האחד שמצאתי ממש שימושי לזה הוא Tickle! מאת לסלי פטריצ'לי. זה ספר לוח על פעוט שמדגדג את משפחתו, אבל יש עמוד אחד בו הוא צועק 'עצור!' וכולם מייד נעצרים ונסוגים. זוהי דרך נהדרת לדון כיצד ניתן לתת הסכמה ואז לקחת אותה משם.

עם ילדתי ​​בת ה -8 השיחה נעשתה ניואנס יותר. אני מודע במיוחד לדבר איתו על זה בגלל שהוא סובל מהפרעות קשב וריכוז ולעיתים קרובות כל כך מסתבך בכל מה שהוא עושה, כך שהוא מתקשה להחליף הילוכים. אני מדבר איתו הרבה על איך שהוא צריך להקפיד במיוחד שאנשים אחרים יהיו בסדר עם מה שהוא עושה, במיוחד בגלל שהוא באופן אישי מתקשה לקרוא אחרים ולהבין מתי הם כבר לא נהנים. אני מדבר על כמה חשוב לו ללמוד לעשות זאת עכשיו, במיוחד עם בנות, כי בהמשך ההשלכות יהיו הרבה יותר גבוהות. הוא יודע מה זה מין, כך שסיפרתי לו במונחים כלליים על אונס, ואיך זה מבוצע לעתים קרובות על ידי גברים נגד נשים, ומכיוון שזה דבר שקורה הוא צריך ללמוד כיצד להתייחס לנשים באופן שגורם להם לדעת הם בטוחים. אנחנו מדברים על איך רק בגלל שאתה לא מתכוון לפגוע או לאיים על מישהו לא אומר שזה לא יכול לקרות במקרה. בסך הכל, זה פשוט סוג של שיחה מתמשכת. אני לא רוצה לגרום לו להרגיש רע או להתבייש כשהוא מחליק, אז אני מדגיש שהוא רק בן 8 והוא עדיין לומד, אז זה בסדר לטעות; בדיוק כמו כל דבר אחר, הוא צריך ללמוד מהטעויות שלו ולנסות להשתפר בפעם הבאה.

אני חושב שדבר אחר שמאוד עוזר לשני ילדיי הוא אומנויות לחימה, שם הם באמת לומדים להתמודד עם גופם ומה הקשר המתאים בזמנים מתאימים באמת אומר. אסור להם רק להתמודד זה עם זה; שניהם צריכים להסכים לדלג, ואף אחד לא נאלץ לזרוק עם אף אחד אחר. וכשמישהו מתפוגג, אתה מפסיק מייד, נקודה, אין שאלה."

אריקה

"יש ביוטיוב סרטון 'הסכמה לילדים' שצפיתי עם בני. אנחנו גם אומרים 'הגוף שלי הבחירה שלי' ומדברים על הסכמה כשנוגעים בגופי עמים אחרים בכל דרך שהיא. אנו משתמשים בהזדמנויות בסביבת המשפחה (כמו חיבוק בני דודים לשלום) להציב דוגמאות על ידי שאלת הילדים במשפחה אם הם רוצים חיבוק, וכיבוד רצונותיהם אם הם אומרים לא. אם ילדים מתחילים לבית מחוספס אנו מעודדים אותם להשתמש במילים שלהם כדי לבטא את עצמם. עודד אותם להיות ברורים ולהגיד 'זה הגוף שלי וייתכן שלא תיגע בו'.

לפעמים אני אומר לבני שאני לא רוצה לחבק או שהוא ישכב עלי כי חשוב לדעת שההסכמה היא כל מקרה לגופו. רק בגלל שמישהו רצה חיבוק אתמול זה לא אומר שאתה יכול לתת לו חיבוק היום. לפעמים, אני אשאל אותו אם יש לו הסכמה, למשל אם הוא פשוט קופץ עלי אני אשאל אם יש לו הסכמה. הוא יודע לגבות ולבקש חיבוק אם זה מה שהוא חיפש. לפעמים אני יוצר הזדמנויות להזכיר לבני לכבד את גופם של אנשים אחרים, ושיש לו את הבחירה מי נוגע בגופו. לפעמים ההזדמנויות לשיעורים אלה מציגות את עצמן כאשר יש לנו זמן עם חברים או משפחה.

כך או כך, אני מאמין שלמידה על כבוד והסכמה חשובה מאוד כך שלבן שלי יש כבוד לאנשים אחרים והאומץ לדרוש כבוד גם לעצמו ולגוף שלו. הסכמה היא לכבד את כל הגוף של האדם ולא רק למין. אתה רוצה חיבוק? האם סבתא יכולה לתת לך נשיקה להתראות? האם בן דודיך רוצה שתדחוף אותם לנדנדה? אפילו הסכמה לשחק משחק פיזי עם בני הדודים (גיבורי על, היאבקות, כדורגל) לעומת פעילות ללא קשר, כמו בנייה עם לגו. לימוד ילדים לכבד גוף שלם כעת יעזור להם בהחלט להיות מסוגלים להשתמש בכישורים אלה ולהשתמש באותה הבנה של 'הסכמה' במצבים מיניים. אני רוצה שבני יידע שיש לו את הזכות להגיד 'לא, אתה לא יכול לגעת בי' ושיהיה לי מספיק כבוד לא לגעת באף אחד שלא רוצה שיגעו בי. לא אכפת לי אם זה זרוע או 'חלק פרטי', הגוף שלהם הוא הגוף שלהם ואף אחד אחר לא יכול לגעת בזה בלי הסכמה."

טינה

ג'יפי

"לאחרונה נאלצנו לדון בהעדר תשובה לשאלה ואיך זה לא אומר כן. כמו כן, רוב המקרים הללו אינם תקשורת מינית ישירה אלא תקשורת פתוחה מתמדת וחיזוק 'גופי שבחרתי' יתורגם למיני מצבים בעתיד."

בקי

"הבן שלי מאוד חיבה והוא אוהב לחבק את חבריו בבית הספר לפני שאני אאסוף אותו. אני צופה בו עושה זאת ואני יכול לראות כמה ילדים לא רוצים שיחבקו אותו. דיברתי איתו על זה מספר פעמים ויש לי הוא הזכיר לו לבקש חיבוקים לפני שנתן להם. הוא השתפר, אבל מכיוון שהוא רק בן 3, כנראה שייקח עוד כמה פעמים עד שהוא יבין היטב."

מריה

ג'יפי

"בעיקרון אני מלמד את ילדי אמפתיה כי אני חושב שזה חשוב כשמדברים הסכמה. בעיקרון, אני רוצה שהילדים שלי יידעו מדוע הסכמה חשובה ואני מסביר שאם הם לא רוצים שמישהו יעשה להם משהו שגורם להם להרגיש לא בנוח אז הם לא צריכים לעשות את אותו הדבר למישהו אחר. אני שואל אותם, 'איך היית מרגיש אם מישהו יתמודד איתך בלי אישורך?' אנחנו דנים הרבה בדברים האלה. יש לי שני בנים, אז אני רוצה לוודא שהם לעולם לא יסתבכו עם עצמם בצרות ולא יגרמו נזק לאף אחד אחר."

סם

"אני אומר לגננת שלי לשמור את ידיו לעצמו ושאסור לאף אחד לגעת בבני משפחתו. בתי הגדולה יודעת שאם היא תגיד למישהו לא והם ינסו ללחוץ עליה בכל מצב שהיא צריכה לצרוח ולהתקשר עזרה."

בעילום שם

ג'יפי

"הגישה שלי היא לומר לבן שלי, שהוא בן 3, שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר לגוף שלו שהוא לא רוצה אלא אם כן זה משהו שאנחנו אומרים הדרוש לבריאותו ובטיחותו (כמו חיסונים וצחצוח שיניים), עליו גם לכבד את מה שאנשים אחרים רוצים לגופם. הוא הראה שהוא מבין בכך שהוא עושה דברים כמו לשאול לפני שהוא מחבק אנשים, ויש לו תחושה חזקה שהוא יכול להגיד לא לדברים כמו דגדוג או חיבה ממשפחה רחוקה.הוא יודע שיקשיבו לו ושנכנס אליו אם מבוגר לא יקשיב לגבולותיו."

דנה

"לימדתי אותם להגיד 'זה הגוף שלי שאני בוחר לבחור' כשהיו בני 2. אני גם מדגמנת אותו דבר. אני לא אוהבת שמישהו ייגע בצוואר שלי, והם ידעו מאז שהיו תינוקות לא לעשות את זה לפעמים זה היה פוגע ברגשותיהם כשהם מתבגרים ואף פעם לא התנצלתי. כשהם יתאבקו, היה מסובך לדעת אם הם מתלוצצים או לא אם מישהו אמר להפסיק. לימדתי אותם לצרוח, 'אני לא כמו המשחק הזה, "עם זאת, זה היה הרבה יותר מעצים והילדים האחרים חדשים להפסיק מייד אם הם שמעו את זה. (ברור שהם יודעים שעצירה פירושה עצירה, אבל עם אחים זה קצת יותר מסובך.)"

אנאלי

ג'יפי

"כולנו עוסקים ב'גוף שלי, הבחירה שלי 'כאן, בין אם זה מדגדג או חיבוק או כל דבר אחר. וגם, " זה לא כיף אלא אם כן כולם נהנים. " אני דואג שאינני חושש לספר לילד בן החיבה האהוב שלי 6, 'אני אוהב אותך מאוד אבל אני לא במצב רוח לחיבוקים' כשאני לא מרגיש את זה."

אשלי

"הקטנה שלי יודעת שה'לא 'שלה יכובד, ואם זה לא שהיא יכולה להתעצם עם זה, כי התאמנו. להגיד לא זה קשה. כשאנחנו מדגדגנים, מתחבקים, מתנשקים או כל דבר אחר בדרישה ליצור קשר, אנו מייד עוצרים אותה 'לא'. אם חברים או קרובי משפחה נעלבים מהגל שלה לעומת חיבוק, אנחנו בעצם אומרים להם להתגבר על זה. היא כמעט בת 3, והיא לאחרונה מודיעה לאנשים שמתקרבים מדי שזה 'כל הגוף' שלה ול'התפטר '. ' לא יכולתי להיות גאה יותר."

הזדקנות

ג'יפי

"תרגמנו הסכמה מאז הלידה. ילדתי ​​בת ה -4 אומרת לי בביטחון 'אין חיבוקים או נשיקות, תודה אמא', כי תמיד שאלנו וכיבדנו לא. הלוואי וקיבלתי יותר נשיקות וחביות אבל כשהיא יוזמת אותן אני יודע שהם אמיתיים ואמיתיים, לא מאולצים."

קורטני

"הדבר הגדול שאני עובד עליו עם הילדים שלי זה נימוסים. עבדתי איתם קשה כדי שיהיו נימוסים טובים, תגידו בבקשה, סליחה וכו '. אבל, אני עובד איתם עכשיו (אחרי שלימדתי אותם שמכבדים את גוף 'ו'גופי, הכללים שלי' הם הכללים להם ולכולם) לאכוף שאם מישהו עושה לגוף שלך משהו שאתה לא אוהב, אתה בשום פנים ואופן לא צריך להיות מנומס או להשתמש מילים נחמדות. זה לאט הולך, כי בבקשה, תודה, סליחה וכו 'זה עניין גדול בבית שלי, אבל הם ממש מתחילים להשיג את זה. אני גם אומר את זה לעיתים קרובות מול מבוגרים אחרים."

כריסטי

"אנו אומרים לנערים שלנו שלאף אחד אסור לגעת בגופם ללא רשותם, (אפילו רופאים ואפילו אנחנו) ואנחנו משחקים איתם ואנחנו מדגדגגים או נאבקים או מה שלא יהיה. ברגע שהם אומרים להפסיק, אנחנו מפסיקים."

ג'סיקה

ג'יפי

"אנחנו עושים 'את הגוף שלי, הבחירה שלי', 'עצירה פירושה עצירה', 'לא אומר לא', אין חיבה כפויה ואם זה לא כיף אם כולם לא נהנים. כדי לחזק, אני מוודא שאחד אומר תפסיק שאנחנו נעצרים - לא משנה מה. אם מישהו נסער אנחנו מפסיקים כי זה אומר שהאדם עושה כיף. אני שואל לפני שהוא נוגע (כלומר, מדגדג או בודק חלקים פרטיים כשהוא אומר שהם פוגעים). אנחנו עושים חמישיות גבוהות אם הם לא לא רוצה חיבוקים."

לתבוע

"הבן שלי הוא אוטיסט וסובל מהפרעות קשב וריכוז והוא ממש נאבק בכבוד לגבולות האנשים ומתקשה באמת לקרוא אנשים אחרים. אנו מבקשים אישור לפני שאנחנו נוגעים בו. הוא בוחר את הבגדים שלו (מלבד מדי בית הספר). אנחנו מעודדים אותו לשאול לפני שהוא ניגש לאחרים, אבל בגלל האימפולסיביות שלו הוא שוכח לעתים קרובות. אנו מלמדים אותו שזה כיף רק אם כולם נהנים מזה ורק בדיחה אם כולם צוחקים. הוא יודע שהוא מתקשה לקרוא אנשים וזה הוא צריך להמשיך לבדוק איתם. הוא נמצא בגיל ההתבגרות וכשאנחנו מדברים על סקס אנו מדגישים שהסיבה העיקרית לכך שאנשים מקיימים יחסי מין היא להנאה הדדית. סקס זה לא נעשה לאחר אלא עם אחר. סקס טוב רק אם כולם נהנים מזה."

אמילי

"אני מרגיש שאנחנו רק מתחילים לדבר על זה כדיון בפועל כיוון שהבן שלי בדיוק בן שנתיים, אבל כבר מההתחלה נמנענו מכל סוג של חיבה כפויה. בעיקר הוא בקושי מכיר במשפחה כשהם מגיעים או הולכים, אז עכשיו כשהוא מתחיל לחבק אנשים לפעמים כולם מאוד נרגשים כי זה אמיתי. אני מתחיל לקרוא לשינויי חיתול ולצחצוח שיניים 'לא סחיר', מכיוון שלפעמים הוא באמת מתנגד לאלה אבל אנחנו חייבים לעשות אותם "אבל בכל הזמנים האחרים זה: הגוף שלך, הבחירה שלך, 'שגם אני מדגמן אם הוא נוגע בי בצורה שאני לא אוהב."

אליסה

ג'יפי

"אני גר באוקלהומה סיטי, במקום שהוא גם במערב התיכון וגם בדרום, ושם הוא טבוע בנו בעיקר מלידה להיות 'מנומס', אבל להיות מנומס בדרך כלל פירושו 'תן חיבוק!' חיבוק שאינו בהסכמה הדדית אינו כנה ועם זאת הוא עדיין נחשב מנומס וגורם לאדם המנוגד להרגיש לא בנוח. אנו מלמדים את שלוש בנותינו שזה מנומס לברך מישהו במילים שלך אבל אתה בשליטה לאפשר למישהו לגעת אם זה להיות נשיקה או חיבוק. אפילו זה עם זה, הם אף פעם לא נדרשים לחבק זה את זה.לפעמים לפני השינה, ילדה בת הארבע שלי מתעצבנת כשאחותה הצעירה לא רוצה חיבוק. אנחנו מסבירים לה שהיא לא זכאית חיבוק זה וצריך לקבל את התשובה כי לא. בין אם מדובר ברכוש אישי ובין אם מדובר בעצמם, בקשת רשות היא תמיד הצעד הראשון; קבלת התשובה היא שלב שני. הוראת מושג ההסכמה היא קלה כמו זו. זה יקל על שיחתנו ברמות הסכמה שונות במצבים שונים בהרבה ככל שהבנות שלנו גדלות."

בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.

17 אמהות חולקות כיצד הן דנות בהסכמה עם ילדיהם

בחירת העורכים