תוכן עניינים:
אחרי 13 שנים כתלמיד, ועוד 13 כמורה בבית ספר ציבורי, היית חושב שרגיל להיות כל העניין הזה "חזרה לבית הספר". אבל עכשיו, כשאני אמא, היום הראשון ללימודים הוא כדור שעווה עפרון אחר. כהורה אתה צריך לדאוג לכל דבר, החל מניירת ארוחות צהריים וכלה בריצות אוטובוס ובריונות. למרבה המזל יש לי משאבים מדהימים. טפחתי על חוכמתם של עמיתיי ומנטורי לשעבר כדי לגלות ממה ההורים צריכים ולא צריכים לדאוג ביום הראשון ללימודים.
אני אמא לגן. הבת שלי התחילה בשנה שעברה, אבל אסור היה לי לרשום אותה עד שהייתה בת 18 חודשים, אז היום הראשון שלה היה בנובמבר. בן זוגי ואני הצלחנו להקל עליה בכיתה עם שגרתיות מבוססות. בשבוע הבא יהיה לה היום הראשון ללימודים הרשמי. יש לה מזל מספיק שיש לה את אותם המורים המדהימים, אבל חברי כיתתה האהובים (שאת שמותיהם היא מדקלמת לפני השינה) עברו לכיתה הבאה. אנחנו גם מגדילים את זמנה בבית הספר מיומיים לשלושה בשבוע. זה סוג של המון לאימא שכבר חרדה.
בזמנים כאלה עלינו לפנות אל המומחים: מורים. כמורה לשעבר בעצמי, אני יודע שמחנכים אוהבים ילדים ויודעים מה הם עושים. לפעמים אני רק צריך להזכיר, ואולי גם אתה עושה:
דניאלה
ג'יפי"תן לילדך לישון לילה טוב וארוחת בוקר בריאה. המורים ידאגו לכל השאר!
שלום מהיר הכי טוב לקטנטנים. היה לי סטודנטית בגן שתבכה ותדבק בהורה שלה כל יום בזמן הנשירה (כל השנה). ההורה מעולם לא רצה להשאיר אותה נסערת ולכן זה יסתלק. אבל ברגע שההורה עזב, היא הייתה מצטרפת לחבריה לדבר ומשחק והיה בסדר.
כמו כן, אל תלחץ אם ילדך בכיתה עם ילד שהם לא אוהבים, או שיש לו מורה שאתה לא בטוח שהאישיות שלהם תשתלב איתו טוב. זה חלק מהחיים. אנחנו לא יכולים לבחור את הבוסים והעמיתים לעבודה שלנו. טוב להם ללמוד לעבוד עם אחרים (אפילו כאלה שקשה יותר לעבוד איתם).
זכרו, זה לא הרודיאו הראשון שלנו! אתה עלול להיות עצבני, אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים."
פגי
"זה גורם לי לחשוב על הורים עם ילדים חדשים בבית הספר. אני תמיד מבטיח להם שנשמור על הילד שלהם ונוודא שהם לא לבד בהפסקה או בארוחת הצהריים ושהם ימצאו חבר חדש במהירות. אני מבטיח להם שאנחנו מבצעים פעילויות לבניית צוות בימים הראשונים כדי להבטיח שילדים יכירו זה את זה ושאף אחד לא ירגיש לבד. אני מבטיח להם שאקפיד על הצד הטוב ביותר בגאווה ובשמחתם!"
מישל
ג'יפי"וודא שהתלמידים שלך יודעים איך הם חוזרים הביתה ומכניסים אותם מיד לשגרה של המסע ההוא, כי במיוחד עבור המלטות שלי, פיטורים הם בדרך כלל מטורפים בשבוע הראשון של הלימודים. אם הם משתנים כל יום, קשה לי, התלמידים והמשרד כדי לשמור על העניין."
מליסה
"המורה תקבל בברכה את כל תלמידים. כל התלמידים יכירו זה את זה בדרכים מהנות ובלחץ נמוך. כל התלמידים ילמדו את הכללים והציפיות של הכיתה ובית הספר (לא סתם צפויים להכיר אותם)."
מרתה
ג'יפי"עבור ילדים, אם הילד בוכה בהיסטריה, עדיף לעזוב ולא להמשיך להסתובב. עד כמה שזה מציק לראות את הילד שלך במצב כזה, להסתובב יותר זמן לא עוזר. זה יעבור, ו זה בסדר לעזוב. אל תהסס להתקשר למורה ולעשות צ'ק-אין כדי לראות איך מתמודד עם באג האהבה הקטן שלך."
קים
"דע שילדך נאהב כמו היה הילד של המורה עצמו, ואפשר לחסד לכולנו המורים שאינם מושלמים (אני כלול)."
מירנדה
ג'יפיהתלמידים הלכו לבית הספר ללא גישה לטלפון הסלולרי במשך זמן רב וארוך והם היו בסדר גמור. למעשה, העבירו להם הודעות כל שעה כדי לראות איך הכיתה הראשונה שלהם / יום / שבוע הולך יכול למעשה להקשות עליהם ללמוד ולהתאקלם בתכנית החדשה שלהם. לבקש מילדך לשלוח לך טקסט בחזרה בשיעור יכול אפילו לגרום לעימותים מיותרים עם המורה שלהם, וזו דרך גסה להתחיל את בית הספר החדש שנה."
מישל
"הדרך הטובה ביותר שהורה מדאיג יכול להירגע היא להיות מוכנים לפני שהם נושרים את הילד שלהם. הם צריכים לפסוע לאחור ולסמוך על הילד שלהם ובית הספר שלהם. הזמן לדאוג הוא לפני היום הראשון, ואז ללכת לפגוש את המורה, ללכת באולמות וכו ', כך שהיום הראשון יעבור בצורה חלקה. אם יש נושא גדול, התקשר וקבע פגישה. היה הורה בטוח בעצמו ביום הראשון - אל תתן לילד שלך לחשוב שאתה מפחד לרדת אותם בבית הספר."
סטיב
ג'יפי"עבור תלמידי חטיבת ביניים / חטיבת ביניים: הם לא ילכו לאיבוד, לא יובלו בארון או שיוכלו לקבל אותם בחוזקה. תלמידים חדשים ברמה כזו הם בקבוצה של ילדים שכולם חדשים בבית הספר. ילדים גדולים יותר התעלם מהם, תדאג יותר ל'אהבתי 'וחבריהם, ולא להתמקד בילדים צעירים יותר. הם לא ילכו לאיבוד ויחדדו חברים חדשים. יהיה להם יום נהדר, גם אם הם לא מוכנים לדבר על זה !"
קיי
"עבור לומדים צעירים, וודאו שהם עצמאיים בשירותים - הלביש אותם בבגדים 'קלים ללכת'. עד שהם יוכלו לקשור את הנעליים שלהם בקשר כפול, בחר סקוטש! (אם היה לי ניקל לכל השרוכים שקשרתי!) וודאו כי התרמיל שלהם גדול מספיק (תיקיות יום שישי יכולות להיראות גדולות כמו הילד בימינו). בחרו שקית רוכסן שקופה לתווים שאותם ניתן לראות בקלות. ארזו את ארוחת הצהריים שלהם לזמן מה. לעבור את קו הארוחות יכול להיות ארוך נסדר עד שהם יביאו את זה! אם ילד ייסע באוטובוס, התחל אותם ממש בהתחלה. זה פשוט מקל על התקשורת באותו השבוע הראשון!"
סוזן
ג'יפי"דע לך שתהיה יותר לא נוח מילדך. אם יהיו דמעות לשלום, ילדך ייעלם הרבה יותר מהר משלך."
ליז
"בבית הספר התיכון, לסמוך על ילדך שיעשה בחירות טובות, אצל חברים, בחירות בחירה ובארוחת צהריים, עושה דרך ארוכה. (ברצינות, אל תעבור אותם דרך קו הצהריים.) קשה יהיה לראות את התינוק נכשל, אך עדיף לאפשר להם להיכשל במרחב בטוח בו ציונים לא פוגעים ב- GPA שלך. התגובה שלך ל- F הראשונה שלהם תכתיב אם אי פעם תראה את העבודה שלהם שוב.
שיחה עם המורה יכולה לעשות את כל ההבדל. אם אתה יכול, תן למורה להיות הממוצע והמחמיר; יש לנו את הילד שלך רק לשנה. בסופו של דבר, המורים רוצים שילדך יצליח כמוך.
כמו כן, הם ימצאו מקום; זה אולי ייקח קצת זמן אבל זה יקרה. רק בגלל שהם רוצים לנסות את כל האיפור, לצבוע את שיערם בכל הצבעים וללבוש את כל הבגדים המשונים, זה לא אומר שהם לא מתכוונים להפוך למבוגרים מדהימים. סיימתי תמיד את צ 'אט ההורים שלי בכיתה ו' עם, 'וזכור, גם זה יעבור'.
מישל
ג'יפי"הכרת ריצות אוטובוס יכולה עדיין להיות בעיה עבור תלמידי כיתה ז ', ויש להם חלון די קטן להגיע מכיתה לאוטובוס בפיטורים. כמו כן, רק בגלל שהם בחטיבת הביניים זה לא אומר שהם לא צריכים בית ספר אספקה."
מליסה
"עבור חלק מהמשפחות, יום הלימודים הראשון צריך לאפשר להם לדעת שילדם הולך לארוחה מובטחת. הם יהיו חמים ובטוחים. הם יאהבו ויכבדו אותם. אכפת לנו."
גייל
ג'יפי"דע כי הכיתה של ילדך היא מקום בו הם יהיו בטוחים ואהובים! כל יום יהיה הרפתקה שהם יכולים לצפות בה!"
מייגן
"אל תתפלא אם הקטנה שלך לא תאכל ארוחת צהריים בשבוע הראשון. הם יהיו עסוקים מדי בפענוח דברים ולהתיידד! כמו כן, שלחו מכולות ארוחת צהריים שהם יכולים לפתוח בעצמם. הם יהיו עייפים בשבועות הראשונים עד שהם מסתגלים לשגרה חדשה!
כמה קל לי לחשוב על ימי ההוראה שלי, אני מתקשה עם העובדה שהתינוק שלי הולך לבית הספר! אבל אני יודע שבית הספר נפלא, ואין לי חששות ברגע שהוא יגיע לשם."
סטפני
ג'יפי"העצה שלי היא למעשה לפני היום הראשון ללימודים. אתה יודע, לא, שאנחנו שם שבועות לפני תחילת הלימודים? עצור ליד ואמר שלום. כתוב לי פתק קטן. תודיע לי משהו מיוחד על הילד שלך. אם יש חשש, אנא אל תסביר לי להבין זאת לבד. אין הרבה שלא חוויתי, ואני לא אשפוט אותך או את ילדך. אני רק רוצה להפוך את זה למאושר ביותר, השנה היצרנית ביותר האפשרית לשניכם.
אל תקשיב לרכילות של מה שהורים אחרים אומרים עלי. זכור שאני מקצוען, אבל אני גם בן אדם עם רגשות, משפחה, שמחות וצער בדיוק כמוך. אני בצד שלך. בבקשה תהיה על דעתי וזכור שעלי לאהוב, לטפל וללמד כל ילד, לעיתים בדרכים שונות בהרבה, לעיתים לכאורה לא שוויוניות. יחד נוכל להפוך אותה לשנה נהדרת לכולנו."
