תוכן עניינים:
- קורטני, 34
- איננה, 41
- מרלה
- אדרינה
- שרה
- אנה, בת 32
- ג'יין
- אינה
- איירין
- ויקטוריה
- דיאנה
- מישל
- ג'סי
- FK, 40
- איירין
- ויק
- קריסה
- פאינה
כאמא, אני יכולה להעיד על התדירות שאנחנו האמהות חוששות שאנחנו עושים הכל לא נכון וכתוצאה מכך, דופקת את הילדים שלנו. אז נחמד (לקרוא: הכרחי) להפסיק את ההשטה העצמית שלנו ולהרהר - אפילו לרגע - על כל התכונות החיוביות שלנו. קשה להסתכל על עצמנו באור חיובי, וזה לא מדאיג מכיוון שאמהות כל כך מדהימות. אז, ביקשתי מאמהות לשתף את הדבר האחד שהם מקווים שיעברו לילדיהן, ובאופן מפתיע, כולן היו קרובות מאוד. ברור שאנו, כאמהות, רוצים להעביר לילדינו את התכונות המחמיאות ביותר שלנו, אך מכיוון שלומדים אותנו להיות צנועים, לפעמים קשה לגרום לאמהות לדון בגדולותן.
הייתי רוצה שהילדים שלי יקבלו את הביטחון שלי. בזמן שהתמודדתי עם המשקל שלי לאורך שנות הבגרות הצעירה שלי, מעולם לא הרשיתי לזה להגדיר מי אני. הביטחון שלי הוא חלקית מולדת וחלקה נלמד / נלמד. סבתא מצד אמי הייתה האישה המובטחת ביותר שהכרתי. בטח, היו לה הרבה חוסר ביטחון, חלקם בטח שאיש לא ידע עליהם, אבל הדרך בה הציגה את עצמה הייתה תמיד עם תעוזה. היא דיברה כאילו הייתה בבעלותה של השיחה וכשנכנסה לחדר, כולם ידעו לשים לב.
אמי תמיד אמרה לי שאני הכי טובה בכל מה שעשיתי. היא ניפחה את הביטחון שלי והיא עשתה זאת בכוונה, מתוך ידיעה כמה חשוב לבנות הערכה עצמית אצל בנות. בגלל אמי וסבתי, אני כמעט ולא מקרטעת כשמדברים בראש. אני תופס הזדמנויות ברגע שהם מופיעים באופק ויוצר את שלי כשאינני יכול לראות אף אחד. הביטחון העצמי שלי איפשר לי לא להיות חסיד כשהייתי צעיר יותר, ובאופן כללי לא אכפת לי מה אנשים אומרים או חושבים עלי. הביטחון הזה הוא מה שמשאיר אותי ציפה כשאני מרגיש שאני טובע. אני רוצה שגם לילדים שלי יהיה את זה.
קורטני, 34
ג'יפי"הייתי אוהב, אוהב, אוהב להעביר את היכולת המוזרה אך המדהימה שלי לשמור על קשרי חברות. אני עובד קשה כדי לקיים מערכות יחסים ויש לי חברים מכל חלק בחיי (יסודי דרך מכללה, קייטנה, קייטנה לילה, עבודה, חברים מאמא וכו '. זה אחד הדברים האהובים עלי ביותר על עצמי."
איננה, 41
"הייתי רוצה להעביר לילדיי את תחושת האדיבות, החמלה, האהדה והאמפתיה שלי. העולם הזה זקוק לעוד אהבה והבנה. אני מקווה שהילדים שלי לא מעלימים עין מאנשים הזקוקים לעזרה כשהם יכולים. אני מקווה שהם לעולם לא יפנו לכיוון השני כי זה קל או בגלל שזו 'לא הבעיה שלהם'."
מרלה
ג'יפי"אהבתי לאומנויות."
אדרינה
"הייתי שמח שבתי תמשיך לתחושת ההתמדה שלי. החיים הציבו בפני המון אתגרים, אבל למרות האתגרים האלה המשכתי להמשיך ותמיד הגעתי למטרות שלי, לא משנה כמה רחוק הם נראו. אני מקווה לבת שלי שיש לה אותה התמדה."
שרה
ג'יפי"פרספקטיבה."
אנה, בת 32
"נאמנות וכוח. קיבלו את אלה מאמא שלי."
ג'יין
ג'יפי"אהבת הקריאה."
אינה
"הלוואי והילד שלי ירש את המושג 'צריך גם כשאתה לא רוצה'. אני מרגיש שהרבה ילדים בימינו אין את זה."
איירין
"מוסר עבודה, התמדה ודחף שהיו לנו כמהגרים מהדור הראשון. קשה יותר להחדיר ילדים שנולדו בארצות הברית."
ויקטוריה
ג'יפי"הסבלנות שלי. היכולת שלי פשוט לעצור ולספוג את המצב ולצפות בעולם שסביבי. תמיד הייתי מאזין יותר מדובר, אז זה בא לי באופן טבעי. זה עידן הסיפוק המיידי וזה יהיה נחמד שבתי פשוט תפסיק להיות עסוקה ופשוט מעריכה את האנשים ואת הדברים הסובבים אותה."
דיאנה
"אהבה לתרבות שלך ולמורשת שלך, ואהבת קריאה ולמידה."
מישל
לחיים יש דרך להפיל אותך. איך אתה בוחר להתמודד עם האתגרים האלה יעצב את מי שאתה הופך. אתה בסופו של דבר לומד שיעורים, כמו עצמאות והתגברות על פחד כשאתה נבוך לבקש משהו שאתה רוצה או צורך. אלה כישורים חשובים שאתה פשוט לא מקבל אם אתה לא לומד להתמיד ולקום שוב לאחר שהפיל."
ג'סי
"כמה אהבה וחברות חשובות בין אחים. אני מקווה שהם ירגישו וירגישו את הקשר שיש לי עם אחותי ועם גיסי. אני רוצה להעביר את ההבנה שהם רק הולכים להיות אחד עם השני (דרך עבה או רזה) כשאנחנו נעלמים. בני זוג יכולים לעזוב. ילדים גדלים ומתרחקים. אבל אחים הם חברים מובנים."
FK, 40
ג'יפי"דבר אחד שהייתי רוצה להעביר לילד שלי הוא היכולת לא להיאחז בעבר. אני לא מאשים את ילדותי או את הדרך בה הורי עשו או לא עשו דברים. אני לוקח אחריות על חיי שלי ואני מקווה שתמיד גם כן."
איירין
"הכרת תודה."
ויק
"הייתי שמח להעביר את היכולת לאהוב ולסלוח. זה בסדר ללמוד ולהתחזק, אבל גם להיות מסוגל לסלוח ולהתקדם."
קריסה
ג'יפי"אני רוצה שלילד שלי יהיה הבטחון שעליו אני עובדת ושואף לשמור במשך 32 שנים. אני רוצה שיהיה להם אמון בעצמם, גם כשהם יצטיינו וגם כשהם יימצאו. אני רוצה שהם יהיו יש לי ביטחון לדבר בפני אחרים במקום להיות עוברי אורח. אני רוצה שהם יהיו בטוחים מספיק כדי לחקור, לשאול ולהתלבט. אני רוצה שהם יהיו בטוחים לשאול מדוע עד שהסקרנות שלהם באמת הושבעה. אני רוצה שיהיה להם ביטחון להיות תמיד נאמן לעצמם בכל פעם שמתמודדים עם משפחה, חברים, אויבים, ואפילו אמא ואבא טובים."
פאינה
"הידע וההבנה של המאבקים שהורי עברו כמהגרים עוני עפר כשהגענו לפה לראשונה. הייתי בן 6, אבל ראיתי זאת ממקור ראשון, וככל שאני אולי רציתי הרבה דברים (צעצועים, מותג הנעליים הספציפי הזה שכל הילדים האחרים לבשו (טנדרים במיוחד), פשוט ידעתי שזה אביא אותי או שאנחנו אוכלים אוכל. הילדים של היום, לפחות אלה שמורחקים עכשיו דור אחד, חסרי תחושה זו ואני כל כך נואשת אני רוצה להעביר את הידע וההבנה אליהם ללא המאבק האמיתי. אני רוצה שהם יעריכו עבודה קשה ומשפחה שידבקו בינינו (אני מניח שרבים מהדור הראשון עושים / עשו) ורוצים שהם יעבדו קשה כי שום דבר אינו אי פעם יימסר להם. אני מניח שזה לא באמת תכונה אופי אלא יותר חווית חיים, אבל אני רוצה שיידעו את זה ובשביל שיעצב את מי שהם."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
