תוכן עניינים:
- כשאתה פוגש אותם בפעם הראשונה
- כשהם מספיק זקנים לומר "אני אוהב אותך"
- כשהם עושים את הצעדים הראשונים שלהם
- כשהם אוחזים בידך (או אצבע)
- כשהם ממתחררים
- כאשר הם מבקשים מכם לקרוא ספר אחד נוסף
- כאשר הם מבקשים להיות מוחזקים
- כשהם מביאים לבית יצירות אמנות מיוחדות
- כשאתה מתנדנד אותם לישון
- כשהם נותנים לך כינויים אוהבים
- כשהם ישנים מספיק כדי לחזור
- כשהם מעודדים אותך
- כאשר אחים משחקים טוב ביחד
- כשהם מחמיאים לך
- כאשר הם מציעים לעזור
- כשהם יוצרים צעצוע מכל דבר
- כשהם לומדים דברים חדשים
- כשהם שמחים לראותך
- כשהם גורמים לך לצחוק
- כשהם רוצים להיות כמוך
לפני שילדיי נכנסו לחיי, לא היה לי מושג מהי כמות השמחה שהרגשתי רק כשהם מסתכלים על פניהם. בטח, לפעמים האימהות קשה ואני רוצה להתחבא בחדר האמבטיה כדי שאוכל לאכול את הבראוניז האחרון לבד, אבל רוב הזמן יש כל כך הרבה "דברים של אמא" שגורמים לילד להיות שווה את זה לגמרי. אם תכפילו את הדברים האלה בשניים, אלה חיי כאמא לילדה יקרה בת 5 ולילדה פיסטית בת 10. נהגתי לשנוא את זה כששמעתי הורים אחרים אומרים "כל יום הוא הרפתקה", אבל האמת, הם צדקו.
לפני שילדתי את ילדיי לא הייתי בטוח לגמרי שאני רוצה בכלל. במוחי עשיתי זאת, אבל לאחר ששרדתי ילדות שהשאירה אותי לא מעורערת ומצולקת, תמיד פחדתי קצת להקים את המשפחה שלי. נבהלתי הייתי עושה משהו בכדי שלא לגרום בכוונה את אותם הדברים שחוויתי, לצאצאי שלי. מעולם לא הייתי טיפוס שמתעלף מכל ילדיהם של אנשים אחרים, ובדרך כלל אני עדיין לא עושה זאת (חוץ מכמה שהם יותר מקסימים למילים), כי טוב, הם לא שלי. אז באמת, לא הייתי כל כך שהאימהות המשוכנעת יכולה להיות גדולה כמו שהיא. החוויה עצמה היא שגרמה לי להבין עד כמה נפלאה להיות אמא.
אחרי כל הספק, נכנסתי להריון עם בתי, וחמש שנים אחר כך נולדתי את אחיה (עם אובדן בין לבין), וכל עולמי השתנה. לא רק שהייתי מעבר לאקסטזה להיות אמא (דבר שמעולם לא חשבתי שארגיש), אלא שהרגשתי אהבה חדשה שמעולם לא חוויתי קודם. בנוסף, הילדים שלי די מקסימים ומצחיקים אותי מדי יום. שניהם מביאים לשולחן גרסאות שונות של מדהים, כך שאני מתחיל לחוות את "הדברים האמאיים" החשובים האלה שהופכים כל יום להרפתקה ארורה.
כשאתה פוגש אותם בפעם הראשונה
אין כמו לראות את האדם האנושי הקטן הזה, שבעט בך במשך תשעה חודשים, בפעם הראשונה. האמירה "אהבה ממבט ראשון" נכונה לחלוטין ולא הייתי מסחרה ברגעים האלה בשום דבר.
כשהם מספיק זקנים לומר "אני אוהב אותך"
הפעם הראשונה ששני ילדי אמרו את שלוש המילים הקסומות הללו הן שתיים מהזיכרונות האהובים עלי. אפילו עכשיו, כשאחד מהם אומר את זה (במיוחד אחרי יום הורות קשה), אני ממש מרגיש את זה בליבת הווייתי.
כשהם עושים את הצעדים הראשונים שלהם
כל הראשונות מרגשות ומפחידות ושוברות לב בבת אחת. אתה אף פעם לא מבין עד כמה הם גדולים עד שהם עוברים לשלב הבא. לראות את התינוקות שלי עושים את צעדיהם הראשונים היה מריר.
כשהם אוחזים בידך (או אצבע)
אין דבר טוב יותר מאשר להחזיק יד קטנטנה! הרגשתי ככה בפעם הראשונה שהקטנה שלי מושיטה אלי, ובכל פעם מאז. זו תנועה כה קטנה, אבל זה באמת אחד החלקים הטובים ביותר באמהות מכיוון שזה מרמז על האמון המלא שלהם בי (משהו שלא תמיד אני מרגיש ראוי אליו, אבל משהו שאני תמיד אסיר תודה עליו).
כשהם ממתחררים
הילדים שלי לא מתכרבלים הרבה בימים אלה, אבל כשהם עושים זאת אני לא יכול שלא להמיס. אבא שלהם לא תמיד שם לב לדברים הקטנים האלה, אבל אני כן.
כאשר הם מבקשים מכם לקרוא ספר אחד נוסף
אני לא תמיד אוהבת לגרור את שגרת השינה, אבל ככל שלילדים גדולים יותר, לא אכפת לי יותר. אני לא יכול שלא לתהות מתי הזמן הזה יהיה הפעם האחרונה והם גברו מהצורך של אמא לתקשר אותם או לקרוא להם או את כל האמור לעיל. בלילות שקראתי מעט אקסטרה או שרה שיר אחר, אני רואה את הכרת התודה משתקפת וחושב לעצמי, "כן, זה לגמרי שווה את זה."
כאשר הם מבקשים להיות מוחזקים
הצעיר שלי עדיין אוהב שיאספו אותו ויסחפו אותו כשהוא עייף (חלק מהיותו התינוק). בכנות, לא אכפת לי. זה מאפשר לי לחיות מחדש כל הימים שהוא נתן לי לסחוב אותו כשהיה קטן יותר.
אני לא בוכה, כן.
כשהם מביאים לבית יצירות אמנות מיוחדות
בזמן האחרון בני עשה לי "דיוקנאות". הוא רק 5 אז ברור שהם התמונות הגדולות ביותר שנוצרו אי פעם בתולדות הבריאה. אתמול הוא יצר תמונה שלמה עם השמש וקצת עשב עשוי חוט. כלומר, הוא פיקאסו רגיל.
כשאתה מתנדנד אותם לישון
אני לא מנדנד את הילדים שלי לישון יותר, אבל אני בהחלט מוקיר את הלילות שעשיתי. אחרי יום קדחתני, בו לעתים קרובות חצנו שבילים בלי הרבה אינטראקציה, הכנופלים לפני השינה נתנו לנו את ההזדמנות להתחבר מחדש.
כשהם נותנים לך כינויים אוהבים
הבת שלי מתוקה, אל תבינו אותי לא נכון, אבל הבן שלי קורא לי משהו חדש כל יום. אתמול זה היה "חמוד". לא אכפת לי.
כשהם ישנים מספיק כדי לחזור
אתה מכיר את התחושה הזו כשהתינוק שלך מספיק מבוגר להציע חיבוק, לטפוח על הגב או לנשק את הלחי שלך? זה הכי טוב.
כשהם מעודדים אותך
אני רץ בתחרות, והילדים שלי בקו הסיום של הרבה מהמרוצים שלי. הם מעודדים ומעודדים בשבילי, תומכים ומאתגרים אותי, בין אם אני מתמודד טוב או נורא. בסוף המרתון האחרון שלי, זה היה טמפרטורות קפוא. הם ישבו שעות בחוץ והחזיקו שלטים בשבילי. אם זה לא שווה להביא ילדים לעולם, אני לא יודע מה כן.
כאשר אחים משחקים טוב ביחד
ככל שהם מתבגרים הם משחקים קצת פחות ביחד מכיוון שיש תחומי עניין שונים. בפעמים שאני תופס אותם צוחקים וכייף יחד? כן, הלוואי שיכולתי לבקבוק את הרגעים האלה.
כשהם מחמיאים לך
באיזשהו שלב בכל יום הילדים שלי אומרים לי משהו נחמד. אפילו כשאני לא התקלחתי, לא התלבשתי או צחצחתי את השיער, הם יגידו לי שאני יפה. כשהאוכל שלי נשרף, הם אומרים שהוא טעים. כשאני לחוצה מהחיים ומרגישה כמו כישלון, הם אומרים לי שאני עושה עבודה טובה.
כאשר הם מציעים לעזור
ניסיתי להחדיר את חשיבות האחריות על ידי המשימה של ילדי למטלות יומיומיות. עם זאת, בימים שבהם הם מציעים לעשות משהו שאינו ברשימת המטלות שלהם, או לעשות מטלות נוספות, דבר ההורות הזה שווה לחלוטין.
כשהם יוצרים צעצוע מכל דבר
בתי נהגה לשחק עם גרביים, בגדים ישנים ושקי מכולת מפלסטיק. בני יכול לבדר את עצמו עם קומץ סלעים. זה מדהים.
כשהם לומדים דברים חדשים
אני אוהבת לראות את הילדים שלי לומדים דברים חדשים. בכנות, זה מרגיש כאילו אני לומד אותם גם בפעם הראשונה.
כשהם שמחים לראותך
איש בהיסטוריה של חיי מעולם לא התרגש לראות אותי מהילדים שלי, ובמיוחד את בני בן החמש. הדבר הראשון בבוקר הוא נפש לראות את הפרצוף שלי. הוא נפגע באותה מידה אחרי הלימודים וכשהייתי בחדר האמבטיה כל חמש הדקות. אני כל כך פופולרי איתו, זה מגוחך (ואני אוהב את זה).
כשהם גורמים לך לצחוק
אני צוחק כל יום, בזכות הילדים שלי. הם אומרים שהדברים הכי אקראיים מהקיר, שקשה לקחת את החיים כל כך ברצינות אחר כך. למען האמת, אני מאשר לזכותם בהומור שלהם ירידה בחרדה שלי.
כשהם רוצים להיות כמוך
מבין כל הדברים האמאיים שגורמים לילד להיות שווה את זה, אחד הילדים שלי שחוזר על משהו שאני אומר או מתנהג בצורה שהייתי מתנהג הוא בראש הרשימה. אין שום צורה טובה יותר של חנופה ותזכורת נהדרת שאני בטח עושה משהו נכון.
