תוכן עניינים:
לאבד ילד זו חוויה הרסנית, המסוגלת לנפץ את עצם אמוננו בעולם. סוג זה של צער לוקח זמן לרפא, אם כי הוא אף פעם לא נעלם באמת. ובעוד שמובן שהורים שכולים ירצו להקדיש את זמנם לקונן על הפסדיהם, יתכן שתופתעו מכמה מאיתנו שעבדו קשה כדי ליצור מזה משהו חיובי. הדרכים בהן אמהות מכבדות את זכרם של התינוקות שאיבדו הן לעתים קרובות אישיות והן פומביות, אך הן כמעט תמיד במטרה למצוא דרך להתמודד עם הכאב ובמקביל מנסות להפיץ כמה שיותר שמחה לעולם.
מאז שאיבדתי את בתי בשנת 2012, ערכתי מספר תוכניות כיצד אני מקווה לכבד יום אחד את זיכרונה. יש לי קעקוע של בתולת ים שהתכוונתי לקבל (היא "התבוננה" בת הים הקטנה ברחם ונראה שהיא אוהבת את זה עם כל הבעיטות הנרגשות שלה, אז זה הפך לסמל תזכורת שלה בשבילי). אני גם אשמח לפתוח ללא מטרות רווח, מבקש לסייע במיגור פגים ובגורמים שיכולים להוביל לכך לעתים קרובות. אולם לעת עתה אני משתתף במצעד לתינוקות בכל שנה עם משפחתי וכותב על אובדן ילדים, וגם עליה, לא מעט. אני גם עובד קשה כדי להפיץ את המודעות להריון ואובדן תינוקות, מכיוון שאני נזכר עד כמה זה היה מבודד בהתחלה, במיוחד כאתאיסט המבקש תמיכה לא דתית.
דיברתי עם כמה מאמות של אובדן עמיתים על איך הם ממשיכים לכבד את התינוקות שאיבדו מוקדם מדי. להלן כמה מהתגובות שלהם:
קים, 29
"בעלי ואני מארחים טורניר סופטבול שנתי והגרלה לכבוד לונדין. ההכנסות שלנו נובעות ממחקר מומי לב מולד (CHD) ולמחקר של יתר לחץ דם ריאתי (PH). מחלת הפרעת המוח מופיעה ב -1 מכל 100 תינוקות שנולדו בכל שנה. לונדין נולדה עם מחלת חזה מורכבת שהובילה לניתוחי PH שלה. שני הדברים האלה הרגו אותה בסופו של דבר באפריל 2016 בגלל אי ספיקת לב. PH נחשב כמחלה נדירה, אך לאחר שאובחנה אין טיפול מאושר על ידי ה- FDA לילדים / תינוקות … רק תרופות למבוגרים שניתנו לילדים. זה גם פרוגרסיבי ואין לו תרופה. לעיתים קרובות PH יכול להוביל להשתלת ריאות כפולה, שאף זו אינה תרופה. בשנה הבאה הכסף שנגייס יעבור להקמת עמותה על שמה."
בעילום שם
"נכנסתי ללידה מוקדמת אחרי 21 שבועות ושישה ימים. ילדיי והילדה התאומים שלי מתו בזרועותי בתאריך היעד שלהם. ארבעה חודשים אחר כך תרמתי שמיכות לשלושה בתי חולים. היום עדיין הגיע עם דמעות ועצב, אבל הוא מחזיק כל כך הרבה יותר מיום שהיה צריך להצטרף אלי. חיברתי תג עם השם שלהם לכל אחד מהם."
אריקה, 28
"בעלי ואני שתלנו עץ ביום האם הראשון שלי ללא הבן שלנו."
שרי, 48
"אמא שלי הכינה את אלה ליום הולדתו הראשון. אני גר באינדונזיה, האמהות שלי חוזרות הביתה בקנדה. אני כל כך שמח שזה אומר שארלו יכולה להיות בכל העולם. שנוכל להפיץ אהבה ולשאת אותו לכל מקום."
קורי, 36
"אירחתי 5K בשם Soles for SIDS. כל ההכנסות נתרמו לד"ר חנה קינני בבית החולים לילדים בוסטון. תרמנו שני סוסי נדנדה בעבודת יד, האחד לאגף ילדים במרכז הרפואי הנדריקס, השני לפרויקט נוח, מקלט להתעללות במשפחה."
קים, 39
"מחר יהיה יום השנה החמישי ללידותי ולמותי בטרם עת, לאחר 22 שבועות. בכל שנה ביום הולדתם אנו בוחרים צדקה לתרומה לכבודם. השנה אנו אוספים פריטים למלאכים חסרי בית - צדקה המספקת פריטים ומזון חיוניים לקהילה חסרת הבית המקומית שלנו.
קיבלתי גם את הקעקועים האלה של עקבותיהם."
דוואן, 35
ג'יפי"יש לי קעקועים המסמלים את הפסדיי: 11 פרחי דובדבן עם עלי כותרת צפים, וכנפי מלאך עם שמות ילדי החיים. (היו לי 12 הפסדים). הם מאפשרים לי לשאת איתי חתיכה מהם ואני אוהבת שהילדים החיים שלי יראו אותם עלי וידברו עליהם. צער לא מדובר הוא גם לכבודם."
