תוכן עניינים:
כשגיליתי שיש לי ילדה קטנה התרגשתי, אבל מהר מאוד ניסיתי לעצור חלק מההתרגשות הזו. כשחשבתי על הרבה דברים שהתלהבתי מהם - שמלות חמודות, חוג ריקודים, משחק עם בובות - הזכרתי לעצמי את המנטרה שנתתי לעצמי כשנולד בני: תנו להם לספר לכם מי הם. כן, הייתי "ילדה בחורה" (ונשארה אישה בחורה), אבל אולי הקטנה הזו לא הייתה. מי יודע איך היא תפתיע אותי. ביקשתי מאמהות אחרות לשתף את הדברים המפתיעים ביותר שיש ללדת בת, והתשובות שלהן העבירו את הסולם מדרכים שבנותיהן הפתיעו אותן, לדרכים בהן בנותיהן גרמו להן להפתיע את עצמן.
מה שהפתיע אותי יותר במיוחד עם הבת שלי, שהיא עכשיו בת 3, היא בדיוק עד כמה היא עצמה עצמה באופן יסודי. מכיוון שאני מרגיש כאילו חלק ממני תמיד חשבתי שהיא הולכת ללכת לקצה האחד של הספקטרום המגדרי או אחר - "ילדה בחורה" או "טום בוי". חשבתי, בטח שהחברה תטביע בה את הווים בגיל צעיר והיא הייתה קונה בזה או מורדת בזה. אבל האמת היא שהיא פשוט … את עצמה. היא מעוניינת בסוג הדברים ש"אתם מצפים להם "לילדה - בובות לתינוקות, חד קרן, שמלות - אך יחד עם זאת לא האישיות שלה ולא תחומי העניין שלה שונים כל כך מאלה של בני.
אני בטוח ששמתי עליה מגדר במובנים מסוימים - אני נוטה להלביש אותה "כמו ילדה" (אם כי יש לה לבוש "ילד" ו"נייטרלי מגדרי "), למשל - אבל אני משתדל מאוד לשמור על זה סוג של השפעה מינימלי ככל האפשר ופשוט מעודד אותה לגלות מה היא אוהבת לעשות, ללבוש, לשחק ולהיות, הכל לבד. אני אף פעם לא רוצה שהיא תרגיש שהיא חייבת להיות בדרך מסוימת רק בגלל שכולם החליטו שהיא ילדה בעולם שמעריכה בנות.
מצאתי את זה מעניין איך אמהות אחרות נטו לחשוב על בנותיהן בתכנית המפוארת של המשמעות של להיות ילדה או אישה בחברה שלנו. אז עם זה בחשבון, הנה מה שהיה להם לומר:
הת'ר
ג'יפיתמיד היו מטפסים והרפתקנים. לא הייתי מוכן לשיפוט שאקבל לא לאכוף אותם לתפקידים נורמטיביים מגדריים, במיוחד בתי הצעירה. לא ציפיתי שזרים יגידו לי איך אני הידיים שלי היו מלאות בגלל שהיא שיחקה 'כמו ילד'. לא ציפיתי שזרים יגידו לה לחייך או רק להגיב אי פעם על המראה שלה. זה פקח את עיניי."
מריסה
"הכל. היא כל כך מורכבת והיא מפתיעה אותי מדי יום. טבעה לאהוב ורוד ומנצנץ וחדי קרן ולדייג ולחפור בעפר ולהריץ 5 קילוגרמים ולעשות ניסויים מדעיים. זה לא מזעזע. מה שהפתיע אותי היה תגובה מאחרים כשהיא עוסקת בפעילות 'ילד'. אנשים מוציאים בעיטה כזו ומעירים. אין הערות שליליות, אבל הם מופתעים וחושבים שזה מצחיק."
רנה
ג'יפי"החמלה שלה מפתיעה באופן מפתיע."
אמנדה
"הבת שלי היא שטן טזמני, וזה היה מפתיע. אבל הדבר שלא הייתי מוכנה אליו היו כל הרגשות. היא אוהבת וכואבת כל כך עמוק וזה מלחיץ כשאני מצליחה לתקן עצמות אבל לא את הרגשות האלה."
מליסה
ג'יפי"כמות האסרטיביות שהיא נולדה איתה מדהימה. היא רק שתיים וחצי, אבל היא במשחק שלה. אני חושבת שהיא קיבלה את זה יותר ממני בגיל 32. היא גם התמהיל המושלם של מלוח ומתוק. היא כל כך מאתגר אבל כל כך אוהב."
שרה
כמו, אי פעם. ואני לא עמדתי לקיים את חיי הנסיכה האלה בבית שלי, אבל גם אני לא התכוונתי לסיים את סינדרלה אמה את הבת שלי ולא לאסור עליהם. הדבר הכי מגניב הוא איך היא אוהבת להעמיד פנים שהיא נסיכת דינוזאורים או נסיכת נחשים או נסיכת ג'דיי. הנסיכות שלה הן גרועות כמו שהיא. בעיקרון, אני יראת כבוד כל הזמן שלה והיצירתיות שלה, האמיצות והדרך היא הרסה כל אחת מהציפיות שלי. לא יכולתי להיות גאה יותר."
אמילי
ג'יפי"כמה אני רוצה שהעולם יקבל אותה על מי שהיא. כשאני רואה את הציפיות על נשים ונערות, הן צריכות להיות כל הדברים. הן צריכות להיות חכמות, טובות לב, אסרטיביות, אמיצות, מטופשות ועבודות קשה. הם צריכים להיות ג'ינג'ר רוג'רס. אנו לומדים כל יום שכדי שנשים יצליחו הן צריכות להראות קרובות ככל האפשר לתפיסת החברה על השלמות או שהן יינקבעו עד מוות. אני רוצה שהיא תחיה חיים מאושרים עם גרסתה של הצלחה ולעולם לא תרגיש שהיא צריכה להתכופף לאותם לחצים חברתיים. והפחד הזה שתרגיש אי פעם שהיא לא יכולה להיות סתם עצמה ולמצוא מקום בעולם, הפחד הזה הוא תחושה מפתיעה מאוד."
ברנדי
"הבת הבכורה שלי היא הילדה הילדותית הטיפוסית שלך. היא אוהבת ללבוש שמלות ולשחק בגדים. היא לא אוהבת להתלכלך. אבל לילד יש לה גישה. היא רצון עז, עקשנית כשכולם יוצאים, ותתווכח עם אתה על כל דבר והכל. בגיל 6 היא מאמינה שהיא יודעת הכל. הצעיר שלי, לעומת זאת, הוא שילוב נהדר של הבן והבת שלי. היא מקשיבה ועושה מה שאתה שואל, היא אוהבת לשחק בחוץ ו תתלכלך. היא מטפסת אבל גם גברת. היא ההפך הגמור מבת הבכורה שלי. מדהים לראות כמה האישיות שלהם שונה כששניהם נולדו באותה הסביבה."
היידי
ג'יפי"מעולם לא ציפיתי עד כמה היא תיראה כמוני. זה די מטורף להשוות תמונות בית ספריות ישנות של עצמי לאיך שהיא נראית עכשיו. מלבד צבע שיער היא נראית בדיוק כמוני."
רחל
"אז אני כבר ילדה אמא כבר שישה שבועות עצומים, אבל מה שהכי מפתיע (עד כה) זה חוסר ההיגיון המופנמי שלי. אין שום דבר לא בסדר מבחינת ורוד או נסיכות, אבל יש לי תגובה שלילית חזקה אליהם, ואילו אני בשמחה קונה ומשחקת עם אבירים וטירות עם הבנים שלי, אני מתאמנת להזכיר לעצמי שוורוד הוא רק צבע ויש תכונות חיוביות ושליליות גם לנסיכות וגם לאבירים, וכשמשהו נחשב נשי שלא הופך אותו פחות מ."
שאנון
ג'יפי"אני מופתעת מאמהות אחרות שנראות כאילו שופטות שהבת שלי אוהבת לעשות את השיער שלה, לובשת קשתות גדולות ולהתלבש בשמלות. אני לא לוחצת עליה את הדברים האלה … העובדה שהיא אוהבת להיראות נחמד לא גורם לה להיות מרוגזת."
ליסה
"כמה שהיא מרימה ממני. הבן שלי בהחלט מתנהג כמוני, אבל הבת שלי מחקה ביודעין (לא בצורה רעה) את כל תנועה שלי. היא עומדת מאחורי בזמן שאני מתאפרת ופנטומימה שלי את מה שאני עושה "היא מתלבשת כמוני. היא קונה שני שרשראות בכל פעם שיש לה כסף כדי שנוכל להתאים. זה מקסים, לפעמים מעצבן, ומוחץ לחלוטין, כי ההתנהגות שלה כל כך תלויה בשלי."
ונדי
ג'יפי"כמה מהר אנשים - אפילו ילדים בגילה - מכניסים אותה לקופסה."
מולס
"איך עצם הנוכחות שלה הניע אותי להתעמת עם כמה סוגיות מגדריות שהיו לי עם בעלי. הייתי מוטיבציה למצוא את המילים והחמלה להתייחס לדברים האלה כי אני רוצה שהיא תחיה במציאות טובה יותר ומכבדת יותר. זה היה כמו אם לא הייתי רואה בצורה ברורה מה היה צריך לטפל עד שהיא נולדה. זה היה ממש מפתיע מכיוון שהרגשתי גם את הנישואים והקשר שלי עם האאבי היו די שוויוניים. אבל הנוכחות שלה רק שיפרה את זה אני (אנחנו) צומחת."
רחל
ג'יפי"כמה אובססיבית לגופה היא צעירה. הכל על ציצים כרגע בגיל שנתיים וחצי."
קארי
"אני חושבת שהדבר הכי מפתיע בללדת בת זה כמה חשוב לצפות בכל מילה שאני אומר לעצמי כי הבת שלי תחשוב את אותה הדבר על עצמה. אני לא מדברת על המשקל שלי, בין אם אני נראית שמנה או רזה או משהו כזה."
ג'יימי
ג'יפי"כמה 'אימהית' היא בגיל שנתיים. תמיד דואגת לתינוקות כשהם בוכים, ותמיד מתעניינת בהם מאוד. היא עוטפת את בובות התינוקות שלה בשמיכות ומאכילה להם בקבוקים. וכמה שהיא מתוקה ומטפחת, היא כל כך קשוחה וקשוחה. הדבר האהוב עליה לעשות הוא לקפוץ עליכם תוך כדי לצעוק 'קאוובונגה!' אין לה שום פחד, והיא לוחמת. רצון חזק וחצוף."
סמנתה
"הם יכולים לעבור מיני 'תקופה' זמן קצר אחרי הלידה בגלל ההורמונים בלידה! אף אחד לא אמר לי את זה! כמעט התעלפתי כשראיתי דם בחיתול שלה בבית החולים."
"מטילדה"
ג'יפי"לא חשבתי שמשהו יפתיע אותי עם הבת כי אני נקבה, אבל ילד טעיתי. התחזקתי כל כך הרבה כתוצאה מכך שילדה אותה. אני עומד על עצמי יותר כי אני רוצה שהיא תראה ויודע שזה בסדר שבנות ונשים דורשות כבוד ושוויון. אני גם מודע יותר לכל השטויות שאנו כנשים עוברות ואני מנסה הכי קשה לתת לה לראות אותי כוח דרך כל זה ולצאת אדם טוב יותר."
פרנסי
"כמה קשה היא עם עצמה. גורם לי כל כך עצוב. אני בטח נוטף את ההרגל הישן והרע הזה גם כשאני חושב שאני לא?"
סנדרה
ג'יפי"הופתעתי כמה היא שונה מעצמי. אחרי שיש לי שלושה בנים, אני מניח שהנחתי שבת תהיה בדיוק כמוני ותתן לי את אותו קשר מרגיע ושלווה אליו ייחלתי, אבל לא כל כך. לבעלי יש חיבה כינתה אותה 'הטיטאן הקטן שלנו' והיא הגדולה מבין כל הילדים."
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
צפו בפרקים מלאים של יומני דולה של רומפר בפייסבוק צפו.
