תוכן עניינים:
- אלישע
- קטיאנה
- טרייסי
- שרה
- רחל
- פריסילה
- ג'יליאן
- הת'ר
- מריסה
- ארין
- אמנדה
- ממתק
- רחל השנייה
- סנדרה
- קים
- מוניקה
- בריט
- ארין השנייה
- מליסה
- ברנדי
- אליסון
- אמילי
כשגיליתי שאני הולך להביא בן, אנשים מיהרו לומר לי למה לצפות. הייתי פתוח לכל מה שכולם אמרו לי על ילד קטן, ומיהרתי לפטור את הכל כסטראוטיפ אבסורדי. אז כשהתינוק שלי הגיע והחל להפוך לעצמו שום דבר לא זעזע אותי, רק בגלל שלא ציפיתי לשום דבר. ביקשתי מאמהות אחרות לשתף את הדברים המפתיעים שחוו בילדותם בן, והתשובות שלהם היו מעניינות.
כל כך הרבה ממה שאמרו הידהד בתשובה של מישהו אחר. מצד שני, על כל תשובה שניתנה, מישהו אחר היה צץ ואומר, "אה, זה לא ככה עם הבן שלי בכלל!" זה כמעט כאילו אין כללים קשים ומהירים כשמדובר ביצורים מורכבים להפליא כמו בני אדם. לך תבין! ואז, כמובן, נכנסת לתמונה גם התפיסה שלנו של "בנים מול בנות" ואיך בנים "אמורים" להיות. "האם הבן שלי מתוק יותר מהבת שלי, או שאני פשוט חושב שזה בגלל שאני מצפה מהבת שלי תהיה מתוקה ומהורהרת ובני לא יהיה, אז אני מתמקד באירועים שנפרדים מהציפייה ולא בנתונים הגולמיים?"
תחום הטיפוח, הטבע והמגדר הוא מקום מסובך, להיות בטוח. בהחלט התנהגויות רבות (אולי אפילו רוב) הקשורות למין זה או אחר. מצד שני, פעמים רבות הנייטרלים המגדריים ביותר של ההורים יבחינו כי הילד הקטן שלהם מפגין התנהגויות "נעריות" בהחלט, מבלי שמעולם לא התבקש לעשות זאת. זה כמובן לא לומר דבר מה"נושאים הטכניים "שמגיעים עם לידת בן (למשל, המילה" איבר המין "עולה הרבה). אז עם זה בחשבון, הנה מה שהפתיע יותר מכמה אמהות על בניהם:
אלישע
ג'יפייש לי שני בנים (ואין לי אחים) ואני חושש מתנועתם הבלתי פוסקת. כמו כן, הנועזות לכאורה הנועזת. אולי זה קשור יותר להיות הבנים של אביהם מאשר להיות בנים. אבל עבורנו מרבית הסטראוטיפים סביב הפעילות הגופנית ונטילת הסיכון נמצאים במקום במאה אחוז."
קטיאנה
"הייתי מבועת מלהוליד בן. איך לעזאזל הייתי יודע להורות לחתור קטן? מה אם לא היינו יכולים להתייחס? אבל חוץ מההבדלים האנטומיים … הייתי צריך לומר שהדבר המפתיע ביותר הוא כמה הבן שלי מעריץ אותי ובאופן שונה מאביו. הוא בן 4 וחצי וכבר ביקש ממני לנשף (ילד אני מקווה שהרצון ישתנה, מכובד כמוני) ותארים תאריכים מהודרים לאן הוא הולך לקחת אותי לחנות התכשיטים כדי לבחור טבעת פרחים יפהפייה. זה מזעזע עד כמה הוא נותן ומתוק … הוא יכול להיות מחוספס ונפיל, אבל מגלה איתי אהבה כה מתוקה, עד שאני תוהה איך לעזאזל קיבלתי כל כך מזל. זה לא תמיד יהיה ככה, אבל אני מופתע לטובה ומספוג כל רגע."
טרייסי
ג'יפי"עם שלושה בנים, אני מופתע שאף אחד מהם לא משאיר את המושב בחדר האמבטיה!"
שרה
"בהחלט האנרגיה. וידעתי שבנים אובססיביים לפין שלהם, אבל לא היה לי שום מושג עד כמה אני אגיד לילד בן השנתיים להוציא את הידיים מחיתולו. או שהוא יגיד, 'אמא תראה ! איבר המין שלי גדול יותר! ' או שהוא יודיע באמצע הכנסייה שאבר מינו פגע."
רחל
ג'יפי"הם שמו את הכלים שלהם על הכל. כל דבר."
פריסילה
"אני חושב שההנחות הבלתי פוסקות של כל האחרות הן המפתיעות ביותר. אני יודע שכולם ניתקו את המין / מין, אבל אני מניח שלא הבנתי עד כמה הייתי צריך להתווכח עם כולם בעצם שהוא לא בן X כי הוא יש לו איבר מין או בגלל שהקציתי לו זכר בלידה. מאז שהייתי בהריון כולם היו כמו, "הו גבר! ילד! תתכונן, הם פראיים !" ואני כמו, 'בסדר, מה שלא יהיה. ' כן, הבן שלי יכול להיות פרוע מדי פעם, אבל לא תמיד. כמו כן האופן בו אנשים מתנצלים בפניי על כך שקוראים לו ילדה (לעיתים קרובות יש לו שיער ארוך שאני אוהבת אותו) אנשים יופתעו ויבבו שוב ויתנצלו בחומרה. ואני אומר להם שזה ממש לא עניין גדול. זאת אומרת, מה בכלל לא בסדר בלהיות ילדה? אני ממשיך ללחוץ לספר את השיער כי זה ירגיש כמו 'עוד ילד בוגר' או 'יותר זכר, 'ואני רק צריך למנוע מהעיניים שלי להתגלגל לחלק האחורי של הגולגולת שלי. אני אספר את השיער שלו מתי שהוא רוצה ומתי שאני רוצה, לא בגלל איזו נורמה מגדרית מגוחכת."
ג'יליאן
ג'יפי"אני די חדש בלהולי ילד, ולמרות שאני יודע שאי אפשר לדעת מהי אישיות ומה מונע מגדרי (גם זה בלוני), שמתי לב להבדלים. הבנות שלי היו עצמאיות הרבה יותר בגיל הזה, ולא רציתי להתאפק על ידי התכרבלות או משחק. אז, הייתי אומר שהמפתיע ביותר הוא עד כמה הוא פשוט מרוצה להיות איתי."
הת'ר
"הבן שלי היה ההפך מהסטראוטיפים שהביאו אותי, אבל הפיפי באוויר היה די מפתיע."
מריסה
ג'יפי"הייתה לי בת לפני שנולד לי בן. ציפיתי להבדלים, אבל הייתי בהלם. אנחנו משחקים בבית ניטרלי מגדרי, אבל הטבע שלו הוא להיות סטריאוטיפ של נער מהלך. הוא כל כך פיזי ולא חושב שום דבר לקפוץ מדרגות גבוהות, טיפוס על כל דבר וכל דבר, וכל צעצוע הופך לחרב. יש לו קרב הצעצועים שלו והכל גיבורי על ומלחמת הכוכבים. חשבתי שיש אפשרות שהוא יכול להיות בזה, אבל מידת 'הרזיזות' שלו לא הייתה צפויה. בצד ההפוך, הוא כזה איתי וזה היה מפתיע, מכיוון שהבת שלי לא הייתה. אם הוא לא משמיד את כוכבי המוות או מתנדנד מהנברשת, הוא מסתובב עלי."
ארין
"הופתעתי כמה הבן שלי מתוק יותר. הבת שלי מתוקה, אבל הבן שלי ממש סוער, מתוק יותר, ומתוק יותר, במיוחד בשבילי."
אמנדה
ג'יפי"הבן הבכור שלי מתריס נגד כל הסטראוטיפים (מעולם לא השתין עלי, הוא לא אובססיבי לאיבר המין, אין לו את האנרגיה של הילדה שיש לבת שלי וכו ') כך שזה היה מפתיע. הוא גם לא של האמא הובטח לי!"
ממתק
"כשגיליתי שיש לי ילד, כולם אמרו שבנים הם בנים של אימא. ואני מגלה שזה נכון. הוא אוהב חיבוקים, נשיקות ושפשוף גב."
רחל השנייה
ג'יפי"האלימות. החלפה הזו מחג המולד היא חיי:
בן 3: * קולט צעצוע אקראי ולא נשק * זה האקדח שלי! פאו פאו!
אחותי: למה כל מה שאתה נוגע באקדח?
בת 3: לא הכל אקדח. לפעמים זה חרב!
סנדרה
"יש לי שלושה בנים והייתי המום מכמה אנרגיה יש להם. כשהם משחקים יחד זה כמו אחת מהסרטים המצוירים האלה שהם פשוט מסתובבים יחד כל כך מהר שזה פשוט הופך לטשטוש. הם גם מאוד מתוקים. האמצע שלי הבן אומר לי לעיתים קרובות דברים כמו 'אני אוהבת את לבך אמא. את כל כך יפה', ואת כל הדברים היפים שכל אישה הייתה שמחה לשמוע."
קים
ג'יפי"כמה קל היה להשתלב בעולמו. הייתי עצבני כשגיליתי שיש לי ילד כי לא ידעתי לשחק 'דברים של ילד'. התברר שהוא מראה לי בדיוק איך הוא רוצה שאשחק איתו וגיליתי עולם חדש של בניה ונינג'ות."
מוניקה
"גיליתי שזה לא כל כך שונה כמו שחשבתי שזה יהיה. בנים ובנות זהים כמעט למשך שנה בערך. זה מקל על ההסתגלות אם כל מה שאתה יודע זה דברים גבירותיים כמו שעשיתי."
בריט
ג'יפי"המורכבות. שני הבנים שלי כל כך פיזיים. הם תמיד קופצים, נלחמים ומשחקים ספורט. הם אוהבים רעשי פיצוץ ואומרים קקי. הם גם מאוד אמוציונליים, מתרפקים ואוהבים את מואנה, אלנה ואלזה. אני לא ידעתי שארצה דקה בקול רם 'אני מואנה' עם הבנים שלי, ואומר להם לא להכות זה בזה בראש ברגע."
ארין השנייה
"ניסיתי לגדל את ילדיי ניטרליים מגדריים. לא ידעתי מגדר במהלך ההיריון, לא צבעי בנים, לא ציוד ספורט או הדפס camo או משאיות. הבן שלי הרים מרחוק טלוויזיה ועשה רעשי מכוניות שנוהגים בסלון. כדורים מנייר ועכשיו הוא מוציא את קוביות המגה שלו ובונה (נרף) אקדחים (שהוא מסתיר בכל הארונות שלי למקרה של רוחות רפאים) ההפתעה הכי גדולה שלי היא … איך הוא יודע? זה כל כך טבעי לו. מוזר בעיניי. מצד שני, ילד מספר שתיים, שידע משחק מגדרי מצעצועים בנים מבוגרים, מעדיף ורוד ואוהב את פפה חזיר על פני משאיות. מה לעזאזל?"
מליסה
ג'יפי"הדבר הכי מפתיע בבני לא התגשם עד שנולדה לי בת. הוא הרבה יותר צונן ממנה! אתה שומע שבנים הם פרועים אבל לא במקרה שלנו. היא הקטע הפרוע שלי והוא המאהב שלי."
ברנדי
"הבן שלי כל כך שונה מהבנות שלי. הוא ילד של אמא. הוא אוהב להתכרבל לידי, הוא מאוד רגיש לרגשות שלי, אבל כשמשחק הוא ילד סטריאוטיפי. הוא מחוספס בתים, קופץ מדברים, אוהב להילחם, והוא אוהב לשחק בעפר ולהיות כל כך מבולגן. אבל כשסיים לשחק, נשמתו העדינה חוזרת. אין לו גישה כמו שיש גם לבנות שלי. הוא פשוט כל כך מתוק."
אליסון
ג'יפי"כמות החיתולים שהודלפו כשהיה בן יומו כי לא הבנתי שזה משנה לאן 'הצבעתי' אותו כשחיתלתי אותו."
אמילי
"איזה פראייר אני בשבילו. לאחר שיש לי ילדה קודם, הייתי מודע לרצון לגדל אותה להיות חזקה ועצמאית ואמיצה, ולכן אני דוחף אותה יותר ואולי יהיה קשוח יותר בה שלא בכוונה. עם הבן שלי, אני ' בעיקרון שלולית של רסק והוא יכול לדבר אותי כמעט לכל דבר. אני צריך להזכיר לעצמי לעיתים קרובות שהוא צריך ללמוד את כל הדברים שיש לה ללמוד, ולא להעביר לי דברים, ולכן אני מושך את עצמי לאחור ומגביל את עמוד השדרה. כמו שזה לא טבעי. כמו שהתמודדתי עם הסיבה לכך גם אני הבנתי שאלפי אלפי ביולוגיה לימדו אותנו להגן על בנינו, כך שהם יגנו עלינו ויהפכו את בנותינו לרצויות בעולם בו אנו חיים כיום הם מטופלים. וזה בעצם מה שעשיתי באינסטינקט. שכבות ההשלכות של זה נפתחות בעולם סביבנו בדרך חדשה לגמרי לאחרונה. אני באמת מקווה שלא אוסיף לבעיה."
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
צפו בפרקים מלאים של יומני דולה של רומפר בפייסבוק צפו.
