26 נשים מתארות באופן גרפי את הקקי הראשון שלהן לאחר הלידה

לפני שילדתי ​​את ילדתי ​​הראשונה מעולם לא חשבתי על קקי אחרי לידה ובוודאי שמעולם לא דיברתי על זה. מסתבר שזה נורא, אבל הייתי ביישן מכדי להזכיר את זה לכל אחד. עכשיו, אחרי שלושה קקי אחרי הלידה ויותר מכמה ניפוחות חיתולים, פעוטות שקופצים באמבטיה ותאונות אימונים בסיר, אני כל כך לא נדהם מהקקי שאני מדבר על זה כל הזמן. תהיתי אם קקי לאחר הלידה פשוט רע לי ולא לאחרים, ולכן ביקשתי מהורים אחרים לתאר את הקקי הראשון שלהם אחרי לידה כדי לראות אם קקיאה לאחר לידה כואבת היא חוויה משותפת, או אם אני פשוט חסר מזל.

שטויות קדושות (משחק מילים מיועדות) מסתבר שלרוב האנשים ששאלתי ראויים להיתקל באגרוף סולידריות. סקר הקש שלי גילה שאמהות אחרות חוו קשיים דומים, כולל קקי חושים כואבים ואפילו מחרידים יותר מלידה, והכול בלי אפידורל, כי למה הם לא נותנים לנו אפידורליות לתהליך הקקיף אחרי לידה, אתם ? שוב ושוב, אמהות אחרי לידה הן ה- MVPs האמיתי. והאמהות שעברו חוויות קלות יחסית? היה להם דבר אחד במשותף: הכנה. נראה כי לכל החיים, הורות, ובהחלט לקידוד לאחר לידה, ההכנה היא הכל.

אז אמהות לעתיד, אם אתה מתכווץ בקקי, או שאתה מתבייש לשאול אמא אחרת או הרופא שלך כיצד להתכונן לקקיף אחרי לידה, המשך לקרוא כמה טיפים וטריקים (וכמה סיפורי אימה), לגרום לחווית הקקיף שלך אחרי הלידה להיות קצת יותר חלקה. מי ייתן והסיכויים יהיו לטובתך אי פעם.

פטרישיה, 37

ג'יפי

"זה היה כל כך גרוע. אחרי קטע החירום של ה- C כבר הרגשתי שנפתחתי ואז הם רצו שאקפוץ. אין מספיק מרככי צואה בעולם כדי לגרום לשרירי הבטן הנותחים שלי לרצות לדחוף קקי החוצה. בכיתי, ואחות אחזה בידי, במשך 15 דקות לפני שהכל זז. זה היה יותר מייסר מאשר שרירי הריפוי והרקמות."

סיאנה, 25

"צרחתי על האסלה בקול רם מאוד כשהבנתי מה קורה. השתמשתי בבקבוק הפרי שמילאתי ​​במים חמים וריססתי מאחוריי בזמן שצעקתי ורצפתי את כפות רגלי. שרדתי, עם זאת. פעם זה קרה זה היה לא היה גרוע כמו שחשבתי, אבל שום דבר לא יכול היה להכין אותי ל 10 חודשים של טחורים אחרי לידה. אני מעדיף לעשות קקי לאחר לידה לנצח מאשר לעבור את זה."

שלבי

ג'יפי

"זה הרגיש כאילו החתך שלי בקטע C והנרתיק החבוטים הולכים להתפוצץ. כמו כן, עדיין היה לי קטטר, כך שבכל פעם שניסיתי לדחוף את הקקי זה הרגיש כאילו השופכה שלי הותקפה עם נוצץ מואר."

קריסטין, בת 30

"זה היה כמו ללדת שוב, אלא עם יותר דם ושום דבר להתכרבל איתו אחר כך."

דניאלה, בת 24

ג'יפי

"דאגתי שזה יהיה גרוע כי עבר כמעט שבוע והיו לי תפרים. אמא שלי החזיקה את התינוק ממש מחוץ לדלת לתמיכה רגשית, אבל זה היה בעצם קל לאי, ובסופו של דבר צחקתי בגלל זה ציפיתי שיותר גרוע. לקחתי מרככי צואה כמתואר.אבל גם הייתי עצירות לפני הלידה והיה לי אחות שמנגבת את התחת שלי כשהתינוק ירד. לפחות אני יודעת עכשיו לפעם הבאה שאני צריכה לקחת את השליש השלישי של קולאש ל למנוע את הסיוט הזה לקרות שוב. LOL."

ג'ני, 38

"חבר נתן לי את הראש שאשתו חוותה קקי בכאב ממש לאחר הלידה לאחר שנולד ילדם הראשון. הוא המליץ ​​לי לקחת מרכך צואה בבית החולים. כשהגיע הזמן שאלתי והאחות נראתה הופתעתי שרציתי אחד כזה, אבל התעקשתי. המשכתי לקחת אותם עד שהיה לי הקקי הראשון ביום השלישי. זה היה קל. אין כאב. עקבתי באותו פרוטוקול אחרי שילדתי ​​את התינוק השני שלי, רק שהפעם לא עשיתי את זה אני לא צריך לבקש מהאחיות מרככי צואה. במקום זאת, הם פשוט נתנו לי אותם."

בעילום שם

ג'יפי

"בדרך כלל אני רגיל, פעם ביום אפילו בהיריון כמעט 41 שבועות בזמן שילדתי. ובכן, מאז שהייתי מחוץ לבית והגעתי, לא הלכתי אחרי יומיים או שלושה. הו מילנטה. זה כאב לי כל כך הייתה לי לידה נרתיקית די רגילה וכמה דמעות 'שטחיות' קטנות, שום דבר רציני, אבל לחץ נגד הוא בהחלט הדרך לעזור לזה. ביקשתי מרככי צואה אבל אני לא באמת חושב שהם עשו את ההבדל. זה נראה כמו רגיל. התנועה השנייה בהחלט הייתה טובה מהראשונה."

ג'יימי

"כמי שיש לו IBS, חשבתי שחוויתי את כל סוגי הקקי שאפשר לדמיין. קרעתי קצת אבל זה היה יותר בחלק הפנימי של קיר הנרתיק שלי ולא הייתי מועמד לתפרים. זה בער כל כך הרבה קרם אבל לא מרומם לא עשה כלום. הייתי עדיין בבית החולים כשהייתי צריך לעשות את הקקי הראשון שלי, אז היה לי בקבוק הפרי שלי מלא במים קרים (טעות כזו) כדי לשמור על קור רוח כשהיה חם שם למטה. תפתיע את אי הנעימות היחיד היה המים הקרים שהקפיאו את חתיכותי. הפחד והזוועה שקראתי עליהם היו כלום. בפעם אחת בחיי, ה- IBS שלי הקל על החלקה היישר. LOL"

ניקי, 22

ג'יפי

"תיארתי את הקקי הראשון אחרי לידה כ'הלידה השנייה 'לכל מי שיקשיב. ממש ממש החזקתי את עצמי יחד עם מטלית רחצה כשהלכתי בפעם הראשונה. אה, זוהר הלידה."

קיי

"הרגשתי בהריון. הייתי כל כך עצירתי במשך שלושה ימים אחרי קטע C ופחדתי לקחת מרכך צואה כי יש לי IBS. אני לא זוכר שזה פוגע בכלל. זה פשוט לקח זמן רב מדי לקרות."

קסנדרה

ג'יפי

"הקקי הראשון שלי לאחר הלידה התרחש כ 12 שעות אחרי שילדתי ​​ובזמן שהייתי בבית החולים. זה הפחיד את השקט ממני. עברתי פיפי וזה פשוט נפתח פתאום. לקחתי מרכך צואה עם תרופות הכאבים שלי, אבל לא ציפיתי שזה יהיה צואה מימית. מזל לטחורים שלי, זה היה. צרחתי למחצה בשירותים כשהוא התחיל, ובעלי בא בריצה. זה היה די משעשע. לא הבנתי כמה הייתי מגובה עד שזה יצא. זו הייתה הקלה כזאת."

סופי, 23

"הרעיון של הקקי הראשון בשבילי היה מפחיד לחלוטין, אבל לקחתי מספיק את מרכך הצואה שנתנו לי שזה בסדר. היו לי רק כמה תפרים מלידה, אז לא הייתי מודאג מהם. עם זאת, פיפי ראשון פגע ממש רע. אני בטוח שהתפרים שלי היו ממש בצד השופכה שלי, לקח כשבוע עד שזה לא נעקץ."

שרה, בת 25

ג'יפי

"זה הרגיש כאילו השטן מנסה לצאת מהמטומטם שלי. אני בן 25, עם ארבעה ילדים. חשבתי שאמות אחרי הלידה הראשונה שלי כי היה לי אפיזיוטומיה."

ג'סיקה, 24

"הראשון שלי נחרדתי בגלל קרע מדרגה 3. שמעתי את הסיפורים של כולם על כמה שזה היה נורא וזה גרם לי לפחד לקקי. בסופו של דבר חיכיתי יותר מדי זמן. הייתי גם ברפואת כאבים אז כנראה שהפך את זה עד שהגעתי סוף סוף קראתי טיפים ברשת אז החלטתי להשתמש בכרית קפואה כדי ללחוץ נגד על התפרים שלי. בכל זאת הרגשתי שאני קופץ זכוכית, אבל בפעם השנייה לקחתי את מרככי הצואה שלי מהרגע. עזבתי את בית החולים וזה בכלל לא היה רע."

אמילי

ג'יפי

יום שש לאחר לידה מהתינוק הראשון, לידה וגינלית. ידעתי שקולאס לא ישנה את ההבדל הארור, כי זה לא היה לכל ההיריון שלי. פחדתי, אבל לא הייתי מוכן העובדה שלא יכולתי להוציא את זה. כאילו, ידעתי שזה יכאב, אבל זה היה ממש גדול מדי.

צעקתי על בעלי כי באמת חשבתי שאני צריך ללכת למיון. הוא לא יכול היה לשמוע אותי, ולא היה לי את הטלפון שלי, אז חשבתי שאני הולך לקרוע משהו לבדי בלי שאיש יבחין. השתמשתי בדרך טכניקות יותר hypnobreathing מאשר אי פעם עשיתי בהריון! בסופו של דבר הצלחתי, למרות שסיימתי פיסורה, ובעלי נאלץ להשקיע 30 דקות כדי לשבור את האסלה כדי לשטוף את האסלה. אהבת אמת."

בעילום שם

"הייתי צעיר וטיפשי כשהראשוני והגאה מדי קיבלתי את מרככי הצואה (היו לי בעיות עם עצירות לפני ההריון, אז אני לא יודע מה אני חושב). שטויות קדושות. ארבעה ימים אחר כך וחשבתי שאני היה לי ללא תרופות נגד כאבים, למרות שהושרה אותו עם פיטוצין, אבל נשבע שזה היה יותר כואב."

ברנדי

ג'יפי

"אתה תמיד שומע על סיפורי האימה על קקי לאחר הלידה. אתה אף פעם לא שומע, 'הו, המסירה הראשונה שלי לאחר קקי הייתה קלה באישיות.' לא תבינו למה עד שתדחפו תינוק ותלשו קרעים. כל המפלס שלכם מרגיש כאילו הוא מתפרק. לעולם לא אשכח את האחיות שאמרו לי את החשיבות של צורך בקקי לפני שהשתחררתי. הם היו אפילו נחמדים מספיק כדי לתת לי מרככי צואה בשלב מסוים.

להשתין לבד היה מלחיץ מספיק שכשסוף סוף הגיע הזמן לעבור מספר שתיים, הזעתי עוד לפני שהתיישבתי. כל דחיפה הרגישה שאני חווה את הלידה. חשבתי בוודאות שקרב הפנים שלי נמצא על סף נפילה. הלחץ והכואב הכללי היו כואבים ביותר ואז הגיעה השריפה, כי הדמעות שלי הרגישו כאילו הן קורעות עוד יותר. זו באמת חוויה מדהימה, ואין דרך אחרת לתאר את זה."

סטסיה, 26

"הייתי צריך לקפוץ לפני שיצאתי מבית החולים. ממש לא רציתי. הם הקימו אותי עם Colace, Dermoplast (ספריי בנזוקאין) ובקבוק פרי. בואו רק נגיד, נתתי את המינימום של המאמץ המותר אז אוכל לעזוב. קפיצות אחרי הלידה זה מפחיד."

ג'ני

ג'יפי

"אני לא זוכר שקיבלתי שום מרככי צואה בבית החולים אחרי שיש לי ניתוח C ולא לקחתי אף פעם כשהייתי בבית. זה היה נורא. אמא שלי ידעה שאני נואשת וכואבת, והיא שאלה שאלה שרק אם הייתה שואלת: 'יש לך וזלין וכפפה?' סירבתי להצעה שלה."

אנדראה

"לא יכולתי אבל באמת, באמת הייתי צריך. האסלה הייתה ברמה גבוהה יותר ממה שהייתי רגיל ולא יכולתי לגרום לזה לעבוד. לבסוף תפסתי את פח האשפה, הדבקתי את כפות רגלי כך שהייתי בתוך תנוחת חצי כריעה (עדיין בשירותים כמובן), וזה קרה."

קייטלין, 27

ג'יפי

"לעולם לא אוכל להיות אסיר תודה לאחות שהביאה לי את קוליס ברגע שהגעתי לחדר שלי אחרי הלידה. בית החולים שלי נותן את זה לכולם אחרי הלידה במהלך השהות שלהם כדי לנסות ולמנוע בכדי לוודא שזה פחות טראומטי. יום שני לאחר הלידה שהיה לי את עצמי כולם מודאגים, אך לא היו לי בעיות, למרבה המזל. יכולתי לנשק את האחות הזו."

קתרין

"ילדתי ​​את הבן שלי לפני ארבע שנים. כל קקי מאז אותו היום היה שונה מכל קקי שהיה לי אי פעם לפני שנולדתי. היה לי קרע מדרגה 4, אז תפרתי לשריר הרקטום שלי. אני חווה אי נוחות מסוימת בכל יום תוך כדי שפשוף התפרים בעת ניגוב לאחר תנועות מעיים. יש לי גם כמה, אום, 'קושי' בזמן קיום יחסי מין. אני חושב שקצות העצבים באזור הכללי הזה מבולבלים. אני מרגיש שבעלי מנסה אנאלי כשהוא מנסה להיכנס לנרתיק שלי מ מאחור. הוא מתעקש שהוא אף פעם לא נמצא בקרבת פי הטבעת שלי."

מקנזי

ג'יפי

"רציתי לחזור הביתה כל כך רע, וידעתי שהם לא יתנו לי לעזוב את בית החולים עד שקפצתי. אז ברמז הראשון לתנועה נכנסתי לשירותים ודחפתי חזק כמו שעשיתי במהלך הלידה. זה הרגיש כמו מיליון סכינים קטנטנות בחור התחת שלי. אבל הלחץ היה על (תרתי משמע). בכיתי. צעקתי. בכיתי עוד קצת. אבל לא עמדתי להישאר בבית החולים עם האחות האיומה שלי אחרי לידה דקה יותר ממני צריך."

קיילה

"שלי בכלל לא היה ממש גרוע. התקלחתי בבית החולים ואז התיישבתי על האסלה ולא ניסיתי לכפות את זה או משהו. פשוט הרגעתי ונתתי לכוח המשיכה לעזור. LOL. זה בטח עוזר לזה לא הייתי צריך לדחוף הרבה זמן ולא היו לי טחורים."

סטייסי

ג'יפי

"היו לי שני תינוקות גב אל גב. הם נולדו באותו היום, בהפרש של שנה אחת. היה לי אפידורל עם שתי הלידות והלידה הראשונה שלי לאחר הלידה הראשונה לא הייתה נוראית, אבל זה בהחלט לא היה נוח. התינוק השני שלי, עם זאת, הרגשתי שפורקים אותי. לא הייתי מודע לסיבוכים כלשהם, אבל מסתבר שהתאמנתי את הנקבים שלי עד כדי כך שקרעתי פנימית. הניסיון להשתמש בשירותים בשבועיים שלאחר הלידה היה מרתק."

בעילום שם

"היה לי דמעה של תואר שלישי לילד הראשון שלי, הרבה תפרים, ולקחתי את ויקודין לכאבים אחרי לידה במשך כשבוע אחרי. טיפשי אותי, חשבתי שזה יהיה בסדר להפסיק לקחת את מרככי הצואה אחרי שהגעתי הביתה. לבסוף הלך הרגשתי שאני קורע מחדש הכל בחזרה, זה היה כל כך נורא. לא הלכתי כעשרה ימים ובאמת ממש בכיתי בשירותים. לא התקשרתי לרופא כי הייתי כל כך נבוך ו פשוט קשיח את זה. הילד השני למדתי את הלקח שלי, לקחתי מרככי צואה בזמן כל פעם ושתיתי הרבה מים וזה היה הרבה יותר קל. כן, קצת מפחיד, אבל אפילו לא על אותו כוכב לכת בכאב. מוסר של סיפור: אל תהיה כמוני, קח את מרככי הצואה שלך ואם משהו לא בסדר, ספר לרופא שלך. זה ממש בשביל מה הם שם."