תוכן עניינים:
חרדה חברתית היא מצב שאינך יכול להבין באמת אלא אם כן אתה סובל ממנו. מה שיש אנשים הרואים בעצבנות מצמררת יכול להיות מתיש לחלוטין, וזה יכול להיות מוגבר כשאתה הורה. אז האמינו לי כשאני אומר שיש דברים אכזריים שאנשים יכולים לעשות, ולעשות, לעשות לאם הסובלת מחרדה חברתית … ומכיוון שאנשים לא מבינים אלא אם כן הם עברו את זה הדברים האכזריים האלה נעשים לרוב בלי כוונה.
החרדה החברתית שלי יכולה להופיע לכאורה משום מקום וללא אזהרה. אם אני נמצא בתוך קהל, אם האוויר מרגיש סמיך מדי, או אם הוא רועש במיוחד, הריאות שלי מתפשטות ונראה שכול סביבי נסגר. החרדה החברתית שלי הייתה קשה לניהול לפני שנולדתי ילד, ועכשיו זה אני אמא קשה מאוד להתגבר עליה. זה יכול לקרות באמצע שיחה עם אמא אחרת, בהופעה בבית הספר או בטיול בעיר. ולרוב, כאשר החרדה שלי פוגעת באנשים אין מושג איך להגיב או איך לעזור.
למרבה המזל, הילדים שלי מספיק מבוגרים ומכירים אותי מספיק טוב כדי לזהות את הרגעים שבהם אני נאבק ויכולים לתת לי חיבוק או מרחב. אני רק מאחל למבוגרים - כולל הורים אחרים - להיות אמפתיים באותה מידה והיו מחנכים את עצמם לסימנים של חרדה חברתית. אולי אם כולנו היינו מודעים יותר לבריאותם הנפשית של האנשים ואת האתגרים שכולנו מתמודדים איתם, אימהות עם חרדה לא היו צריכות לסבול את הדברים האכזריים הבאים:
הגב אותה לפינה
