תוכן עניינים:
אני עדיין יכול לזכור כמעט כל רגע מהעבודה האחרונה שלי. החלק הטוב ביותר מבחינתי היה בילוי עם בעלי. כשהעניינים התגברו הוא היה שם כדי להחזיק את ידי, לפצח בדיחות ולייצב את התיק. באותה תקופה הייתי מרוכז בעצמי ובתינוק שלי, כך שלא באמת שקלתי איך זה בשבילו. הייתי סקרן, ולכן ביקשתי ממנו וכמה אבות אחרים לחלוק איך זה להחזיק את היד של בן זוגם בזמן הלידה.
"נס" הלידה יכול להיות אינטנסיבי, כואב, מפחיד, קסום, שליו ומדהים - בדרך כלל הכל בו זמנית. בשבילי, היה כל כך חשוב שהבעלי היה שם באותו יום. למרות שכנראה הייתי יכול לעשות את זה בלעדיו, לא הייתי בטוחה, חזקה או אמיצה אלמלא הוא היה איתי שם. אני בטוח שאמהות אחרות מרגישות אותו דבר. באשר לאבות, מסתבר שגם ללידה הייתה השפעה חזקה עליהם
לאבות ששמעתי מהם היו חוויות שונות בהרבה. מתחושות של פחד, חוסר אונים, ואי ידיעה מה הם עושים, וכלה ברגשות של אהבה והערצה לבן זוגם הגדלים לתינוקות, הם חוו ים של רגשות בלתי נגמרים. חלקם הרגישו מאוד בעשותם להיות מעורבים בלידה (לפחות ככל שיוכלו), לנהל עיסויים, לחתוך מיתרים ואפילו למסור את תינוקותיהם. אחרים (כולל בעלי) רצו להשאיר חוט חוטף לתינוקות למקצוענים ופשוט סיפקו אהבה, תמיכה, עידוד וכמובן אחיזת יד נחוצה.
קליי, 37
באדיבות סטף מונטגומרי"שמחתי על ההזדמנות להיות שם. חשבתי שאני יודע מה אני הולך לראות, אבל במקום זאת הופתעתי לטובה מההזדמנות לצמיחה בזוגיות. זה היה, באופן מפתיע, יפה מאוד. חשבתי שאני פשוט הולך להיות שם כדי למרוח את גבה ולהביא לה חבילות קרח, בהתבסס על החוויות הקודמות שלי, אבל זה היה בן זוג אחר, ומערכת יחסים אחרת. האהבה שלנו אחד לשני ולמשפחתנו כולה ממש זרחה במהלך מה שיכול היה להיות הייתה חווית לידה קשה.
בגלל פציעה בשוגג בשלהי ההיריון, הדברים לא התנהלו לפי התוכנית. יכולתי להעריך באמת את מי בן זוגי בזמן שהיא עמל. היא חזקה, אך גם פגיעה, וזו סביבה אינטימית מאוד. הייתי מוכן לאכוף בקול רם את ההיבטים של תוכנית הלידה שהיא רצתה לעקוב אם מישהו ינסה להבריח אותה למשהו אחר, אבל לרוב, היא הייתה מוכנה ומסוגלת לדבר בעד עצמה. פשוט להיות שם בידי להחזיק היה חשוב יותר מאיך שהתארחתי. בעיקר הייתי צריך רק להזכיר לעצמי לסתום את הפה לפעמים. אמנם זה לא קשור אלי, אבל הרגשתי שהנוכחות שלי שם התקבלה והערכה וזה עזר לאהבה שלנו לצמוח ולא להיות הזדמנות לתסכול או קונפליקט כמו שזה עשוי להיות אצל זוגות אחרים."
ניק, 25
באדיבות רוברטה ג'ו"רוב האבות אוחזים ביד בן זוגם במהלך הלידה. הייתי מרפק עמוק בתוך הנרתיק של בן זוגי, כשעזרתי ליילד את בננו. זה היה מדהים."
גאלן
ג'יפי"לאשתי היו שני מקטעי C (לא מבחירה), ועם הבכור שלנו, היא הייתה מבועתת כי מעולם לא עברה ניתוח כלשהו. לא יכולתי להשתמש באף אחד ממה שלמדנו על הלידה לפני כן לנקודה זו, אבל אני זוכר שהייתי שם והסתכלתי בה בעיניים כך שהיה לה במה להתמקד במקום במה שהרופאים עושים.
כשכל אחד מהבנים שלנו הועבר, נבדק, ניקה, נעטף ונמסר לי, אני זוכר שהחזקתי אותם כל אחד לידה כדי שנוכל שנינו לקבל מבט ראשון ולספר להם כמה היינו שמחים שיש להם במשפחה שלנו."
סטיבן
ג'יפי"זו הייתה חוויה מאוד אינטנסיבית ועם זאת חיובית בסך הכל. למרות שהייתי עייפה וניקוזה הייתה הפתעה יפה בסוף שהפכה את כל החוויה לשווה את זה."