תוכן עניינים:
כשאתה הופך לאמא אתה מסווג במהירות ונזרק לתת קבוצה של אמהות אחרות. זה נכון במיוחד אם אתה מבלה במדיה חברתית כלשהי בזמן כלשהו, ומרחיק לכת כדי לחלוק את החלטות ההורות שלך עם אנשים אחרים. ובעוד שהאינטרנט יכול להוות מקור נהדר לתמיכה וסולידריות, זה יכול להיות גם נוף פזז מלא בשיקול דעת, בושה והערות מיותרות. אז תאמינו לי כשאני אומר שיש יותר מכמה סיבות לגיטימיות לא להתיידד עם אמא אחת בקבוצת האמהות שלכם במדיה החברתית, שתמיד נראה שמפילה אתכם. כהורה, אין לך זמן לנווט ללא הרף במוקשים של השליליות של מישהו אחר.
אני לא שונא מדיה חברתית, בגלל מה שהיא שווה. זו דרך נהדרת כל כך להתחבר לחברים, משפחה ואנשים דומים אחרים, שללא ספק עוברים את אותם מצבי הורות שאני חווה כרגע. אבל רשימת החברים שלי הלכה וגדלה עם השנים, ויש כמה סיבות די מובנות לכך. אין לי שום נקיפות מצפון שאינני מתיידד עם מישהו שהולך לגרום לי להרגיש רע עם עצמי, את החלטות ההורות שלי, או את בחירות החיים האחרות שאני עושה ומתחשק לי לחלוק עם אנשים. אם אתה הולך לבקר כל מהלך הורות שאני מבצע, אתה חייב ללכת.
כאמא עובדת-מהבית המטפלת בשני ילדים, אני מגנה על זמני ועל עבודתי הרגשית. ולמרות שאני תמיד רוצה לתת לאנשים את היתרון מהספק, אני לא מתכוון להיות שפשפת מדיה חברתית לאמא ההיא שרק חייבת להצביע על מה שהיא תופסת כל פגמים במשחק ההורות שלי. אני רוצה להיות לבבי, ואני רוצה להיות חביב וחביב לכולם, אבל כנשים ואמהות אנו צריכים להרגיש בנוח לשרטט קו בחול למען בריאותנו הנפשית ורווחתנו. אז עם זה בחשבון, אם היה לך די עם ה"אמא האחת "ההיא, וכולנו יודעים מי היא, הנה כמה סיבות לכך שלא כדאי לך להרגיש רע בלהכות באותו כפתור לא ידידותי ולקרוא לו יום: