תוכן עניינים:
- להיות מותש
- דעות על הנקה
- כיצד משמעת ילדים
- דיון החיסון
- ילדים מפונקים
- השוואת גורים לתינוקות
- קנאה בכך שהוא מסוגל "להירגע בבית כל היום עם הילדים"
- מה מישהו צריך להאכיל את הילד שלהם
- איך לגדל את הילד של מישהו אחר
אין שום דבר פסול בכך שלא לרצות ילדים, ובחירה לא להוליד בהחלט לא אומרת שאתה צריך לסיים את החברויות שלך עם האנשים שעשו זאת. אם יש לכם חברים שיש להם ילדים, יתכן שיהיה קשה להבין את הרשימה הארוכה של הדרכים בהן חייהם השתנו (ואף אחד לא יכול להאשים אתכם בגלל זה), אך חשוב גם לכם וגם לחברים שלכם להישאר תומכים ב זה לזה. אחת הדרכים להישאר תומכת היא הימנעות מדעת דעת יתר על הדברים שאינך יכול לדבר עליהם אם אינך הורה.
אני יודע, מה קרה אי פעם לחופש הביטוי, נכון? כמובן שיש לך את הזכות לדבר את דעתך, אבל אם אתה מעריך את מערכת היחסים שלך עם חבריך שיש להם ילדים, יש שיחות מסוימות שעליך פשוט להימנע מהן אם אתה, עצמך, אינך הורה. אני נבוך מכמה מהדברים הזחוחים שאמרתי על הורות לפני שלמעשה היו לי ילדים משלי, חושב שאני יודע מה "נכון" או מה הייתי עושה לפני שהייתי במצב שגרם לי לאכול את דברי ולהתנצל בפני הרבה יותר מדי אמהות. תסמכו עלי, טעיתי בהערות על הורות כשלא הייתי הורה וזה לא עשה דבר מלבד לגרום לאמא להרגיש גרוע יותר ולי להרגיש, טוב, די מטומטמת.
יש דברים שכל ההורים הטריים רוצים שהחברים שלהם שאין להם ילדים לדעת, בדיוק כמו שיש דברים שנשים שלא רוצים שילדים נמאס להם לשמוע. אני חושב שיש איזשהו אמצע אמצעי בין שתי החוויות התקפות, בהן כולנו יכולים להתאגד ולתמוך זה בזה בלי לגרום לכולם להרגיש פגומים או "לא בסדר" או כל דבר אחר שאינו מוערך. אז, למען האנשים שנמצאים לצדי של גדר ההורות, הנה רשימה של דברים שכדאי להימנע מהם לדבר אם אין לכם ילדים. השאר את זה למקצוענים, נכון? (ועל ידי אנשי מקצוע, אני מתכוון להורים המותשים שרק מנסים להבין איך לעבור כל יום בלי לצרוח.)
להיות מותש
כמובן שמותר לך להגיד לאנשים שאתה עייף, אבל אולי תרצה לחשוב פעמיים כשאת אומרת ל- BFF שלך, שהיא במקרה אמא חדשה וחסרת שינה מאוד, שאתה "פשוט הכי מותש", כי לא הגעת הביתה ממסיבה עד 2 בלילה. בחרת לא לישון; לחברתה של אמא שלך בהחלט לא הייתה ברירה בעניין כי התינוק שלה היה זועק ורעב ועדיין לא פיתח את היכולת להאכיל את עצמם. זה בסדר להיות עייף מהילוי מהנה, אבל וודא שחברתה של אמא שלך עשתה תנומה לפני שאתה מדבר איתה על זה.
דעות על הנקה
לפני שהיו לי ילדים, אני זוכר שאמרתי שאני, "אף פעם לא יכולתי להניק בציבור בגלל, גס". כן, באמת, הייתי האדם הזה. מה שאמרתי לא יכול היה להיות זחוח יותר או לא נכון או מגוחך, אז אנא למד מהטעות שלי ופשוט תומך בכל אישה ששומרת על בטן תינוקה מלאה, בין אם זה מהשד או מהבקבוק, באופן ציבורי או באופן פרטי.
כיצד משמעת ילדים
לאחרונה צפיתי בווידיאו של קומיקאי (שאני בעצם מסכים איתו על הרבה נושאים) המתחיל להתלהב כיצד עלינו להתחיל שוב להכות ילדים. אם לקומיקאי הזה היו ילדים, הייתי יכול לקחת את הטיעון שלה ברצינות רבה יותר, אבל היא לא עשתה זאת. למי שמעולם לא נאלצה להתמודד עם התקפי הזעם הבלתי הגיוניים של פעוט, שעדיין לא ישן מספיק כדי להבין מדוע מישהו יכה אותם, היא בטח ידעה הרבה על פסיכולוגיה של ילדים. מוזר. ברצינות, אם אין לכם ילדים (ואם אתם לא פסיכולוג ילדים), אתם בטח לא מבינים כיצד לאלף ביעילות את ההתפרצויות שלהם ולהסב את ההתנהגות שלהם לכניעה, כך שכנראה לא כדאי לכם לנסות לספר הורה כיצד להמשיל את ילדיהם שלהם.
דיון החיסון
אם אין לכם ילדים, לוויכוח החיסון יש סיכוי מינימלי מאוד להשפיע עליכם. יש לי ילדים, ששניהם מחוסנים, ועדיין לא נוח לי לשקול את הוויכוח עם מישהו שיש לו דעות שמתנגדות לשלי כי כן, הוויכוח כה אינטנסיבי. אז אם אין לכם ילדים, פשוט אל תעשו. (וברצינות, למה תרצי? הדיון הזה לא מהנה. סמוך עליי.)
ילדים מפונקים
"לפנק" ילד הוא מושג סובייקטיבי. לאדם אחד, הוצאת הילד שלהם לגלידה כפרס על התנהגות טובה היא רק דרך לחזק באופן חיובי את ההתנהגות הזו, אך לאדם אחר ש"מפנק "ילד. אני חושב שלמעשה אני יכול לדבר בפני כל הורה כשאני אומר שכולנו רוצים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר שאנחנו יכולים. אנו רוצים לראות אותם שמחים, ואם היינו יכולים לתת להם את כל מה שליבם רצה אי פעם בלי להתמודד עם התוצאה של אולי לגרום להם להרגיש זכאים, בהחלט היינו עושים זאת.
לאנשים כמוני (שלא תמיד מצליחים "לפנק" את ילדינו כל כך הרבה פעמים) כשיש לנו קצת כסף מזומן בכדי להביא לילדים שלנו את הצעצוע הזה שהם רוצים, אנא אל תהרוס את זה בשביל אותנו בכך שאמרו לנו שאנחנו מקלקלים את ילדינו.
השוואת גורים לתינוקות
תראה, אני מבין: היה לי כלבלב לפני שילדתי תינוק, וגם ניסיתי להשוות חיית מחמד לילד וטוען שהם שווים. הם לא. בטח, גורים קופאים ומשתינים וצריך להאכיל אותם וללכת בהם ולרחץ אותם, אבל זה פשוט לא אותו דבר כמו להאכיל ולהחליף תינוק. ניקוי בזהירות של חיתול נפץ כדי להגן על תינוקך מפני חיידקים או מדידת כמות התינוק שלך אוכל וגדל או מנסה ללמד אותם להתהפך או לשבת או לתקשר, זה לא כמו לטפל בכלב. מעולם לא איבדתי שום שינה בלילה בדאגה אם הגור שלי נושם או לא, אבל אני בטוח שכך עשה לעזאזל עם שני התינוקות שלי. גור יכול להיות צעד לתינוק לטיפול באדם ממשי, אך הוא בהחלט לא אותו דבר.
קנאה בכך שהוא מסוגל "להירגע בבית כל היום עם הילדים"
הייתי אמא שנשארת בבית ודואגת לילדים. הייתי אמא שהורידה את ילדי במעון כדי שאוכל לעבוד בעבודה מחוץ לבית. אני כרגע אמא שעובדת מהבית בזמן שהילדים שלי כאן איתי. לאחר שהייתי בכל אחד מהתרחישים האלה, אני יכול להעיד על העובדה שכל אם היא אם עובדת. אני בהחלט יכול להבטיח לך שאמא שהייה בבית לא סתם יושבת על הספה שלה וצופה באנטומיה של גריי בזמן שילדיה מתמודדים עם עצמם. היא עובדת קשה כדי לספק למשפחה שלה בתוך הבית וזה מאבק שאתה לא ממש יכול להבין עד שיהיו לך ילדים משלך.
מה מישהו צריך להאכיל את הילד שלהם
לכולנו יש כוונות טובות כשאנחנו מנסים להאכיל את ילדינו, אבל לפעמים הכוונות הטובות הללו נזרקות על ידי צוואות חזקות ולוחות זמנים הדוקים ומיצוי ועוגיות עוף. האכלת ילד בררן היא אחד מהקרבות הגדולים שעמה אי פעם תתמודד. אף אחד מאיתנו לא רוצה שהילדים שלנו יהיו מכורים למק-גבינה, אבל אנחנו גם לא רוצים שהתינוקות שלנו ירעבו כל כך, אתם יודעים, פשוט נפטר מהדעות התזונתיות ומגיש לנו כוס יין בזמן שאנחנו מסתכלים למעלה דרכים להערים את האוכל שלנו בררן לאכילת לפת.
איך לגדל את הילד של מישהו אחר
אם אין לך ילדים, אתה לא יודע לגדל אותם. אני מצטער, אתה פשוט לא. לעזאזל, כהורה אני עדיין מנסה להבין כיצד לגדל ילדים כראוי. אתה יכול לקבל דעות ולהציע עצות שאתה חושב שעשויות לעזור לך, אבל אם מעולם לא היית בדרך זו, איך אתה יכול להבין איך לנווט אותה?
אימהות זקוקות לכל התמיכה שהן יכולות להשיג, במיוחד מחברותיהן שאין להם ילדים. אתם אלה שעוזרים לנו לזכור מי אנחנו כשאנחנו מרגישים שאיבדנו את עצמנו בתהום של חלב אם וחיתולים מלוכלכים.