תוכן עניינים:
- "אממ, אני ממש כאן, אמא"
- "זה גורם לי להיות רעב"
- "מה זה אומר?"
- "מי אתה ומה עשית לאמא שלי?"
- "רגע, מה אתה הולך לעשות עם כל אותו זהב נוזלי עכשיו?"
- "זה איך שאני נראה כשאני אוכל?"
- "זה לא יכול להיות נוח"
- "אתה צריך חיבוק, אמא?"
- "אני זקוק מייד לתשומת לבך"
אז, משפחתי ואני עברנו לגור בקיץ ואני ממש לא רואה את השד שלי במשך חודשים. יש סיכוי טוב שאולי אצטרך את זה שוב ביום מן הימים, אבל כאם פעוטה שאינה מניקה, זה רחוק להפליא ממוחי רוב הזמן. היו לי יחסי אהבה-שנאה עם מכשיר, והבנתי מה זה ואיך להשתמש בו ולמה זה מועיל. אני לא יכול לדמיין עד כמה הבן שלי כנראה התבלבל כשהשתמשתי בו בנוכחותו. כלומר, מה תינוק יכול לחשוב כשאמא משתמשת במשאבת שד?
יש לי כמה ניחושים, כמובן, במיוחד עכשיו כשהתינוק שלי הוא פעוט ואני מכיר יותר את אישיותו. בדרך כלל, אם הייתי משאבת מול בני, ניסיתי באופן מקדימה להכיל הזנה שהוחמצה. כמו בתוך, לוח הזמנים של העבודה שלי באותו יום נראה כאילו הוא בלתי אפשרי לחלוטין, או שבן זוגי ואני הולכים לחתונה בזמן שסבא וסבתא דאגו לקטנה שלנו, או, מדי פעם, ניסיתי לתקן בעיה (כמו אצל מעטים- תינוק בן שבועות היה זקוק ליותר תזונה אז נאמר לי להאכיל אותו ואז לשאוב מיד אחרי). כמובן שניצלתי גם את משאבת השד שלי כשנאבקתי במאסטיטיס ובני לא היה רעב נורא.
תהיה הסיבה אשר תהיה - ותסמכו עלי כשאני אומר שהנקה תספק לכם יותר מכמה מהם - משאבת השד הייתה אמצעי לסיום, ודרך להגיע מהנקה אחת לאחרת. הנה מה שאני מדמיין שהוא חשב על זה כשהדבר היה בשימוש, כי אני די משוכנע שהיו לו רגשות.
"אממ, אני ממש כאן, אמא"
כאילו יכולתי לשכוח אי פעם, בני המתוק. אני מבין שזה כנראה מבלבל במיוחד לראות את כל שאיבת השד הזו יורדת, אבל סמוך עלי, אני יודע שאתה כאן. אני יודע שזו התייחסות סופר מעורפלת, אבל זה מזכיר לי את העוזר של אלן ריקמן באהבה למעשה שאומר לו, "זה בשבילך. כל זה בשבילך."
(רק אני לא עושה את זה בפיתוי וגם לא לובש קרני שטן, וגם אני לא נורא כמו הדמות הזו, כי אה.)
"זה גורם לי להיות רעב"
נקודה הוגנת. אני בטוח שאם הייתי רואה את האוכל החביב עליי יורה במכונה ובוהה בי מבקבוקי הפלסטיק, גם אני הייתי מעט מעורער.
"מה זה אומר?"
צליל הוו-וואה של מנוע המשאבה שלי תמיד נשמע לי כמו "רום אדום". נראה כי התינוק כתינוק לא יודע על רום או על הצבע אדום (ומעולם לא ראה את הניצוץ לפני כן, אני מניח) אני יכול רק לשער את המילים שהוא שמע.
"מי אתה ומה עשית לאמא שלי?"
יום אחד, תביני, בן. מי יודע איזו סוג טכנולוגיה של סייבורג תתקיים באותה נקודה, אך קחו זאת כראשון מבין פריטי הטכנולוגיה הניתנים לביש רבים אליהם תוכלו להכיר במהלך חייכם.
"רגע, מה אתה הולך לעשות עם כל אותו זהב נוזלי עכשיו?"
אל תדאג, זה לא הולך לשום מקום חוץ מהמקרר. אלא אם כן, כמובן, אני שפוך חלק ממנו תוך כדי הברגת הבקבוק מקרן המשאבה, שכידוע קורה לפעמים.
"זה איך שאני נראה כשאני אוכל?"
לא, אתה נראה כמו שלמות בכובע פסטל זעיר. מכונה זו, לעומת זאת, לא עושה זאת. זה נראה כמו חזייה דיסטופית שחלמה על ידי איזה רופא חייזרים מרושע.
"זה לא יכול להיות נוח"
תודה על האהדה, בחור קטן. כדי להיות הוגן, שום דבר לא נוח כמו החלפה, כך שהבסיס שלך עשוי להיות מעט מוטה על זה.
"אתה צריך חיבוק, אמא?"
כן, כן. אך למרבה הצער, זה יצטרך לחכות עד שאוגני הגומי האלה ייסגרו, ואנחנו לא נמצאים בשום מקום ליד כבלי חשמל. בינתיים אני אסתפק בריח של הראש, כי הריח הזה הוא מה החלומות עשויים.
"אני זקוק מייד לתשומת לבך"
ברור שכן. האם יש סיכוי שאוכל לענות על הצרכים שלך מבלי להוריד את הידיים מהבקבוקים האלה?