כשנכנסתי להיריון בפעם הראשונה, באמת שלא הקדשתי מחשבה רבה לאופן בו היה נראה תהליך ההיריון. חשבתי, כי הייתי צעיר ובריא, לסחוב תינוק זה לא עניין גדול. נשים עושות את זה כל הזמן, נכון? הריון גורם לך לזוהר. אתה מרגיש מרגיש תינוק בועט בתוכך (כיף!). אתה יכול להיות קצת עייף או קצת בחילה במשך כמה שבועות, אבל בסך הכל חשבתי שאין מה לדאוג עד ליום הגדול של הלידה. כשמדובר בזה, לא ידעתי כמה הריון יהיה קשה - בכלל.
אם הייתי עושה זאת, כנראה שלא הייתי מחליטה להיכנס להריון במהלך השנה הבוגרת שלי בקולג 'תוך כדי לקיחת כמה מהעבודות הקפדניות שלי. בהחלט לא הייתי בוחרת לשבת ליד הילדה שאכלה יוגורט חריף מאוד כל אחר צהריים במהלך שיעור עיתונות קשה להפליא עם פרופסור שקפדן מאוד על ישיבה קבועה. למען האמת, אם הייתי באמת יודע כמה יהיה הריון קשה, במיוחד בנקודה ההיא בחיי, אני בטוח למדי שלא הייתי בוחר ללדת תינוק מלכתחילה.
אף אחד לא הזהיר אותי איך יהיה הריון באמת. אף אחד לא אמר לי שזה לא יהיה בשום מקום ליד החזון המתוק והחביב שבניתי במוחי בזמן שעיינתי באתר האינטרנט של קדרות חרס, ועיצבתי פעוטון שיצא מהתקציב שלי, בזמן שהמתנתי לרגע הראשון הזמין הייתי מסוגל להשתין על מקל בדיקת הריון.
לא הבנתי עד כמה אהיה תלוי בבן זוגי, ואיך לנסות את זה הן בקריירה האקדמית שלנו, בעבודות שלנו ובזוגיות שלנו. לא ציפיתי שתנודות במצב הרוח יהיו כה קשות או שהחרדה שלי תתרוצץ כל כך מהר. לא ציפיתי שאצטרך אותו בכל צעד קטן בדרך.
לא היה לי מושג שמחלת בוקר תצרוך כמעט כל שעה ביום, לא רק בשליש הראשון אלא כמעט חמישה חודשים. לא היה לי מושג שלא אוכל להסתכל בכרזות של מטבח מסוים מבלי לרצות להקיא; שהליכה ליד מגרש האוכל של הקניון לעבודה תגרום לבטן שלי להיטלטל, או ששמחתי הייתי משליכה לעיתים קרובות יותר אם זה היה נותן לי הפסקה מהבחילה המתמדת; כי ישיבה ליד מישהו שאוכל יוגורט תהווה סוג של עינויים מוזרים ונוראיים.
לא היה לי שום מושג שהעייפות תציף אותי, ותהפוך את חיי החברתיים שכבר הו-הום לדבר שאינו קיים לחלוטין. לא ידעתי כמה קשה להישאר ער בשיעורים שלי או כמה קשה היה לי אפילו לגרור את עצמי מהמיטה בבוקר לשיעור היוגה הקל והמיוחד שלי. לא חשבתי כיצד תדלוק עצמי אך ורק עם מקרוני קראפט וגבינות וקנקני כלים ישפיע על רמת האנרגיה שלי. באמת לא חשבתי על כמה זמן לא מטורף ייקח לי להתנדנד בקמפוס בין שיעורים גב אל גב, או עד כמה פרופסורים מסוימים לא התרשמו מהעובדה שאיחרתי רק חמש דקות כשנאלצתי ללכת שלוש טיסות מדרגות בשליש השלישי שלי.
לא הבנתי עד כמה אהיה תלוי בבן זוגי, ואיך לנסות את זה הן בקריירה האקדמית שלנו, בעבודות שלנו ובזוגיות שלנו. לא ציפיתי שתנודות במצב הרוח יהיו כה קשות או שהחרדה שלי תתרוצץ כל כך מהר. לא ציפיתי שאצטרך אותו בכל שלב קטן בדרך, אבל בהחלט עשיתי זאת. רציתי אותו בכל פגישה. גררתי אותו לא אחת, לא שתיים, אלא שלוש אזעקות שווא בבית החולים לפני שלבסוף ילדתי את התינוק, ביום הגמר, כמובן.
לא הייתי יודע מה הכוח שהיה בי בתוכי אלמלא הייתי חווה את זה ממקור ראשון, והכי חשוב, לא היה לי בן שמאיר את חיי לחלוטין.
אמנם ייתכן שמיד הסתכלתי לאחור ואמרתי שהלוואי שמישהו אמר לי כמה קשה זה הולך להיות, בסופו של דבר האמת היא שאני די שמחתי שהייתי קצת לא מוכן. אני שמח שלא ידעתי עד כמה ההריון יהיה קשה, כי הייתי מפחד מזה לחלוטין. למען האמת, מספיק לעבור את זה פעם אחת כדי להבריח אותי לתמיד (אך למזלי, ילדתי השנייה הייתה הפתעה שהובילה אותי לראות כמה טעיתי בהנחה ההיא).
לו הייתי יודע כמה יהיה הריון קשה, לא הייתי סומך על עצמי לסבול את אותם חודשים קשים - למרות שהייתי מסוגל לעשות את כל זה. לא הייתי יודע מה הכוח שהיה בי בתוכי אלמלא הייתי חווה זאת ממקור ראשון, והכי חשוב, לא הייתי נולד בן שמאיר את חיי לחלוטין אלמלא הייתי לוקח את הצעד הזה שלא הועיל אל האימהות. טוב שלא יכולתי להבין כמה קשה זה יהיה, כי לא יכולתי להבין עד כמה ההיריון היה שווה גם אז.
