זכייתו של נשיא אמריקה הנבחרת דונלד טראמפ חשה מזעזעת ושוברת לב בשל מספר רב של סיבות, אך אולי הנורא ביותר הוא שאדם שהעיר הערות גזעניות, הומופוביות ואי-גוגניות באופן לא-אפולוגי במהלך הקמפיין שלו זכה לתמיכה מוחלטת של מצביעים אמריקאים. ובעיקר רוב הגברים הלבנים. בהתחלה מצאתי שקשה להאמין בעובדה הזו, אבל כאישה וכאם לילדה קטנה, ידעתי שאסור לי. מה שנראה ברור בעקבות הבחירות הוא שאמנם מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון הצליחה להעלות את שמה בכרטיס, אך לא סביר שהגברים האלה יתכוונו אי פעם להתקדם לבית הלבן. ולמרות שהם עשויים לנסות להמעיט בערך הפטריארכיה והסקסיזם ותרבות האונס כמעין מיתוס פמיניסטי, הבחירות לנשיאות הוכיחו שהכול חי וקיים מאוד. עד כמה שהלוואי וזה לא היה נכון, בחירתו של טראמפ לנשיאות מראה עד כמה התקדמנו, לפחות בכל מה שקשור לסקסיזם ומונוגיה לא נכונה.
כאישה לבנה משכילה ממעמד הביניים, אני אפילו לא יכולה להעמיד פנים כאילו חיי הם מאבק רב. אבל אני כן יודע שכמו רוב הנשים, עוצבתי בל יינתק מחיים של סקסיזם לכאורה עדין וגבריות רעילה. זה קורה כאשר ילדות קטנות לומדות בשקט שחשוב להיות יפה ואחריות להיות חכמות, שהמטרה היא לגרום לבנים לחבב אותך, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לסתום את הפה. זה קורה כשנשים לומדות שגברים יגלגלו את העיניים כשיש לנו דעה שהם לא אוהבים, וינסו למחוק אותה כדוגמה לכך שאנחנו "רגשיים מדי" או שאנחנו לא יכולים להבין את המצב כמו שגברים עושים. זו הסיבה שכל כך הרבה מאיתנו גדלנו להאמין שפמיניזם הוא משהו שצריך להתבייש בו, מכיוון שגברים תמיד התעקשו שהפמיניסטיות "משוגעות". וזו הסיבה, בכל פעם שאני שוב מוצב את מקומי על ידי "בחור נחמד", אני חושב לעצמי, האם אני באמת יכול לטעות? האם אני יכול לדמיין את זה? האם אני 'משחק את כרטיס האישה'? אמרת משהו?
סוג זה של תאורה גזית פטריארכלית כל כך חודרנית שאני רואה את העיניים מתגלגלות ומגחכות בראשי גברים דמיוניים אפילו כשאני כותבת את המילים האלה. אני כבר יכול לשמוע אותם מוזלים את כל מה שאמרתי. זה בכנות גורם לי לתהות אם כדאי אפילו לומר, המסר הזה על נשים והגינות וכבוד שייפול על הרבה יותר מדי אוזניים חירשות. אבל אז אני זוכר את זה, אה כן, דונלד טראמפ פשוט קרה. Misogyny אינו מושג מיושן המונצח על ידי נשים רגשיות כל בתקופות הקולקטיביות שלהן. סקסיזם הוא אמיתי. ובשנת 2016 זה משגשג באמריקה.
אם אני רוצה שהבת שלי תדע שחוסר השוויון בין המינים לא בסדר, שמגיע לה יותר טוב כמו כל הבנות, אז האמת, אני אצטרך לעשות יותר מאשר רק להתאכזב. יכול להיות שזה לא הוגן ומרגיז שאנחנו עדיין צריכים להילחם חזק כמו שאנחנו עושים, אבל הבנות שלנו צריכות לדעת שזה עדיין קטטה ששווה לקחת בה חלק.
הילרי קלינטון לא הייתה מועמדת מושלמת בשום דרך, אבל היא הייתה מסוגלת ומוכנה ומוכנה, ואם היה לה מזל טוב להיוולד עם איבר המין, סביר להניח שהיינו משבחים את יכולתה להיות קול התבונה. בתוך קרקס טראמפ במקום להתלבט על מצב חשבון הדואר האלקטרוני שלה. לא היה ספק שטראמפ ניצל כמובן את כעסם ותסכולם של אמריקאים רבים, ולא היה ספק שהוא עומד לקבל הרבה קולות. אך כאשר גבר על קלינטון, התברר כי הגברים הלבנים של אמריקה דיברו בקול רם וברור: אנו עדיין מחזיקים בכוח ואיננו נותנים לך אותו.
כאמא, תוצאת הבחירות הייתה תזכורת מפוכחת שלמעשה, הייתי משקר להודיע לבת שלי שהיא יכולה לעשות או להיות כל מה שהיא רוצה כשתגדל. אשקר להציע שהיא תטפל באותה דרך על ידי העולם כמו שאחיה התאום יעשה, שלשניהם תהיה אותן הזדמנויות ויהיו זכאים לאותה רמת כבוד. ואני אשקר אם הייתי אומר לה שהיא לא תמצא את עצמה מטילה ספק בדעותיה, במומחיות שלה, ברגשותיה ובערך שלה שוב ושוב מכיוון שגבר אחר החליט שהוא לא מסכים איתה. זה אולי נשמע עגום - וזה נכון - אבל זו מציאות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשכוח.
אנו עשויים להיות רחוקים יותר משקיווינו לחיות בעולם בו אישה יכולה להיות נשיאת ארצות הברית, ושבה הבנות שלנו לא צריכות לגדול במחשבה שיש משהו קיצוני ברעיון הזה. אבל אני חייב להאמין שאנחנו עדיין בדרך.
כשהתעוררתי בבוקר שאחרי הבחירות וראיתי את פניה של בתי המתוקה, הרגשתי כל כך מאוכזבת ממנה ואת כל הילדות הקטנות בדיוק כמוה שהחמיצו את ההזדמנות לראות אישה שמתמודדת על מסר של אחדות, הכללה, והאמונה כי מדינתה גדולה מכיוון שהיא נשיאה נבחרת. האכזבה הזו ממשיכה להתעכב, ואני בטוח שזה יימשך זמן מה. אבל אם אני רוצה שהבת שלי תדע שחוסר השוויון בין המינים לא בסדר, שמגיע לה יותר טוב כמו כל הבנות, אז האמת, אני אצטרך לעשות יותר מאשר רק להתאכזב. יכול להיות שזה לא הוגן ומרגיז שאנחנו עדיין צריכים להילחם קשה כמו שאנחנו עושים, אבל הבנות שלנו צריכות לדעת שזה עדיין קטטה ששווה לקחת בה חלק. אם הן יגדלו לנשים שלא יצטרכו לפקפק בהן זכויות לרגשותיהם ודעותיהם שלהם - ואני מקווה שהם לא - אז סביר להניח שהם יצטרכו להביא אימהות שלא מפחדות לעשות זאת.
אנו עשויים להיות רחוקים יותר משקיווינו לחיות בעולם בו אישה יכולה להיות נשיאת ארצות הברית, ושבה הבנות שלנו לא צריכות לגדול במחשבה שיש משהו קיצוני ברעיון הזה. אבל אני חייב להאמין שאנחנו עדיין בדרך. לזכייה של טראמפ יהיו כמעט בוודאות השלכות עולמיות, אך בתור קנדית, אני נזכר כי בקנדה יש לנו כרגע ראש ממשלה שהוא פמיניסט גאה ומוכרז על ידי עצמו ואשר דאג שהקבינט שלו יהיה מורכב ממש נשים רבות כמו גברים. הילרי קלינטון אולי לא שברה את תקרת הזכוכית ביום שלישי בערב, אבל זה יהיה בסופו של דבר, כל עוד אנו מלמדים את בנותינו שבזמן שיש המון דונלד טראמפ וברוק טרנר ו"בחורים נחמדים "בהאשמה, יש גם המון של גברים שהיו גאים לראות נשיאת נשים, שהיו מאוכזבים באותה מידה למחרת כששלטה הסקסיזם שוב.
זה לא יהיה סוף המומנטום שגויס במסגרת קמפיין קלינטון - כולנו ימשיכו להתקדם, ואותה אנרגיה תמצא בהכרח מוצא אחר, כיוון חדש, דרך אחרת להשפיע על שינוי. לבנותינו עשויות להיות גבולות יותר לפניהן שלפנינו ראינו, וזה נשמע להודות בכך שאנחנו לא יכולים באמת להגן עליהן מפני הפשטות של חוסר היגיון באופן שאנחנו רוצים. אך אנו יכולים לנסות לוודא שהם מצוידים ככל האפשר להתמודד עם זה כאשר זה באופן בלתי נמנע בדרכם. וזה חשוב מכדי לשכוח ממנו, במיוחד עכשיו.
