המאבק של משפחות שאינן מסוגלות לכסות צרכים בסיסיים אינו, למרבה הצער, נעלם בזמן הקרוב. מחקר חדש מצא כי למעלה מרבע מהמשפחות אינן יכולות להרשות לעצמן צרכים בסיסיים כמו שכר דירה וזה נתון מצמרר. באקלים פוליטי בו המדיניות מכוונת להעניש אנשים עניים, זה לא סטטיסטיקה שאמורה להיעלם בקרוב.
בעבודה קשה אך במאבק לשרוד, המחקר שערך פרויקט United Way ALICE מצא כי כמעט 51 מיליון משקי בית אינם מרוויחים מספיק כדי להרשות לעצמם תקציב חודשי הכולל דיור, אוכל, טיפול בילדים, שירותי בריאות, תחבורה, טלפון נייד. זה 43 אחוז ממשקי הבית בארצות הברית. מספר זה כולל את 16.1 מיליון משקי הבית החיים בעוני, יחד עם 34.7 מיליון המשפחות שהדרך המאוחדת מכנה אליס, על פי CNN.
אליס מייצגת את Asset Limited, מוגבלת הכנסה, מועסקת, כפי שצוין באתר האינטרנט שלהם. בעיקרו של דבר, משפחות ALICE חיות במחשב המשכורת; הם לא תמיד יכולים לשלם חשבונות, אין להם חסכון רב בכלום והוצאה בלתי צפויה יכולה להעביר משפחות אלה מעבר לקצה, לפי אתר התוכנית. עבור רבים, אליס מוכרת, ואף עשויה להגדיר את משקי הבית שבהם גדלו או נמצאים כעת.
אך השאלה היא: מדוע כל כך הרבה משפחות אינן יכולות להרשות לעצמן את היסודות?
PBS NewsHour ביוטיובחלק מהבעיה היא שאנשים פשוט לא מרוויחים מספיק כסף. על פי CNN, כ -66 אחוז מהמשרות בארצות הברית משלמות פחות מ- 20 $ לשעה. שכר המינימום משתנה בהתאם למיקומו המדויק של מישהו, אך שכר המינימום הפדרלי נקבע על 7.25 $ ולא עלה מאז 2009, על פי הוושינגטון פוסט. כשחשב את האינפלציה, שכר המינימום הפדרלי היה הגבוה ביותר בשנת 1968, כפי שדיווחה CNN, כשהוא שווה 11.18 דולר בדולרים הנוכחיים.
שכר מינימום נוצר כדי להבטיח רמת חיים מינימלית לשמירה על בריאותם ורווחתם של העובדים, כך על פי בית הספר למשפטים בקורנל. עם זאת, הקונגרס לא מתאים אוטומטית את שכר המינימום לאינפלציה, וכתוצאה מכך הוא איבד את הערך בהתמדה מאז שנות השישים.
מחשבון שכר מחיה מציין כי שכר מינימום אינו מספק שכר מחיה לרוב המשפחות האמריקאיות. באתר דיווח, "משפחה טיפוסית בת ארבעה (שני מבוגרים עובדים, שני ילדים) צריכה לעבוד כמעט שתי משרות בשכר מינימום במשרה מלאה כל אחת (שבוע עבודה של 77 שעות למבוגר עובד).
יחד עם היעדר פיצוי הולם, משפחות נאלצות להתמודד עם הצעות קיצוץ בתקציב, אשר מכוונות לתוכניות הדרושות להן בכדי לשרוד. התקציב המוצע של טראמפ לשנת הכספים 2019 כולל סיום או קיצוץ של תוכניות ממשלתיות רבות. תוכנית המדיניות ההרסנית של טראמפ סביב תוכנית סיוע לתזונה משלימה (SNAP) זכתה לביקורת רבה בתקשורת.
חלק מההצעה של טראמפ הייתה להפחית את סכום הכסף שניתן למשפחות בעלות הכנסה נמוכה כדי לעזור לקנות מצרכים ובמקום זאת לשלוח אוכל ישירות אליהם. נכון לעכשיו, בערך 41 מיליון אנשים באמריקה נחשבים לחסרי ביטחון במזון, וחסרים גישה אמינה למזונות סבירים, מזינים. מחקר של המכון העירוני מצא כי SNAP הוא מקור המזון הבלעדי עבור 8.5 מיליון משפחות אמריקאיות.
ההצעה לקצץ בתקציב של SNAP ב -30 אחוז, כאשר התוכנית כבר אינה במימון, מכוונת ישירות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. הרעיון לתת להם ארגז שהוקצה מראש נופל לרמה של אבהות שהתכנית לא ראתה בעבר. כפי שפורסם על ידי ניוזוויק, ג'ואל ברג, מנכ"ל Hunger Free America, ניבא, "אנשים ירעבו, נראה תנאים דמויי דיכאון גדול."
הצעתו של טראמפ מתכננת לחסל כליל את סיוע בחימום, סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה ואנשים העומדים בפני עיקול. היא מתכוונת גם לחסל את מענקי הבלוקים לפיתוח קהילתי, המממנים כל דבר, החל מבעלי בתים סבירים ושירותים חסרי בית, וכלה בתשתיות והלוואות לעסקים קטנים ביישובים מרוששים, כפי שפורסם בדו"ח US News & World.
כשנזכרים כי צרכים בסיסיים כוללים דיור, אוכל, טיפול בילדים, שירותי בריאות, הובלה וטלפונים סלולריים, קל לראות עד כמה התקציב שמציע טראמפ יהיה פוגע במשפחות בעלות הכנסה נמוכה.
כרגע המאבק על משפחות בעלות הכנסה נמוכה קשה, וקיצוץ תוכניות לא יעזור לאף אחד. חשוב לזכור שאף אחד לא ראוי שלא יהיה מסוגל להרשות לעצמו צרכים בסיסיים והמיקוד לפגיעים שכבר הוא אחד הדברים הגרועים יותר שנשיא יכול לעשות.
