האם אי פעם הסתכלת על מישהו - אולי הם מתלבשים צעירים מדי לגילם או שהם הציגו בדרך כלשהי תכונות שלא בדרך כלל קשורות להיות אמא - ונחשבה, הא. זו אמא של מישהו? אני לא מתאים לדמות הקונבנציונאלית של אימהות, אבל אני אמא של מישהו - אמא של ילדה קטנה, מושלמת, יפה, מצחיקה, מלאת אישיות, מדהימה. אך למען האמת, עבור רבים אני כנראה נראה כמו אביו של מישהו, ובגלל חוקים מסוכנים בשירותים טרנסג'נדרים, הדרך בה אני נראית העמידה לא רק את הבטיחות שלי, אלא גם את בתי. אני לובש מכנסי גברים כי אני אוהב את הכיסים הגדולים. אני לובשת בגדים נוחים כי מי לא רוצה שיהיה לך נוח? אני לובש סנאפקים מכיוון שאני יכול להפיל מהם לעזאזל. ובכל זאת, אני אמא של מישהו. ואפילו בגיל 8 חודשים, שמישהו מפגין התמדה וכוח שאני יודע שהיא ללא ספק תצטרך להיות ילדה עם שתי אמהות.
וזו הסיבה שחקיקת האמבטיה הטרנסג'נדרית המחרידה הזו בצפון קרוליינה ובאלבמה, כמו גם התגובה השנאה של הטרג מקבוצות כמו התאחדות המשפחות האמריקאיות (AFA), מפחידה אותי לעזאזל. אפילו יותר מפחיד? כשקראתי שתומכי ה- AFA כביכול "בוחנים" את מדיניות השירותים הטרנס-ידידותיים הטרנסיים על ידי שליחת גברים לשירותים של נשים לעמוד על המשמר מפני כל ה"סוטים ", או כשאני רואה סרטון של קנאי צועד בגאווה דרך יעד איתה. תנ"ך תוך כדי צעקות,
האם אתן לשטן לאנוס את ילדיכם? מה שהמטרה עשתה זה מאוד שנאה! זה שנאה כלפי משפחות! זה שנאה כלפי אמהות! זה שנאה כלפי ילדים!
למרות שאני תומך עצום בקהילה הטרנסג'נדרית ומרגיש כעס עצום בשמם, כמי שמזדהה כאישה אבל ככל הנראה נראה כמו גבר, אני גם מתחלחלת לחשוב איך האופוזיציה הייתה מתייחסת אליי אם הייתי נכנס לתוכו חדר האמבטיה של האישה. גרוע מזה, מה אם במקרה הייתי הבת שלי איתי? האם הם היו קופצים למסקנות ומאשימים אותי בהיותי מתעלל בילדים? כיצד יוכיחו את האשמותיהם השגויות? איך הייתי? האם הם ידרשו לראות את איברי המין שלי? האם הם היו עושים מספיק סצינה כדי להביך אותי ולהכעיס אותי, כמו גם להפחיד את ילדתי?
הרגשתי מושפלת ומתביישת שאני משהו שאחר כך יהיה צורך להסביר בלחישות מהירות בקירור המים, או גרוע מכך, באמצעות דואר אלקטרוני.
עוד לפני החקיקה הזו כבר מזמן נמנעתי משירותים ציבוריים. בעבר נדחפתי בשירותים לגברים, וסיפרו לי צעירה שהיא מתכוונת "ללכת להביא את החבר שלה" אחרי שגילתה אותי שוטפת את ידי בכיור. נשאלתי פעמים רבות יותר ממה שאני זוכר אם חדר האמבטיה שאישה בדיוק נכנסה אליו היה למעשה השירותים של הנשים מכיוון שהן היו כל כך "מבולבלות" לראות אותי עומדת בתוכה. פעם בעבודה זמנית הגיע עמית של המפקח שלי והציע להראות לי איפה השירותים של הגברים - מול הבוס שלי. זה היה סופר לא נוח לכולם, במיוחד לי. קשה מספיק להתחיל בעבודה חדשה, אבל כשעמיתיך החדשים לא מצליחים לממש את המין שלך, זה לא בדיוק גורם לך להרגיש רצוי. במקום לכעוס או להיות מתוסכלים בגלל הטעות שלו, עם זאת, הרגשתי מושפלת ומתביישת שאני משהו שאחר כך יהיה צורך להסביר בלחישות מהירות בקירור המים, או גרוע מכך, באמצעות דואר אלקטרוני.
למעשה, רק בשנתיים האחרונות התחושות שלי התחילו סוף סוף לעבור ממבוכה לגבי מי שאני לכעס על כך שאנשים אחרים בורים. כשאתה מתמודד ללא הפסקה עם בורות, טיפשות ו / או תוקפנות בוטה, זה יכול ללבוש אפילו את האנשים החזקים ביותר. אבל הבנתי שאני לא יכול לשלוט וכתוצאה מכך אני מודאג ממה שאחרים חושבים. הם עשויים להיות מוגבלים על ידי רעיונותיהם המגדריים שלהם, אבל זה לא צריך להגביל אותי. ובכל זאת, קשה לבטל שנים של חיזוקים שליליים, קשה ללמד את הבטן שלי לא ליפול בכל פעם שאני עומד ליד הכיור והדלת נפתחת כי אני חוששת לאיזה מפגש עשוי להיווצר.
הבטיחות שלי חשובה, אבל הבת שלי לא ניתנת למשא ומתן. איך אני אמור לשמור עליה על ביטחון אם עצם החקיקה המקדמת אפליה בורה ומעודדת התמודדות עם פחד שנאה מונעת ממני לעשות בדיוק את זה?
אז במאמץ להפחית את הלחץ שלי ולהגביל את הפוטנציאל לסכסוך מיותר, אני משתדל לא להשתמש בשירותים ציבוריים אלא אם כן אצטרך בהחלט, וגם אז אני אף פעם לא יוצר קשר עין, כי בשלב זה אני יכול לזהות במהירות את הבלבול במבט של מישהו עוד לפני שפותחים את פיהם. כדי להגן על עצמי, אני נכנס ויצא לפני שמישהו יכול לשאול "מה" אני.
למרות שאני לא יכול לראות סוגים אלה של חוקים מגעילים שעושים את דרכם לעיר ניו יורק, שם אני גר, הובלתי לשירותים של גברים כאן, במטרופולין מאוד ליברלי זה. אז מה אם זה יקרה שוב - רק שהפעם יש לי את הבת שלי? אני יכול להצביע ולעבוד כדי לוודא שלפחות בעיר ניו יורק ההפליה הזו לא הופכת לחוק, אבל אני לא יכולה להבטיח שמוסדות ציבור אחרים ירגישו כמוני. שנאה וחוסר סובלנות קיימים בכל מקום, וחקיקה כזו רק גורמת לכך שהיא נראית בתוקף. זה נותן לגדולים במה לעמוד ולומר, "ראה, זה בטח טועה כי זה נעשה בלתי חוקי."
מדוע כל הורה ירצה ללמד את ילדיהם שרק לאנשים מסוימים מובטחת זכויות אדם בסיסיות, כמו גישה לשירותים ציבוריים?
ממש לפני כמה ימים במהלך ביתי לעבודה נסע זר נלהב, כועס כי נדחקתי לרכב התחתית, הלכתי על הפירות התלולים והתקפתי את המראה שלי, האשים אותי ש"רוצה להיות גבר "לפני שאיים עלי אחר כך באלימות. בהזדמנות נפרדת נאלצתי לבלות בנסיעת מונית שלמה הביתה ולהסביר לנהג מונית מדוע לא עניינו איך זה ששתי נשים הצליחו להביא תינוק.
כלסבית לסתירה, בורות ושנאה הם משהו שאני צריכה להתמודד איתו באופן קבוע, אבל כאמא, זה משהו שאני צריכה לדאוג לו כל יום. הבטיחות שלי חשובה, אבל הבת שלי לא ניתנת למשא ומתן. איך אני אמור לשמור עליה על ביטחון אם עצם החקיקה המקדמת אפליה בורה ומעודדת התמודדות עם פחד שנאה מונעת ממני לעשות בדיוק את זה? לא עבר זמן רב ונעבוד איתה בסיר. האם תמיד אצטרך לוודא שאמה השנייה שלה, שהיא סנדרג'נדר, נמצאת איתנו למקרה שבתנו תצטרך לעשות את מה שאנחנו מאמנים אותה לעשות? כרגע התינוקת שלנו שונאת חיתולים ומריבה קטטה רעה בכל עת שנצטרך להחליף אותה. היא מתפתלת, נוהגת ואפילו בוכה לפעמים. מה אם היא תעשה זאת בשירותים ציבוריים ומישהו מאשים אותי בכזב שאני פוגע בה? מה אם הם לא יגידו כלום וילכו לתפוס מנהל, במקום זאת? האם הגסטפו בשירותים יחכה בחוץ עם המשטרה וייקח ממני את בתי במסווה של "להגן עליה" מאמה שלה?
חוקים כמו אלה שולחים הודעה לכולם בכל מקום שסבילות לא תסבול, וזו הודעה שאני לא יכולה להרשות לעצמי לשמוע את הבת שלי.
כחברה אנחנו עכשיו בנקודה בה אנו מחוקקים למעשה באילו חדרי אמבטיה ציבוריים אנשים יכולים להשתמש. יש פוליטיקאים וארגונים שחושבים שזכותם להכתיב לאיזה דוכן נכנס אדם אחר. זה המקום בו אנו נמצאים כאומה. חוקי אמבטיה כמו אלה שבצפון קרוליינה ואוקספורד באלבמה לא משפיעים רק על אנשים במדינות אלה, ותמימות לחשוב שהם משפיעים רק על הקהילה הטרנסית. חוקים כמו אלה שולחים הודעה לכולם בכל מקום שסבילות לא תסבול, וזו הודעה שאני לא יכולה להרשות לעצמי לשמוע את הבת שלי. גם אם לא הייתי הומו, כהורה אני לא רוצה לגדל את ילדתי במדינה שאומרת שזה חוקי להפלות אנשים השונים. מדוע כל הורה ירצה ללמד את ילדיהם שרק לאנשים מסוימים מובטחת זכויות אדם בסיסיות, כמו גישה לשירותים ציבוריים?
אני אמא של מישהו. כיוון שכך, אני חלק מהקבוצה המטומטמים האלה אומרים שהם מנסים להגן. גם הבת שלי היא מישהי שהם כביכול מנסים להגן עליה. אבל מי יגן עלינו מפניהם?
