בשעה שתיים לפנות בוקר בבוקר ה- 12 ביוני, פתח אקדח באש במועדון הלילה Pulse, בר וטרקלין באזור אורלנדו, והרג 50 ופצע יותר מ- 50 נוספים. דאעש לקח מאז אחריות למתקפת הטרור המאומתת, וכצפוי, הוא הוביל לגל אחר גל של אסלאמופוביה. לא זו בלבד שהתגובה הלא נכון של הברכיים למה שקרה באורלנדו, אך האשמת המוסלמים במתקפת הטרור באורלנדו אינה התשובה. בהצהרה של הנשיא אובמה בעקבות מתקפת הטרור באורלנדו, הפציר אובמה את אמריקה לעמוד יחד בעקבות הפיגועים. לרוע המזל זה הפך לתור בו השתמש הנשיא שוב ושוב במהלך כהונתו בת שמונה שנים. הוא אמר, "כאמריקאים, אנו מאוחדים ביגון, בזעם ובנחישות להגן על בני עמנו", ואין שום ספק במוחו של אף אחד מילות הבחירה שלו נבחרו בקפידה, בכוונה ובקפידה.
חברת חדשות Amaq, סוכנות חדשות סורית עם קשרים עם דאעש, אישרה כי אכן, ISIS אחראית למתקפה שהתרחשה באורלנדו. חברת אמק ניוז דיווחה כי "הפיגוע המזוין שכוון למועדון לילה הומוסקסואלי בעיר אורלנדו במדינת פלורידה האמריקאית שהשאיר למעלה ממאה איש הרוגים או פצועים בוצע על ידי לוחם של המדינה האסלאמית." בשום מקום בהצהרה זו לא נאמר דאעש כי האדם שביצע את ההתקפה הזו היה "מוסלמי ששונא אמריקאים" או שהוא בוצע על ידי "מוסלמי שנראה כי הוא פוגע באמריקה." וכרגע - שכל כך נשאר באוויר - את המילים האלה חשוב להחזיק חזק.
המסר של אובמה לאומה היה מחודד וישיר. הוא המשיך,
זהו יום שובר לב במיוחד עבור כל חברינו, כל חברינו האמריקאים שהם לסביות, הומואים, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים. היורה פנה למועדון לילה בו אנשים נפגשו להיות עם חברים, לרקוד ולשיר ולחיות. המקום בו הותקפו היה יותר ממועדון לילה, זה היה מקום של סולידריות והעצמה, בו אנשים התכנסו כדי לעורר מודעות, לדבר את דעתם ולהתומך בזכויותיהם האזרחיות. אז זוהי תזכורת מפוכחת כי התקפות על כל אמריקני, ללא קשר לגזע, אתניות או נטייה מינית היא התקפה על כולנו. ועל ערכי היסוד של שוויון וכבוד המגדירים אותנו כמדינה. ושום מעשה של שנאה או טרור לא ישנה מעולם את מי שאנחנו או את הערכים שהופכים אותנו לאמריקאים.
הוא בוחר בשפה כמו "אמריקאים" ובמילים כמו "אנחנו" ו"אנחנו "כדי להמחיש נקודה חשובה להפליא: שנאה לא תאחד אותנו. הפחד לא יאחד אותנו. הפניית אצבעות ופיזור החוטים האורגים אותנו זה בזה - שלא יאחד אותנו. זה מה שארגון כמו דאעש רוצה. זה מה שמניע את המשימה שלהם. השאלה שעלינו לשאול ברגע זה (וכנראה שנשאל את עצמנו שוב ושוב ושוב בימים ובשבועות ובחודשים הבאים) היא: מה מניע את שלנו ?
אף על פי שאנשים וארגונים חשובים במיוחד שעסקים בטרור עלולים לזרוק פצצות ותותחים ופחד לכל כיוון, המסר של אובמה מעולם לא התפוצץ: יש לנו ברירה, כזו שאנו זוכים לעשות יום-יום: האם אנו הולכים להיות סוג האומה שמכוסה תחת הלהט הצורב של טרור ושנאה, או שאנחנו הולכים להיות סוג המדינה שיודעת טוב יותר מאשר לשחק את המשחק הזה?
מייד לאחר הפיגוע, אמר Mir Seddique, אביו של עומר מטין, החמוש האישי של הפיגוע, לחדשות NBC כי למתקפה שביצע מטיין אין "שום קשר לדת".
אז בזמן שמשטרה וארגונים אחרים מפרקים את הוואי, מה, ומה של הסיפור הזה, חשוב לזכור מי איבדנו היום, לא מי אשם. החיים האלה חשובים כל כך הרבה יותר, ועלינו לזכור אותם בראש ובראשונה.
