"בויץ אוהב לשחק מחוספס. הם מטפסים בעצים ומשחקים בעפר. בויז אוהבים למצוא בעיות! ". זה ציטוט בפועל שנכתב על תגית המחוברת לאחת מחולצותיי בן 18 חודשים. הדבר המצחיק הוא, שהחולצה היא כפתור קטן ומכופף ממש ונראית כמו משהו שהוא אולי היה לובש לכנסייה - זו לא ממש חולצה מתגלגלת בבוץ. לא משנה איך נראה החולצה עצמה, התג הזה גורם לעור שלי לזחול. ילדים מתחילים לקבל הודעות על נורמות מגדר מהלידה. מהצעצועים שאנו קונים אותם, ועד הבגדים שאנו מלבישים אותם, הם מתחילים לקבל תחושה של מה שהם "אמורים" לעשות כילד או ילדה מרגע לידתם. לכן אני חושב שזה לא מספיק להיות "ניטרלי" לגבי הבחירות שלך: אני חושב שאתה צריך לקנות לבנך צעצועים לבנות.
ניסוי של ה- BBC הלביש פעוטה בבגדים נערים ופעוטה זכר בבגדי נשים, וצילם מתנדבים שעשו איתם קשר. הזרים נתנו לתינוקות צעצועים על פי המין הנתפס שלהם. התינוק שנתפס כילדה קיבל בובה ואילו ל"ילד "ניתן צעצועים שקשורים לאינטליגנציה מרחבית כמו סדרן צורות, והתנדנד על צעצועי ההסעה על ידי מתנדב.
אני נתקל בסוגיה זו כל הזמן כאשר אני קונה צעצועים לבני. חיפשתי פעם ואקום צעצועים - ובניגוד לטווח המוצעים ב- PC ריצ'רדסון - הרוב המכריע היה ורוד. כשאני קונה בגדים, כל החולצות הזמינות לבנים אומרות דברים כמו "יצרנית שובבות", "אנרגיה גבוהה" ו"מייצר בלאגן "(אני לא יכול להעמיד פנים שאני חף מפשע כאן, אלה כולן חולצות שקניתי לעצמי). אבל כשאני לוקח צעד אחורה, קל לראות שבגדול נערות גדולות מעודדות לטפח ולהיות מפוארות, ובנים מעודדים להיות פרועים, שובבים וללכלך את ידיהם.
במהלך טיול שנערך לאחרונה בטרגט, בני נתקל בטיולון ורוד עם בובות תינוק וכמעט השליך את גופו מתוך עגלת הקניות בניסיון להושיט יד אליו.
לסטריאוטיפים האלה יש השלכות שהן עמוקות הרבה יותר מאשר מעבר הצעצוע בטרגט. מה קורה לילד הקטן שלא אוהב לחפור בעפר ולשחק מחוספס, אלא רוצה לשחק בבובות ולשאת ארנק? מה עם הילדה הקטנה שרוצה לשחק עם משאיות? על ידי יצירת צעצועים ובגדים המשווקים עבור סטריאוטיפים מגדריים, אנו מעבירים לילדים את המסר שכל דבר שלא מתאים לשתי הקטגוריות הללו אינו בסדר .
האם זה לא נכון לעודד ילד להיות מטפח ועדין?
במהלך טיול שנערך לאחרונה בטרגט, בני נתקל בטיולון ורוד עם בובות תינוק וכמעט השליך את גופו מתוך עגלת הקניות בניסיון להושיט יד אליו. הוא רצה להסתובב סביב הטיולון כל כך רע. קניתי אותו בשבילו וכשהגענו הביתה הכנסנו את הבובה שלו ולקחנו אותה לטיול. כמה שזה נשמע מטופש, אני יודע שיש אנשים שמתלבטים איתי ומניחים לבני לשחק עם טיולון בובות ורוד, או עם בובות בכלל. מבוגרים אוהבים להקרין את ילדינו את חוסר הביטחון וההטיה שלנו - אנו עושים זאת כל הזמן בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא. האם זה לא נכון לעודד ילד להיות מטפח ועדין? האם לא הייתי רוצה שבני יגדל להיות אבא אוהב וחם?
"בויז משחק מחוספס."
אני לא רוצה שהבן שלי ישחק גס. אמנם, ילדים משחקים בכל גופם ולפעמים היאבקות והסתובבות זה עם זה על הרצפה היא חלק מזה, אבל מדוע המילה גסה? אני רוצה שבני ישחק הוגן. אני רוצה שבני ישחק באופן כוללני, ויאפשר לכולם להצטרף למשחק ויהיה להם תפנית. אני גם לא ממש רוצה שהוא "יאהב למצוא בעיות". אני רוצה שהוא יאהב למצוא שמחה ויופי בכל מה שהוא רואה. אני רוצה שהוא יאהב את עצמו ויהיה בטוח במי שהוא. אני רוצה שהוא יאהב בכל ליבו. טיפוס על עצים וחפירה בעפר זה בסדר - כל עוד הוא יודע שאלו אינם הדברים היחידים שבנים אמורים לאהוב.
איך שאני רואה את זה, כל כך הרבה מהנושאים שאנו מתמודדים איתם כיום ניתן לייחס לאופן בו אנו מעודדים את הבנים להיות מחוספסים ובאותו הזמן מלמדים את הבנות להיות אנשים נעימים-נעימים. לאור תנועת #MeToo והאופן בו סטריאוטיפים מגדריים מצטיירים בכל מקום מחנויות הצעצועים שלנו ועד לתקשורת שלנו, ואפילו בבית הלבן שלנו, עלינו להיות מודעים עוד יותר לאופן בו אנו מגדלים את בנינו. וזה מתחיל עוד לפני שהם נולדים, עם "רובים או נצנצים" סקס חושפות עוגות וכדומה.
עלינו ללמד את ילדינו שהם יכולים להיות איך שהם רוצים להיות, ומי שהם רוצים להיות. ואנחנו עושים עבודה די טובה בללמד בנות כי הן יכולות להיות כל מי שהן רוצות, יכולות להתלבש איך שהן רוצות, אך התקן הכפול נשאר: בנים לא מתלבשים בבגדי בנות, לא משחקים עם צעצועים של בנות.
אז כן, קניתי לבני טיולון ורוד וכמה ליקי בתולת ים שהוא הצביע עליהם (הוא מכנה בתולות ים MEEMEES, זה מקסים) ואני לא אומר שזו התשובה לבעיות העולם - אבל אם אנו מעודדים כל ילד לעשות זאת לשחק עם כל הצעצועים ולא רק עם אלה שאנחנו חושבים שהם אמורים לשחק איתם, אני חושב שזה צעד בכיוון הנכון.
