אם אתה מנסה להרות, אתה יודע שזה לא קל כמו שכיתת הלימודים בחטיבת המין שלך התיכונה גרמה לזה להיראות. לפני שתתחיל, עליך לבחור ויטמין לפני הלידה ולהתאים את הרגליך (להפסיק לעשן אם אתה מעשן, להוריד את צריכת הקפאין שלך, להימנע מאלכוהול). אז אתה צריך לעקוב אחר המחזור שלך ולחכות לימים הפוריים שלך, שבהם אתה בהחלט צריך לקיים יחסי מין גם אם זה יום רביעי ואת / ה ובן / ת הזוג שלך כל כך עייפים מהעבודה שאתה בקושי יכול למקרר את הארוחות שלך. ואז יותר המתנה, כששאלות כמו "האם השתלה יכולה להיות מושפעת מלחץ?" לשמור עלייך בלילה. כי בואו נהיה כנים, לחץ הוא חלק מהניסיון להרות את החבילה. בעוד שמחקרים שנערכו על הקשר בין לחץ לפוריות קיבלו תוצאות מעורבות, מאמר משנת 2017 שפורסם ב פוריות וסטריליות הגיע למסקנה כי "לחץ ביתי וגם בעבודה נקשרו באופן עצמאי לזמן ממושך בניסיון להרות."
המחקר שעומד מאחורי ממצאים אלה אסף נתונים המדווחים על עצמם ממשתמשות באפליקציה למעקב אחר פוריות במשך שנתיים. החוקרים העריכו את רמות הלחץ של הנשים ואת מספר החודשים בהן ניסו להרות. מעניין, שבריאות הנפש של גברים יכולה גם להשפיע על התפיסה, אם כי בצורה שונה: מחקר אחר שפורסם באותו כתב העת מצא שגברים עם הפרעות חרדה מאובחנות על ידי רופאים נטו יותר לתינוקות גברים. אז בפעם הבאה שאישה מבוגרת בעלת כוונות טובות אומרת לך לצאת לחופשה או "פשוט להירגע" על מנת לשפר את הסיכוי להיכנס להריון, אתה יכול לומר שגם בן הזוג שלך צריך לצנן.
נשים רגילות לשלוט בכל כך הרבה תחומים בחיינו, החל מהקריירה שאנו בוחרים לאנשים שאנו מתחתנים איתם. קשה לרצות משהו כמו שרבים מאיתנו רוצים להביא ילד לעולם, ואין להם שליטה על כמה זמן זה לוקח. ניסיון להרות יכול להרגיש כמו עבודה שנייה ששולמת ללא תשלום שלקחת על עצמך: לקרוא אינספור ספרים ומאמרים, ביקור אצל מתרגלים אלטרנטיביים כמו דיקור סיני או מומחים לאירוודים, בעקבות דיאטות מיוחדות. כשמישהו אומר לך להירגע באמצע כל זה, קשה לא לאבד את העשתונות.