למרבה המזל, מקרי זיקה בארצות הברית עוקבים אחר מקורם, כמו אם חולה קיבל זאת בנסיעות, להתגורר באזור נגוע בזיקה או באמצעות מגע מיני. אבל במקרה אחד ביוטה יש כמה רופאים וחוקרים שתהו האם ניתן להעביר את זיקה במגע בלבד. ביוני נפטר קשיש במחוז סולט לייק בגלל הלם ספטי, ואנשי הבריאות אינם בטוחים אם זה נבע מדלקת הזיקה שלו, חלה בזמן שנסע לחו"ל או ממחלות אחרות שהיו לחולה בעבר. אך בנו מאוחר יותר אובחן גם זיקה, אף על פי שהוא לא נסע לשום מקום בו גרים יתושים של זיקה. הוא טיפל רק באביו הקשיש כשהיה חולה.
לאביו היו רמות גבוהות מאוד של זיקה בזרם הדם שלו, מה שאומר שייתכן שהיה סיכון גבוה יותר להעברה דרך נוזלי הגוף שלו שאולי בנו הגיע איתו במגע.
אך עד למקרה זה לא היו מקרים של העברת "עיטוש או שיעול או נשיקה או שיתוף כלים", לדברי ד"ר תומאס ר. פרידן, מנהל המרכז לבקרת מחלות ומניעה, שדיבר עם "החדש" יורק טיימס ביולי.
לפרידן היה צוות מיוחד שחקר את מקרה יוטה ולמרות שהבן בריא כעת, ה- CDC לא בטוח איך הוא הצליח להגיע אליו מלכתחילה.
הסיבה ההגיונית ביותר הייתה שיש לו קשר הדוק עם אביו, שהיה "פי 100, 000 יותר מהרמה הממוצעת המדווחת בקרב אנשים שנדבקו בנגיף זיקה", כך על פי הדיווח שפורסם ביום שלישי. זה עדיין לא תואם את המחקר הנוכחי על נגיף הזיקה, שמראה שניתן להעביר אותו רק דרך מגע מיני או עקיצה מיתוש זיקה. ויוטה לא עברה התפרצות של זיקה או שום מקרים של יתושים נגועים בזיקה.
ד"ר אנג'לה דאן, סגנית האפידמיולוגית במדינה במחלקת הבריאות של יוטה, אמרה ל"ניו יורק טיימס ", " לא מצאנו שום עדות לכך שיתושים כאן ביוטה מעבירים את נגיף הזיקה. " אז זה לא הבאגים.
במקרה של יוטה, ה- CDC ראיין ובחן בני משפחה אחרים ועובדי שירותי בריאות שסייעו לקשיש. כולם, אך הבן האחד, היו שליליים מבחינת זיקה. הבן הנגוע אכן אמר שהוא סייע לעובדי שירותי הבריאות בלקיחת דגימות צואה מאביו, אם כי לא טיפל בהם ישירות.
זה מבלבל, אפילו לפקידי הבריאות. ייתכן, לפי גורמים ב- CDC, כי הרמה הגבוהה של זיקה בקרב נוזלי הגוף הקשישים הקלה על ההעברה לבנו. אך עדיין אין מסקנה רשמית מצוות המחקר בנושא. יש לקוות, לכל מי שיכול לבוא במגע עם זיקה, בקרוב יהיו תשובות.
