אם אתה עובד בחינוך או בטיפול בילדים, חדשות אלה לא יפתיעו הרבה, אם כי יש לקוות כי הדבר מביא את הנושא לתשומת לב לאומית גדולה יותר: דוח שפרסם מכון המדיניות הכלכלית (EPI) בשבוע שעבר גילה כי עובדי הטיפול בילדים עושים זאת פחות ממאמני כלבים ואפילו שומרים. למעשה, הם עושים פחות מסתם כולם.
עובדי טיפול בילדים - הכוללים מטפלות, עובדי מעונות יום ועובדי גן הילדים - הופכים כמעט 40 אחוז פחות מכל העובדים האחרים, מה שאומר שהאנשים המטפלים בילדים ככל הנראה אינם יכולים להרשות לעצמם טיפול בילדים. מחבר הדו"ח, אלי גולד, כותב כי "למרות האופי המכריע של עבודתם, נראה כי איכות העבודה של עובדי הטיפול בילדים לא מוערכת בכלכלה של ימינו."
אחת הסיבות שהובאה לפער ההכנסה העצום היא ההתפלגות המגדרית בענף עצמו. תשעים וחמישה אחוזים מעובדי הטיפול בילדים הם נשים, וההיסטורית תעשיות הנשלטות על נשים משלמות פחות באופן כללי. וגם אם גברים נמצאים בתחום, אם התפקיד נתפס כ"עבודת נשים "(כפי שקורה בטיפול בילדים), מעסיקים מורידים את השכר.
הסוציולוגית פאולה אנגליה, שכתבה בהרחבה על פער השכר המגדרי, סיכמה את הסטטיסטיקה המדכאת אך האמיתית במהלך נאום 2010 בנושא שוויון שכר בעמיתתו של פרנסיס פרקינס מהאקדמיה בניוזיאום בוושינגטון הבירה. "זה כאילו הייתה הטיה קוגניטיבית לחשיבה שאם עבודות מתבצעות על ידי נשים, הן לא יכולות להיות שוות הרבה. אינרציה מוסדית מציגה את ההטיה הזו למבני שכר." כמובן, זה לא משקף את רמת המיומנות הדרושה לתפקיד, אלא רק שהאנשים המגיעים לתפקיד איכשהו תויגו כ"פחות בעלי ערך "בגלל הקריירה שלהם. למעשה, אותו אדם העובד בטיפול בילדים עובר למשרה שנשלטת יותר על ידי גברים, שכרם יגדל.
ועכשיו לחלק האירוני להפליא: למרות הפיצויים הנמוכים של עבודות טיפול בילדים, הטיפול בילדים עצמו עדיין יקר במיוחד. ברוב המדינות (וזה מפחיד) הטיפול בילדים יקר יותר מהקולג ', על פי ניתוח אחר שנערך לאחרונה על ידי ה- EPI. אף שמחקרים רבים הראו כמה חשוב להתפתחותו של הילד, הממשלה טרם הפכה את המשאב לנגיש יותר ובמחיר סביר יותר עבור אמריקאים (בדומה לחופשת הורים בתשלום).
עליית העלות של טיפול בילדים היא אחת הסיבות לכך שחלה גם עלייה באמהות שהייה בבית, כך עולה ממחקר שנערך על ידי המרכז לחקר Pew ב -2014. אפילו כששני הכנסות זורמות, משפחות רבות מגלות שההורה האחד יותר משתלם להישאר בבית ולא צריך לשלם עבור טיפול בילדים. וכאשר ה- EPI מעריך שכמעט 40 אחוז מעובדי הטיפול בילדים חיים בגובה כפול מגובה העוני, תחזית התחום עגומה. במיוחד בהתחשב בעובדה ששכרם הנמוך משולב בדרך כלל לחוסר הטבות - מציאות שמובילה עובדות טיפולי ילדים רבות להיאבק רק כדי לפרנס את עצמן, קל וחומר משפחה. כתוצאה מכך, ה- EPI מדווח כי עובדי טיפול בילדים בורחים יותר ויותר מהשדה למשרות בעלות שכר גבוה יותר (מי, מי יכול להאשים אותם?). עם זאת, במקביל, הביקוש לעובדים נוספים בתחום הטיפול בילדים ואפשרויות טיפול באיכות גבוהה לילדים ממשיך לגדול.
דבר אחד בטוח: ללא שינוי כלשהו - ובקרוב - נראה כי המערכת הנוכחית תישבר תחת המתח.
