תוכן עניינים:
הפלה היא חוויה נפוצה להפליא שאנשים לא מדברים עליה לעתים קרובות. אולם אובדן הריון, במיוחד בתחילת ההיריון, אינו נדיר, ורוב ההפלות הללו נגרמות על ידי חריגות כרומוזומליות. אנשים רבים ממתינים עד לאחר 12 שבועות כדי לספר לאף אחד שהם בהריון, כך שהם לא צריכים להתמודד עם האכזבה, האבל והנקודות הרוחם של חברים בעלי כוונות טובות בצורה ציבורית, מה שלפעמים יכול לגרום לחוויה להיראות בודדה מאוד.
על פי אתר איגוד ההריון האמריקני, 10 עד 25 אחוז מההריונות יסתיימו בהפלה. בנוסף, הפרעות כרומוזומליות מהוות לפחות 60 אחוז מההפסדים הללו, כך אמר בראיין, יו"ר המחלקה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי אוניברסיטת מיסיסיפי בג'קסון, ודובר המכללה האמריקאית למיילדות וגינקולוגים. הורות.
חריגה כרומוזומלית פירושה בעצם שמשהו אינו תקין בכרומוזומי הזיגוטה, וגורם לביצית המופרית לא להשתיל כלל, או לגרום למערכת החיסון של ההריון להפסיק את ההיריון. על פי איגוד ההריון האמריקני, "אי ההפרעות הכרומוזומליות הן הגורם לביצית או תא זרע פגום, או כתוצאה מבעיה בזמן שהזיגוטה עברה את תהליך החלוקה. ישנם שני סוגים עיקריים של אובדן הריון בכרומוזומליות, על פי פרק של ג'ו ליי סימפסון, מרפאה וסנדרה אן קרסון, מרפאה בספרייה העולמית לרפואת נשים.
אובדן טרום השתלה
הפסדי טרום-השתלה הם כמו שהם נשמעים - ביצה מופרית לא מצליחה להשתיל ברירית הרחם בגלל חריגות כרומוזומליות. לפי סימפסון וקרסון, כמחצית מהעוברים הנורמליים מבחינה מורפולוגית שנבעו מהפריה חוץ גופית בנשים בגילאים ממוצעים של 35 עד 37 מראים על חריגות, ואם העוברים אינם מורמליים מבחינה מורפולוגית, יש שיעור גבוה יותר של מומים (יותר מ- 50 אחוזים)). בהתבסס על כך, הם מסיקים כי "בסך הכל אולי שליש מהנוכחים ביום השלישי אינם מצליחים להימשך עד היום החמישי, בו מתרחשת השתלה."
במקרים אלה יתכן שאינך מודע כלל לכך שהרתה כלל, מכיוון שדימום עשוי להופיע ממש בערך בתקופתך הצפויה.
חריגות בכרומוזומליות
סימפסון וקרסון מכנים מומים כרומוזומליים מספריים "הגורמים השכיחים ביותר לאובדן הריון מוקדם." חריגות כרומוזומליות עלולות לגרום לאובדן בכל שלב של ההיריון, אך ככל הנראה הם בשליש הראשון והופכים פחות סבירים ככל שההריון מתמשך.
ישנם מגוון של חריגות כרומוזומליות העלולות לגרום לאובדן, כאשר הטריזומיה האוטוסומלית היא הנפוצה ביותר, ואילו סימפסון וקארסון אומרים כי 25 אחוז מההפלות הנגרמות כתוצאה מהפרעות אלה. במקרים אלה יש לעובר שלושה מקרים של כרומוזום מסוים, במקום השניים הרגילים.
מה הלאה?
אם אתה חושב שאתה עלול להפיל, חשוב לדבר עם הרופא שלך. במקרים מסוימים, הרחם שלך לא מתרוקן לחלוטין וייתכן שתזדקק להתערבות רפואית. בלי קשר, כדאי לבקר במתן שירותי הבריאות ולהבטיח שהכל תקין.
בסופו של דבר, יתכן שלעולם לא תדע מדוע ההיריון שלך הסתיים מעצמו, אך הסיבה הסבירה מאוד היא מכיוון שמשהו היה לא בסדר, וגופך הגן עליך ועל ילדך שטרם נולד על ידי סיום הריון שאינו בר-קיימא. זה כמובן לא מקל על אובדן ההיריון, במיוחד כאשר מדובר בהריון מבוקש.
הנרי לרנר, מרפאה, פרופסור קליני למיילדות וגינקולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד, ומחבר ההפלה: מדוע זה קורה ואיך הכי טוב להפחית את הסיכונים, אמר להורות שאם אדם נכנס להריון ואז מתפלל, "הסיכוי הוא 80 אחוז שתמשיכו ללדת תינוק בריא."
ובעוד שהפלות שכיחות להפליא, העובדה שלא מדברים עליה לעתים קרובות, יכולה לגרום לה להרגיש כמו חוויה בודדה ומבודדת. אבל אתה לחלוטין לא לבד, ומציאת תמיכה ולאפשר לעצמך זמן להתאבל היא קריטית וקריטית. זה רגיל להתאבל; איבוד הריון הוא אף פעם לא קל. אל תפחדו לטפל בעצמכם באופן שמרגיש הכי בטוח עבורכם, וכבדו את החוויה שלכם בכל דרך שתצטרכו.
