מוקדם יותר היום, מעריצים רבים השתוללו כשנחשף שאדל הייתה על שער מגזין TIME. הזמרת, לבושה במעיל אדום (וכנראה גם צמר), וסימנה גוון דומה על שפתיה, פוצצה את כולם מהמבט העז והמראה המהמם שלה. אריק מדיגן הק, הצלם שצילם את שער הגיליון השבוע, אמר ל- TIME שהתגובה הייתה בדיוק למה שהוא קיווה:
רציתי ליצור תמונות נצחיות שהראו את אדל באור פשוט וצבעוני. היא כמו יופי של עולם ישן, אז רק רציתי להראות לה אלגנטיות טבעית.
וכדי להסיע הביתה לא רק את היופי והפשטות שבתמונה הזו אלא את הפאר האמיתי שהיא אדל, רק מילה אחת - שמה - מופיעה לצדה על העטיפה. (כי מה צריך באמת לומר יותר.)
בסיפור הכריכה, זוכת הגראמי מדברת על כל דבר, החל ממדיה ומוסיקה חברתית, לחיי משפחה וההחלטה הידועה לשמצה שלה שלא להזרים 25. (וגם, IMO, המאמר אפילו טוב יותר מהתמונה.) אבל, כולם מדברים על צילום השער. כולם מדברים על מה שאדל היא - ולא עושה - מה שהיא - ולא - לובשת.
אתה מבין, למרות שלדעתי התצלום של האק תפס את מהותה של אדל - ונראה כי רובם מסכימים שהזמרת נראית "מדהימה", "חיננית", "יפה" ואפילו "ללא רבב" - יש אנשים שלא שמחים. למעשה, מי שאינו מרוצה שואל בעיקר דבר אחד: מדוע הזמרת כל כך מכוסה? האם זהו ניסיון של התקשורת לחפות על כל מי שאינו דוגמן רזה?
(לציוץ האחרון הזה: באמת? כאילו, באמת?)
ואחרים מתלוננים שזה לא סוג הכיסוי שמגיע לה:
הנה העניין: האם האנשים האלה יודעים מי היא אדל? כמו באמת לדעת לאיזו תדמית היא הולכת? האם הבחינו ב"סגנון "שלה, או אפילו ראו את השערים הקודמים של המגזינים שלה? כי אם היה להם, הם היו יודעים שהשיחה הזו היא מדויקת - לפחות כשמדובר באדל. המעיל שלה אינו חלק מקונספירציה חברתית כלשהי, זה "רק אדל", מכיוון שאדל תמיד מכסה (אם אתה רוצה לומר שזה אפילו מה שהיא עשתה על ידי בחירת סגנון לבוש). אם אנשים לא מאמינים לי, הם יכולים להשתמש ב- "מגזין אדל" של גוגל. זה החלק שלה בדימוי שלה, חלק ממי שהיא, והיא - במילה אחת - אדל.
עם זאת, הוויכוח שקיימים עוקבי הטוויטר ערכו הוא שווה לנהל, מכיוון שיש בעיה באופן שבו התקשורת ההמונית מציגה נשים ואיך שהחברה האמריקאית חוגגת את אלו הרזים אבל מתנערת מהאנשים שאנחנו מחשיבים שהם "שמנים". שיחה חשובה ואחת שצריך לחקור אותי, להילחם יותר ולדבר עליה יותר - וזה דיון שקיימנו כבר לא מעט זמן.
אבל האם עלינו לנהל את השיחה הזו היום, עם אדל? לא. הכיסוי הזה היינו טועים אם הוא נעשה בדרך אחרת.
